ירידה בהכנסות שוק התקשורת ב-2018: "חשש ממשי לדור 5"

משרד התקשורת פרסם היום (ג') את סיכום הכנסות שוק התקשורת לשנת 2018. ההכנסות הסתכמו ב-18.45 מיליארד שקל, ירידה של 4% לעומת 2017. הדו"ח משקף את הירידה בהכנסות ובפעילות שבאה לידי ביטוי גם בדו"חות השנתיים של חברות התקשורת השונות. המשרד, שפרסם השנה דו"ח מקיף ומפורט, מציין כי הצמצום נבע בעיקר מהרחבת התחרות בכלל המגזרים.

מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן צילום: אוראל כהן

ההכנסות ממגזר הסלולר ירדו ב-2018 ב-5.6%, לאחר שבשנה שעברה רשמו ירידה של 4.5%; בעוד שבשנת 2006 ההכנסה הממוצעת למנוי (ARPU) עמדה על כ-170 שקל לחודש, ב-2018 היא עמדה על 64 שקל בלבד. במקביל, שיעורי הנטישה הממוצעים קפצו: מ-15% ב-2006, לעד 40% ב-2018.

המשרד מציין כי "הירידה המתמשכת בהכנסות מעלה חשש ממשי לשדרוג הנדרש ברשתות הסלולר, שיאפשר לישראל להדביק את קצב ההתקדמות העולמי בתחום. אנו סבורים כי נדרש להגיע לנקודת איזון חדשה בין רמת התחרות הטכנולוגית לרמת התחרות על המחיר, כך שלחברות הסלולר יעמוד תמריץ מספק לערוך את ההשקעות הגדולות הנדרשות מהן בשדרוג רשתות דור 4 ובמעבר לדור ה-5".

בהמשך לדברים הללו, גורם בכיר במשרד מסר ל"כלכליסט" כי "מכרז דור 5 יפורסם בימים הקרובים". עם זאת, חברות התקשורת טוענות כי תנאי המכרז והעלויות הגבוהות של רכישת התדרים ושדרוג התשתיות אינם אטרקטיביים עבורן, ושבמצבן הכספי כיום הן אינן יכולות לעמוד בנטל הכלכלי הכבד.

ירידה בהכנסות הטלוויזיה, עלייה במגזר תשתיות האינטרנט

במגזר הטלוויזיה הרב-ערוצית נרשמה ירידה בהכנסות, של 8.7% לעומת 2017. בעוד שב-2011 התשלום החודשי הממוצע למנוי עמד על 259 שקל, ב-2018 הוא עמד על 197 שקל - ירידה של כ-27%. הירידה נובעת מתחרות שהחלה עם כניסתן של חברות המציעות שידורים מבוססי אינטרנט, כמו סלקום TV ופרטנר TV. המשרד מציין כי "כניסת המתחרים החדשים עדיין בחיתוליה, והכנסותיהם בשנת 2018 לא עלו על 6% מכלל ההכנסות במגזר זה".

ההכנסות מתקשורת נייחת ירדו ב-2018 ב-1% בלבד, לעומת ירידה של 9% שנרשמה ב-2017. הירידה המתונה נובעת מירידה בשירותי טלפוניה, שהתמתנה בעקבות עלייה בהכנסות משירותי תמסורת ותקשורת נתונים למגזר העסקי. ההכנסה הממוצעת לקו טלפון ירדה מ-79 שקל ב-2006 לפחות מ-50 שקל בשנת 2014. בתחילת 2015 החלה רפורמת השוק הסיטונאי, שהייתה אמורה לאפשר למפעילות למכור קווי טלפוניה על תשתית של בזק ובכך להוריד את המחירים באופן קיצוני. יישומה של הרפורמה לא צלח, וב-2018 עמדה ההכנסה הממוצעת לקו על 40 שקל בלבד.

פרישת סיבים אופטיים בב"ש צילום: יח"צ

מגזר תשתיות האינטרנט רשם ב-2018 עלייה בהכנסות בשיעור של 2.4%, בהמשך לגידול שנתי ממוצע של כ-3% בשנים 2015-2017. בשנת 2012 המהירות הממוצעת עמדה על 9.8 מגב בייט, וב-2018 על 82.3 מגה בייט. רק בשנת 2018 נרשמה קפיצה של 19 מגה בייט, המהווה עלייה של 30% לעומת השנה הקודמת. העלייה מוסברת על ידי כניסת מתחרות חדשות לתחום – סלקום ופרטנר – הפורשות תשתיות סיבים אופטיים עצמאיות המאפשרות מהירויות גבוהות משמעותית (עד 1 ג'יגה) ממה שמשווקת בזק (עד 100 מגה) והוט (עד 500 מגה). בנוסף, המחיר הממוצע למגה המשיך לרדת ועמד ב-2018 על כ-1.1 שקל, לעומת 7.5 שקל ב-2012.

בנושא פרישת הסיבים האופטיים עולה עוד מהדו"ח כי מתחילת 2018 ועד אמצע 2019 עלה שיעור הנגישות לסיבים מ-2% ל-20% ממשקי הבית בישראל. הפרישה התאפשרה בעקבות מתן האפשרות למתחרים לפרוש תשתית עצמאית על גבי הרשת הפסיבית של בזק (קנים, עמודים וכו'). המשרד מציין כי "מאז פרשו חברות הכבלים את רשתותיהן בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, אנו עדים לפרישת רשתות תקשורת חדשות בהיקפים משמעותיים על ידי מתחרים חדשים. השינויים החדים בקצב הפרישה הגיעו עקב הסרת חסמים, צמצום עלויות והפחתת הביורוקרטיה הכרוכים בסיבים".

כמו כן, במגזר הגישה לאינטרנט (ISP), מה שמכונה "ספק", נרשמה עלייה בהכנסות של כ-4.4%, בהמשך לירידה של כ-13% ב-2017; במגזר התקשורת הבינלאומית נרשמה ירידה של כ-9% ב-2018, בהמשך לירידה של 15% ב-2017. ההתכווצות המהירה בהכנסות נובעת, בין היתר, מהתפתחות טכנולוגיות כדוגמת אפליקציות חינמיות כמו WhatsApp ו-skype. כך, בעוד שב-2011 עמדו הכנסות המגזר על 1.3 מיליארד שקל, ב-2018 הן ירדו ב-50% ל-600 אלף שקל.