ראיון "כלכליסט": "אם הבנקים באירופה ייאלצו לחלץ את יוון צפו לליהמן ברדרס 2"
הכלכלן דניאל יואיט מברקליס קפיטל מזהיר: "תספורת לבנקים המחזיקים בחוב יווני תוביל למשבר חדש בנוסח 2008 - והפעם קיפאון מוחלט בשווקים הפיננסיים באירופה"
"מי שאומר שיוון לא מסוכנת כי התמ"ג שלה מהווה בסך הכל 3% מהתמ"ג של גוש היורו - מפספס את הנקודה", מזהיר דניאל יואיט, כלכלן מאקרו בחטיבת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה בברקליס קפיטל (זרוע ההשקעות של בנק ברקליס הבריטי).
לדבריו, "הרי יש דמיון ברור בין מה שקורה כיום באירופה למה שקרה בארצות הברית ב־2008. שיעור משכנתאות הסאב־פריים מתוך סך שוק המשכנתאות האמריקאי היה זניח, ובכל זאת, שוק הדיור האמריקאי התמוטט ועדיין לא התאושש כי גלי ההדף ממשיכים להכות. כך גם לגבי ליהמן ברדרס: הגודל היחסי שלו מתוך כלל המערכת הפיננסית האמריקאית והגלובלית לא היה גדול גדול כל כך, ובכל זאת, תראי איזה נזק הוא חולל!".
הראיון עם יואיט נערך ימים ספורים בטרם אישרו מדינות גוש היורו וקרן המטבע הבינלאומית, בסוף השבוע בבריסל, חבילת סיוע שנייה ליוון בגובה 109 מיליארד יורו. כדי לקבל את הכסף, על בית הנבחרים היווני לאשר השבוע חבילת צנע של 28.4 מיליארד יורו, הכוללת העלאת מסים וקיצוץ הוצאות.
"הסיפור של יוון ושל מדינות הפריפריה האירופיות צפוי להישאר בכותרות עוד זמן רב", מעריך יואיט. לדבריו, יוון, פורטוגל, אירלנד, ספרד ואיטליה, בסדר הזה, הן המדינות הפגיעות ביותר בגוש היורו. "אם הסיפור היווני לא ייפתר בקרוב, המערבולת תתפשט במהירות למדינות נוספות באירופה".
נדמה שהפתרון לחוב היווני גובש ונמצא בשלבי ביצוע מתקדמים.
"אפשר לומר שיוון כבר הגיעה למצב של חדלות פירעון, רק שבינתיים היא מונשמת. עדיין מחזיקים אותה בחיים. יוון עדיין נמצאת במצב קשה מאוד, וגוש היורו והבנק המרכזי האירופי דוחים כבר יותר מדי את פתרון הבעיה שלה. חוסר הבהירות ואי־הוודאות בנוגע ליוון עדיין מורגשים בשווקים כשהיקף החוב ידוע. יוון צריכה 200 מיליארד יורו ועדיין לא ברור מי ישלם אותם - רק גוש היורו והבנק המרכזי האירופי? אולי המגזר הפרטי בדרך של הסדר חוב? שום דבר עוד לא פתור. מה שברור זה שהפתרון חייב להיות מקיף, כזה שיאפשר ליוון להחזיר את הביטחון שאיבדה ולהתמקד בהקטנת הגירעון התקציבי".
מה יקרה אם יחליטו שהמגזר הפרטי ייאלץ לחלץ את יוון?
"זו סיטואציה לא פשוטה כי אותם משקיעים פרטיים ששמו את כספם באיגרות חוב של ממשלת יוון ושמתבקשים עכשיו לשלם את המחיר, ישאלו את עצמם את אותה שאלה לגבי מדינות אחרות בגוש היורו. לגופים המוסדיים ולבנקים המסחריים יש חשש אמיתי ומוצדק שהסיפור של יוון יחזור על עצמו גם בפורטוגל, ספרד ואירלנד, ושגם הן יבקשו 'תספורת'. המסקנה שלהם תהיה כואבת מאוד: לא שווה להשקיע באג"ח של המדינות הללו אם הבנק המרכזי האירופי מאלץ את המגזר הפרטי לקחת חלק בחילוץ פיננסי של מדינה כלשהי.
"אם זה יקרה, אני צופה שתרחיש ליהמן ברדרס יחזור על עצמו, כלומר הקפאה מוחלטת של הפעילות בשווקים הפיננסיים באירופה. מכיוון שאף אחד לא רוצה שתרחיש כזה יתממש, אני צופה שהפתרון יהיה באמצע, כלומר שילוב של הסדר חוב וחילוץ שימומן על ידי כמה גופים. הבנק המרכזי האירופי וקובעי המדיניות בגוש היורו יצטרכו להחליט על תמהיל שני המרכיבים".
קיים סיכון ממשי למערכת הבנקאות האירופית?
"רק אם הבנק המרכזי וגוש היורו יגיעו למסקנה שאין ברירה אלא לתת ליוון להכריז על חדלות פירעון רשמית. אז נראה תגובת שרשרת שתתחיל בנושים הגדולים של האג"ח היווניות - הבנקים הצרפתיים והגרמניים. אני משוכנע שחילוץ מלא של יוון יהיה זול מהרבה מתוצאות של קריסה. אם יוון תיפול, זה יהיה אסון עולמי".
מה יכול להוביל להכרזה רשמית של יוון כעל חדלת פירעון?
"קשה לי לדמיין מצב שכזה, אלא אם כן יוון והאיחוד האירופי לא יגיעו להסכמות ויוון תסרב לבצע את תוכנית הצנע. אם ממשלת יוון רוצה לדעת איך זה להיות במצב של חדלות פירעון, שתשאל את ארגנטינה. שם הכירו את זה מקרוב".
בסוף יוני כתבו כלכלני ברקליס כי על מזג האוויר הכלכלי מעיבים עננים קודרים, ומשכך הם ממליצים למשקיעים להימנע מלקיחת סיכונים מיותרים. "אי אפשר לדעת אם סופות הקיץ יסתיימו בממטרים קלים ומעט ברקים ורעמים, או שמא יתפתחו לכדי אירוע כבד יותר", כתבו הכלכלנים בסקירה.
על רקע הבעיות שמהן סובלות אירופה וארה"ב, סבורים כלכלני ברקליס שקיים מחסור עולמי בנכסים בטוחים, ושככל שרמת הסיכון העולמית גדלה, כך מאמיר מחירם של אותם נכסים. לדעת הכלכלנים, השווקים המתעוררים בטוחים הרבה יותר מהשווקים המפותחים, וזרימת ההון לנכסים בשווקים המתעוררים רק תלך ותגבר.
התוצאה תהיה, להערכתם, התחזקות המטבעות של השווקים המתעוררים באסיה ושל כמה משוקי ההון המתפתחים כדוגמת רוסיה, סינגפור וצ'כיה. לעומתם, שוקי ההון של הונג קונג, דרום אפריקה ומקסיקו אינם מומלצים להשקעה מכיוון ששם עוד לא החל תהליך הכיווץ המוניטרי, ושוקי המניות באותן מדינות עלולים להגיב בירידות לנוכח העלאות ריבית, כמו גם על רקע היותם יקרים מבחינת מכפילי הרווח.
משבר החוב האירופי הוא האחראי לתנודתיות העולמית בשווקים?
"העולם כולו נמצא באמצע תהליך מחזורי של תיקון ולא בתחילתו של מיתון. מנגד, הרבה דברים יכולים להפוך את הקערה על פיה, והמשקיעים חוששים מארבעה תרחישים: הרעה במצבן של מדינות הפריפריה באירופה; התכווצות של כלכלת סין; וירידה בקצב ההתאוששות של ארה"ב, כשברקע ניצב הצורך הבהול לטפל בגירעון התקציבי של המדינה".
כלכלני ברקליס ציינו כי "בהנחה שכלכלת ארה"ב לא תיחשף לאירוע מכונן חיצוני, היא אינה צפויה ליפול למיתון נוסף. אולם השווקים ימשיכו להתייחס באופן סקפטי לסוגיית הצמיחה עד שהמשק האמריקאי יפריך את החששות באופן ברור יותר".
דיברת על ארבעה תרחישים והזכרת רק שלושה.
"הסוגיה הרביעית היא פחד אמיתי מאיזשהו אירוע מפתיע, לא צפוי, שאי אפשר לדעת מתי או כיצד יתרחש".
השורה התחתונה של יואיט: "חילוץ מלא של יוון יהיה זול בהרבה מתוצאות של קריסה. המדינות הבאות בתור להיפגע, לפי הסדר, הן פורטוגל, אירלנד, ספרד ואיטליה".
