ראיון "כלכליסט" - אראל מרגלית על קליק-טק: "השוק קשה, ולכן יש סיפוק גדול מההנפקה"

אראל מרגלית, מייסד קרן ההון סיכון Jerusalem Venture Partners, נשמע אמש מרוצה, אך מסויג, בעקבות ההנפקה המוצלחת של חברת הבינה העסקית השבדית קליק־טק (Qliktech) (סימול: QLIK) ביום חמישי בנאסד"ק.

"ההרגשה היא טובה, אבל צריך לזכור שהנפקה איננה טרנזקציה - אלא טרנספורמציה. כלומר החברה עוברת בסך הכל משלב אחד לשלב אחר", אמר מרגלית בראיון ל"כלכליסט" שעות ספורות לאחר שזכה לפתוח את יום המסחר בנאסד"ק. "ההנפקה היא הזדמנות בשביל קליק־טק לקבל דחיפה להגיע לקהל לקוחות גדול ולמצב את עצמה בעולם העסקי. הכסף שאנו מגייסים היום יאפשר לה לרוץ למרחקים גדולים יותר, לרמה אחרת".

השקעה של 10 מיליון דולר נהפכה ל־205 מיליון דולר

קליק־טק, שחמישית ממניותיה מוחזקות בידי JVP, גייסה ביום חמישי 112 מיליון דולר בהנפקה ראשונה של מניות לפי מחיר של 10 דולר למניה. ביום שישי רשמה המניה עלייה מסחררת של 28% וחתמה את המסחר במחיר של 12.8 דולר. רק בסוף החודש שעבר עוד הגישה תשקיף שבו העריכה כי מחיר המניה בעת ההנפקה ינוע בין 8.5 ל־9.5 דולרים.

במהלך השעה הראשונה למסחר ביום שישי נרשמה התלהבות רבה מקרב המשקיעים שהעלו את מחיר המניה לשיא של 13.2 דולר, לאחר מכן ירדה לשפל של 12.4 דולר, ובסך הכל רשמה יציבות יחסית במהלך יום המסחר הראשון. לאחר ההנפקה מחזיקה קרן ההון סיכון ב־21.4% בלבד, ובהתאם למחיר המניה החדש, שווי המניות עומד על 205 מיליון דולר.

בניגוד לפרסומים קודמים, השקיעה הקרן הישראלית בעבר סכום שנע בין 5 ל־10 מיליון דולר בחברה השבדית בשני סבבי גיוס. למרות חבילת המניות הגדולה, קרן JVP איננה יכולה לממשה עם ההנפקה, מאחר שהיא חתומה על הסכם נעילה לתקופה של חצי שנה. שווי החברה כעת עומד על 960 מיליון דולר, אחרי שהונפקה לפי שווי של 750 מיליון דולר בלבד.

קליק־טק פיתחה טכנולוגיה המוזילה משמעותית את פעילות הבינה העסקית עבור מנהלי מערכות מידע בארגונים, ושילבה בה סל מוצרים הכולל כלי ניתוח לאנליזה עסקית, יחד עם מנוע חיפוש ארגוני. המשתמשים בה יכולים לגשת אליה על גבי ענן מידע מכל מחשב או מכשיר נייד.

"בחודשים האחרונים השוק שבו אנו נתקלים הוא שוק קשה ביותר, ולכן ההנאה והסיפוק מההצלחה של ההנפקה הם גדולים", אמר מרגלית ל"כלכליסט". "מבחינת השוק כולו, לא רק בישראל, הרבה זמן לא היתה הנפקה שכזו. בעבר הנפקנו את קוגנט בנאסד"ק בשווי של יותר ממיליארד דולר, ואני זוכר הנפקות גדולות יותר, אבל בעשר השנים האחרונות, צריך להודות, לא היו דברים כאלה, ובטח לא מחוץ לארצות הברית, לחברה שהיא לא אמריקאית במקורה. העובדה שמדובר בחברה משבדיה עם משקיעים ישראלים, שנהפכה לחברה בינלאומית, מוכיחה כי הדרך משטוקהולם לנאסד"ק עוברת דרך ירושלים".

"עד כה השתתפנו ב־13 הנפקות, כך שאנחנו מנוסים בבחירת בנקאים, בביצוע רוד שואו ובניהול תהליכים מול גורמים אסטרטגיים הכרוכים בהנפקה. זה תהליך קשה ומורכב, והניסיון עוזר. אם רוצים לגדל חברות, צריך להנפיק אותן, ובשביל זה צריך לבנות חברות שיש להן ביזנס אמיתי, ושניתן לחזות את תוצאותיהן ברמה גבוהה של ודאות".

איך בעצם מגיעה קרן ירושלמית להשקיע בחברה שבדית במקורה?

"בתחילת העשור הקודם זיהינו בקרן את המגמה שאליה הולכים ארגונים, לפיה המידע העסקי לא נמצא רק בראשו של המנכ"ל, סמנכ"ל הכספים ושני עוזרים נוספים, אלא זורם לארגון כולו ומאפשר גם לעובד הפשוט לשאול, לתשאל ולחלוק מידע. חיפשנו חברה שמבצעת מהפכה בתחום המידע בארגון על ידי כך שהיא מביעה מושגים מתוך עולם הרשתות לאופן שבו אנשים חולקים אינפורמציה בארגון, ולמעשה הופכת את פירמידת המידע בארגון. בדקנו בחממה של JVP — חיים קופנס, אלכס אוט ואני — חברות רבות בישראל ובעולם, עלינו על שש או שבע חברות מובילות בתחום, אבל קליק־טק היתה הקבוצה שהרשימה אותנו במיוחד.

אראל מרגלית. "הרבה זמן לא היתה הנפקה שכזו" צילום: אלכס קולומויסקי

"היה ברור שצריך לעשות שם שינוי תרבותי ולתת לה טיפול ישראלי, כלומר טיפול שבו חברה ממדינה קטנה נהפכת לחברה בינלאומית עם פנים אמריקאיות. אנחנו התעקשנו להפוך אותה לאמריקאית והכניסה שלנו לוותה בהבאת החברה לתשתית עסקית ומשפטית שהיא אמריקאית. ההנפקה נותנת ויזיביליות נאה לאזור שלנו. הנפקה בכמיליארד דולר תשפיע על נכונות המוסדיים בעולם לראות את ישראל, ולהביט אל מחוץ לארה"ב".

יש לחברה דנ"א ישראלי

מרגלית נהג מאז ומעולם לפזר את השקעותיו גם בחברות סטארט־אפ מעבר לים, ללא קשר לישראל. קרוב לשליש מכלל האקזיטים שרשם הגיעו מחברות זרות, והפורטפוליו הקיים מכיל גם הוא קרוב ל־40% חברות זרות. קליק־טק, חברת הייטק שפיתחה מוצר מהפכני בתחום הבינה העסקית, אחת הטכנולוגיות החמות בשוק מערכות המידע, נוסדה בשבדיה בשנת 1993 ונרשמה בדלאוור שבארה"ב בשנת 2004, אז גם החלה את הפיכתה לחברה אמריקאית.

קרוב ל־40% מהפורטפוליו שלך זרים, וראינו השנה כמה אקזיטים של קרנות ישראליות בחו"ל. האם השקעה זרה היא כיום הדרך הכמעט יחידה לאקזיט?

"לא נכון לומר שקליק־טק היא חברה זרה לחלוטין. יש לה דנ"א טכנולוגי ישראלי שעבר דרך JVP, עם הרבה ישראלים שהיו מעורבים בכך. בסופו של דבר, החברה היא גם ישראלית וגם בינלאומית ואנו שמחים שזה כך - מגוון. את היכולות הבינלאומיות של החברה ניתן לנצל בסין, ארה"ב ודרום אמריקה. אולי הגיע הזמן למתג מחדש את המעמד הבינלאומי של חברות ישראליות. קראו לישראל 'אומת הסטארט־אפ', כפי שעשה זאת לאחרונה הספר הפופולרי. בשביל להצדיק את ההגדרה הזו, צריך לשתף פעולה עם הסביבה. אין כאן חברה ישראלית או חברה זרה, יש כאן חברה שמגלמת שיתוף פעולה בין ישראלים לשבדים, בין גרמנים וברזילאים, והיא נמצאת בעצמה בדיאלוג עם חברות זרות, כמו גם עם חברות ישראליות".

האנליסט בוריס אבלסון מחברת המחקר פורסטר סימן את קליק־טק לא כחברה גדולה, אלא כמועמדת כמעט ודאית לרכישה. מה עמדתך לגבי דבריו?

"אני לא מסכים איתו. את קליק־טק אפשר לפתח אותה בצורה משמעותית. מי שחושב שיישום בינה עסקית שחולק אינפורמציה בארגון עם כל העובדים חייב להמשיך ולהיות פרויקט ענק ומסורבל כמו שמציעות החברות הגדולות, לא יודע את ההבדל בין שיחת ועידה דרך מערכת מתוחכמת עם כמה אנשים בו זמנית לבין שיחת סקייפ חברית. מה שקליק־טק מציעה הוא מוצר, מהיר פשוט ואינטואיטיבי. בסוף רוב המוצרים שמצליחים הם אלה שמשרתים את הפרט הבודד ומאפשרים לו נוחות. קליק־טק היא לא עוד חברה, אלא כזו שמביאה עמה את מהפכת שיתוף המידע לעובד הפשוט הראשון ועושה זאת בצורה ידידותית למשתמש".

לחתמים, מורגן סטנלי, סיטיגרופ וג'יי.פי מורגן נותרה אופציה לרכוש מהחברה 1.68 מיליון מניות נוספות, ואופציה זו תמומש כנראה עקב הביקוש הגבוה למניית החברה. סקוט סוויט, אנליסט בכיר ושותף בחברת IPO Boutique, אמר למגזין PCworld כי "הביקוש הגבוה למניה נבע מהצמיחה העצומה במכירות החברה בשנים האחרונות".