הקרב בין הערוצים המסחריים לתאגיד כאן עולה לממשלה

האשמות חריפות מוטחות בין קשת ורשת לתאגיד השידור הציבורי בטענה לשידור חסויות אסורות — כך עולה ממכתבים ששלחו הצדדים למשנה ליועמ"ש לממשלה, מאיר לוין, והגיעו לידי "כלכליסט". 

לפני שבועיים שלחו קשת ורשת מכתב ללוין, שבו הן טוענות כי זה תקופה ארוכה התאגיד משדר הודעות חסות בניגוד לחוק. הכנסות הערוצים המסחריים מבוססות על שידור פרסומות וחסויות, המפוקחות על ידי הרשות השנייה, שאמורה לאכוף ולהטיל עיצומים כספיים אם נדרש.

התאגיד הוא גוף ציבורי המנהל תקציב של 777 מיליון שקל שרובו מתקציב המדינה, כאשר 90 מיליון שקל מגיעים ממכירת חסויות ופרסומות. קשת ורשת טוענות כי המפקחת על התאגיד, מועצת התאגיד, לא קבעה כללים לשידור חסויות כנדרש בחוק ולא פרסמה אותם ברשומות. 

מנכ"ל תאגיד השידור כאן אלדד קובלנץ. פיקוח חלקי צילום: דנה קופל

"בהיעדר כללים, התאגיד חופשי להתחרות בערוצים המסחריים על לבם של מפרסמים ללא כל מגבלה", נכתב. "שוק הפרסום בטלוויזיה מצומצם ממילא ומצוי בקיפאון מתמשך לאור נגיף הקורונה. מפרסמים בוחרים לשדר חסויות בתאגיד, ללא חשש מפסילת החסות לשידור, מה שמסב לערוצים המסחריים נזק כלכלי משמעותי".

קשת ורשת מביאות במכתבן דוגמאות לחסויות ששידר התאגיד ואינן עומדות בהוראות החוק. כך, נטען כי התאגיד שידר 76 פעמים תשדיר חסות של תנובה עם המילה "חדש", 220 פעמים תשדיר של בירה בווריה עם המילים "בקרוב באריזה חדשה" ו־198 פעמים תשדיר של בנק יהב שכלל את הסלוגן "הכי משתלם בשבילך". בסיום המכתב כותבות קשת ורשת כי ככל שלא ייקבעו כללים, הן ישקלו לפנות לערכאות משפטיות.

במענה למכתבן של קשת ורשת דחה תאגיד השידור הציבורי כאן את הטענות, וכתב: "דומה כי כל מטרת הפנייה לפגוע בתאגיד, ייתכן בשל העובדה כי בתקופה האחרונה זכה התאגיד לשבחים רבים על תכנים המשודרים ואחוזי הצפייה בתכניו הולכים וגדלים". במכתב נטען כי מועצת התאגיד אישרה ב־2017 את הכללים וב־2020 אישרה נוסח מתוקן שלהם, וכי פרסומם ברשומות, הצפוי בקרוב, מתעכב לאור חידודים מול משרד המשפטים.

עוד נטען כי המועצה פיקחה על הנעשה באמצעות ועדת משנה לפיקוח על שידור פרסומות והודעות, שהתכנסה בשנות פעילותה כ־14 פעמים. עוד טוען התאגיד כי נותני חסות מעדיפים לשדר בערוצים המסחריים, שאינם מבקשים מהם לערוך תיקונים בתשדירים כפי שהתאגיד דורש, מה שגורם לתאגיד נזקים כבדים.

בתאגיד טענו כי כללי הרשות השנייה לא חלים עליהם וציינו בחזרה דוגמאות להפרת הדין על ידי קשת ורשת. כך, נטען ששודרו חסויות הכוללות מבצעי מכירות והנחות מטעם גופים כמו צ'מפיון, המשביר לצרכן וקסטרו, וחסות של חברת פינוק תחת המשפט "השמפו הנמכר ביותר".

בנוסף, לטענת התאגיד, שודרו בערוצים המסחריים חסויות במסגרת סטריפ בתחתית המסך האסורות על פי כללי הרשות השנייה, כמו של חברת easy. "למותר לציין כי רבות מהחסויות המפרות מהוות למעשה פרסומות קצרות ולא חסויות", נכתב, "אולם זמן השידור שלהן אינו נספר במכסת זמן הפרסום המותר לערוצים המסחריים”.