הנפקת האג"ח של האוצר: ייתכן שההליך יסתיים רק מחר בגלל הודעת ברננקי
מדובר בהנפקת האג"ח הגדולה ביותר שביצעה ממשלת ישראל אי פעם בחו"ל. ממשלת ישראל עומדת ככל הנראה לגזור קופון שמן במיוחד כתוצאה מהתפתחות לא צפויה בשוק ההון האמריקאי. בעקבות הודעת ה"פד" כי בכוונתו לרכוש אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח בעוד 300 מיליארד דולר צונחים שיעורי הריבית על האג"ח של ממשלת ארה"ב
בעקבות החלטת הבנק המרכזי האמריקאי להתערב בשוק האג"ח הממשלתי, ישנם עיכובים בהליך התמחור של הנפקת האג"ח של משרד האוצר הישראלי בארה"ב. ייתכן שההליך ישולם רק מחר
בשל עודף הביקושים העצום הגדיל היום (ד') האוצר את היקף ההנפקה שביצע בניו יורק פי שלושה מהמתוכנן ומכר
ההנפקה אמורה היתה להסתיים רשמית בשעות הלילה המאוחרות. בינתיים מסתמן כי למרות שהיא לא בוצעה במסגרת הערבויות של ממשלת ארה"ב, הושגה בה ריבית נמוכה מהתחזיות המוקדמות: 5.52% (2.62% מעל הריבית על אג"ח של ממשלת ארה"ב, שהסתכמה אתמול בכ-2.9%).
סוכנות הדירוג האמריקאית מודי'ס העניקה היום לאג"ח שמגייסת ממשלת ישראל בארה"ב את הדירוג A1.
ממשלת ישראל עומדת ככל הנראה לגזור הלילה קופון שמן במיוחד כתוצאה מהתפתחות לא צפויה בשוק ההון האמריקאי. בעקבות הודעת ה"פד" כי בכוונתו לרכוש אגרות חוב ממשלתיות ארוכות ב-300 מיליארד דולר צונחים בשעה זו שיעורי הריבית על האג"ח של ממשלת ארה"ב. הריבית שתידרש ממשלת ישראל לשלם בהנפקה הגדולה ביותר בתולדותיה בחו"ל תהיה הריבית על האג"ח הממשלתיות האמריקאיות שתיקבע הלילה בסוף המסחר בארצות הברית, בתוספת 2.62%.
הירידה החדה בריבית על האג"ח של ממשלת ארה"ב תגרום לכן שגם הריבית על ההנפקה הישראלית תהיה בסופו של דבר נמוכה בהרבה מהמתוכנן.
כ-60%-70% מההנפקה נמכרה לגופים זרים, בעיקר קרנות פנסיה וקופות גמל, והיתרה למשקיעים ישראליים. שר האוצר רוני בר-און, שיזם את ההנפקה, הביע שביעות רצון רבה מתוצאותיה ואמר כי הן מלמדות על האטרקטיביות של המשק הישראלי בעיני המשקיעים הזרים, במיוחד בתקופה של משבר כלכלי עולמי.
הנפקה ראשונה אחרי שנתיים וחצי
ההנפקה המבוצעת היום היא הנפקת האג"ח הממשלתיות בחו"ל הראשונה אחרי שנתיים וחצי של היעדרות מוחלטת של ממשלת ישראל משוק ההנפקות בחו"ל. ההנפקה מוגדרת כהנפקת "בנצ'מארק" (נקודת ייחוס) עבור חברות ישראליות גדולות המנפיקות בחו"ל. הריבית שתיקבע בהנפקה הממשלתית תאפשר לשוקי ההון הבינלאומיים לתמחר את הריבית שיידרשו לשלם בעתיד החברות הישראליות שירצו להנפיק בחו"ל.
סיבה נוספת להנפקה היא הצורך להפגין נוכחות בשוקי ההון והכספים הבין-לאומיים. בשנתיים וחצי נעלמה כאמור ממשלת ישראל משווקים אלה לחלוטין. תחילה היה זה בשל הרצון של הממשלה להקטין את החשיפה שלה למטבע חוץ ולאחר מכן בשל המשבר הפיננסי. ההנפקה המחודשת תשוב לכן ותחשוף את ממשלת ישראל בפני הפעילים בשוקי ההון בעולם.
במהלך החודשים הבאים יהיה על הממשלה לגייס בשוקי ההון בחו"ל כמויות גדולות יותר של כספים. בשבוע שעבר העריך מנכ"ל האוצר, ירום אריאב כי הממשלה תיאלץ לגייס השנה הון נטו (ההפרש בין סך ההנפקות החדשות של אג"ח ממשלתיות לבין סך הפדיונות של אג"ח שהונפקו בעבר) בהיקף של כ-40 מיליארד שקל, לעומת גיוסים נטו של כ-9 מיליארד שקל בלבד בשנת 2008.
אריאב אמר אז כי חלק מגיוס ההון המוגבר יבוצע בשוקי ההון בחו"ל, במטרה למנוע עליות בשערי הריבית לטווח ארוך בארץ. ההערכה היא כי חלק גדול מההנפקות הבאות בחו"ל יבצע האוצר במסגרת הערבויות של ממשלת ארצות הברית. מדובר במנת הערבויות השנייה שקיבלה ישראל מהממשל האמריקאי בשנת 2003, בהיקף של 9 מיליארד דולר. יתרת הערבויות שנותרה מאז בידי ישראל מסתכמת בכ- 3.8 מיליארד דולר, ממנה ניתן לנצל עד 3 מיליארד דולר בשנה אחת.
