עדיקה התייצבה, אבל רחוקה משווי ההנפקה

משבר הקורונה שהביא להאטה בפעילות של החנויות הפיזיות ולשגשוג במכירות המקוונות היה אמור להיות שעתה היפה של עדיקה, חברת האופנה היחידה שנסחרת בבורסה בתל אביב שכל המודל שלה מושתת על מכירות באינטרנט.

אבל זה לא קרה. כשנגיף הקורונה התגנב לחיינו בתחילת השנה, המניה של עדיקה היתה זאת שספגה את הפגיעה הקשה מבין כל חברות האופנה הציבוריות. אחד הגורמים המרכזיים לכך היתה ההתפטרות של דדי שוורצברג מתפקיד המנכ"ל ב־14 באפריל. על החשיבות שהמשקיעים בשוק ייחסו לשוורצברג אפשר ללמוד מהתגובה של מניית עדיקה, שביום ההתפטרות צנחה ב־27%.

דדי שוורצברג, לשעבר מנכ"ל החברה צילום: יח"צ

בתוך זמן קצר התברר שהעזיבה של שוורצברג היתה רק האפריטיף. ב־48 השעות שלאחריה הצטרפו אליו בכירים נוספים שהתפטרו: המשנה למנכ"ל, סמנכ"ל הקריאייטיב ומנהלת האופנה של החברה. לא חלפו שבועיים נוספים וגם סמנכ"ל הטכנולוגיות והמנהל הראשי של אתרי עדיקה התפטרו. כך נוצר מצב שבעיצומו של משבר הקורונה, שכאמור היה אמור להיות שעתה היפה של עדיקה, הדירקטוריון של החברה היה עסוק בייצוב הספינה.

חצי שנה חלפה מאז, ואם לשפוט על פי גרף המניה של עדיקה, החשש של המשקיעים מהיום שאחרי שוורצברג נמוג כלא היה. זה בא לידי ביטוי בהתאוששות מרשימה שניכרת בשער המניה של עדיקה שמאז הודעת ההתפטרות של שוורצברג זינקה פי 2.8. מתחילת השנה המניה של עדיקה רושמת עלייה של 42%, בעוד מניות קסטרו והמשביר השילו 28%. למרות התיקון היחסי של המניה, מחירה עדיין נמוך בכ־20% מהמחיר ביום הנפקת עדיקה במרץ 2018.

את השינוי ביחס של המשקיעים לעדיקה אפשר לייחס לשני גורמים מרכזיים. ראשית, התגובה המהירה של הדירקטוריון במינוי המנכ"ל החדש, רועי הסל. זה קרה חמישה ימים בלבד אחרי הודעת ההתפטרות של שוורצברג. נראה שהצעד הזה היה הכרחי כדי לייצב את המערכת ומהלך נדרש כדי שיהיה למי להעביר את המפתחות. שנית, הדו”חות הכספיים לרבעון השני הצביעו על כך שגם בלי שוורצברג ושותפיו, הספינה של עדיקה נוע תנוע. יכול להיות שהצמיחה היתה יכולה להיות גבוהה יותר, אפשר שהרווח היה יכול להיות מרשים יותר. אבל בשורה התחתונה המשקיעים שחששו מקטסטרופה הבינו שלא כצעקתה.

אחד הנתונים המפתיעים לטובה ברבעון השני נוגע לתוצאות המגזר הבינלאומי. אף שבשורת ההכנסות לא נרשמה צמיחה ביחס לרבעון הקודם, הפעילות של עדיקה בחו"ל עברה מהפסד של 1.7 מיליון שקל ברבעון הראשון לרווח תפעולי של 1.2 מיליון שקל. המשקיעים בשוק ההון אוהבים חלומות, אבל הם פחות מתחברים אליהם כשהם "מקיזים" כסף וגוררים הפסדים.

במסגרת הדו”ח הכספי עדיקה שיתפה את המשקיעים בשתי התפתחויות מעניינות שנוגעות לפעילות הבינלאומית שלה. ראשית, במהלך הרבעון השני עדיקה סיימה את ההתקשרות עם מרכז לוגיסטי בארה"ב שהעניק לחברה שירותים לפעילותה בתחומי ארה"ב. נכון להיום, שילוח מוצרי עדיקה ללקוחות החברה הבינלאומיים נעשה ישירות מישראל.

נתון מעניין נוסף הוא שאף שפעילות השילוח האווירי הבינלאומית שבה לתפקוד באופן מלא, מחירי ההובלה גבוהים באופן ניכר בהשוואה למחירים שהחברה שילמה טרום תקופת הקורונה. במהלך חודש נובמבר עדיקה תפרסם את הדו”חות לרבעון השלישי ובו ניתן יהיה לראות כיצד השינויים הלוגיסטיים והעלייה במחירי השילוח השפיעו על התוצאות של החברה בחו"ל.

מערכת היחסים בין שוורצברג לבעלות השליטה גולף וכלל תעשיות עלתה על שרטון על רקע היציאה של עדיקה לארה"ב וניסיונם של המייסדים להביא משקיעים חיצוניים, לאחר שלא הצליחו לקבל את התמיכה הכספית שלה ציפו מצד בעלת השליטה. במינוי בזק כאמור מינתה עדיקה את הסל, שלא הגיע מתחום האופנה, תוך שהיא מציעה לו תנאי שכר חריגים שנתקלו בתחילה בהתנגדות מצד חברת אנטרופי. הסל קיבל אופציות בגובה 5% מחברת עדיקה,

שתקופת ההבשלה שלהן היא שנה אחת בלבד. זאת בחריגה ממדיניות החברה, הקובעת כי תקופת ההבשלה תעמוד על שלוש שנים. עדיקה ציינה מצדה כי "מתן הודעות ההתפטרות של השדרה הניהולית בחברה (כמעט בשלמותה), בשיאו של משבר הקורונה, יצר שינויים דרמטיים והיה עלול להשפיע מהותית (שלא לומר גורלית) על המשך פעילותה של החברה".

באוגוסט 2020 הגיש שוורצברג לבית המשפט המחוזי בקשה לחייב את קבוצת האופנה לגילוי מסמכים טרם הגשת תביעה וטען כי נושאי המשרה של החברה מסרבים לבחון את אחריות בעלי השליטה או מי מטעמם, "למסכת פעולות אסורות ומזיקות שהתבצעה בחברה או בקשר אליה, תוך שהם בוחרים להעלים עין מפעולות אלו ואף פועלים בעצה אחת עם בעלי השליטה, לקידום האינטרסים של בעלי השליטה".

התגובה מצד גולף לא איחרה לבוא, ובספטמבר 2020 הגישה תביעה נגד שוורצברג על 804 אלף שקל, בטענה להפרה בוטה של הסכם בין הצדדים ולהתנהלות חסרת תום לב.