בעקבות חשיפת "כלכליסט" - דעות חלוקות במשק אחרי בקשת פוטאש להגדיל אחזקתה בכיל
בקשתה של ענקית הדשנים הקנדית להחזיק ב־25% מהחברה הישראלית, עומדת כעת לבחינת המדינה. גורם באוצר: "יש יתרון בכך שגוף כמו פוטאש מביע אמון". בכיר בכיל: "פוטאש כבר ניסתה בעבר להגדיל את מניותיה בכיל והמדינה לא נתנה אישור"
"בימים אלו בודקת המדינה את פוטאש כחברה. הבדיקות נערכות במשרד האוצר, המשפטים ואצל הממונה על הגבלים עסקיים. העסקה מצריכה את האישור שלנו כיוון שהמדינה מחזיקה במניית זהב בכיל. על פניו אין מניעה הסטרית למכור להם את המניות, כמובן שזה בתנאי שיעברו את בדיקות כל הגורמים ויקבלו אישור", כך אמר ל"כלכליסט" גורם בכיר במשרד האוצר בנוגע לבקשתה של חברת הדשנים הקנדית להגדיל את אחזקותיה בכיל.
כיל נמצאת בשליטת החברה לישראל של משפחת עופר (52.3%), ופוטאש היא בעלת המניות השנייה בגודלה בחברה, המחזיקה ב־13.9% ממניות כיל, ששוויין בבורסה עומד על כ־6.5 מיליארד שקל. יתר המניות מצויות בידי הציבור, כשאחזקה קטנה של 16 מיליון שקל מצויה בידי המנכ"ל עקיבא מוזס.
"חברה כמו פוטאש יכולה לעזור ולהגדיל את הרווחים"
פוטאש, יצרנית הדשנים הגדולה בעולם, הגישה בקשה למשרד האוצר להגדיל את אחזקותיה לשיעור של 24.99%. מעבר לאחזקה זו היא תצטרך לבקש אישור נוסף של רשות החברות הממשלתיות. זאת משום שלממשלת ישראל יש מניית זהב שאותה קיבלה עם הנפקת כיל לבורסה ב־1992. מניית הזהב נועדה להגן על האינטרסים של המדינה במשאבי הטבע של ים המלח מכיוון שכיל מוגדרת כחברה אסטרטגית, המחזיקה באוצרות הטבע של המדינה.
אחת הזכויות של מניית הזהב שהיא מקנה למדינה זכות וטו על כל החזקה של למעלה מ־14% ממניותיה של כיל. כדי שתוכל פוטאש לעלות לשיעור אחזקה של 14% ומעלה, היא צריכה כאמור לקבל את אישור המדינה.
גורמים באוצר ובמשרד המשפטים סבורים כי יש יתרונות מרכזיים להגדלה של המניות על ידי החברה הקנדית. מקורב למו"מ אמר ל"כלכליסט": “מדובר בכסף זר שייכנס למדינה. כמו שכשוורן באפט קנה את ישכר - מיליארד דולר הלכו ישר לקופת המדינה".
בכיר אחר הוסיף ואמר: “יש יתרון בכך שנכנס גוף גדול כמו פוטאש ומביע אמון בחברה ישראלית. בנוסף לכיל יש אינטרס להכניס אותה כי מדובר בחברה עם הרבה מאוד ידע בנושא האשלג, שיכולה לעזור בייעול תהליכים והגדלת הרווחים".
עם זאת הזכיר הגורם כי ישנם שני נושאים מרכזיים שנתונים לבדיקה. הראשון הוא שמדובר בשתי חברות המתחרות בשוק הדשנים והשני הוא הרצון לשמר את הזהות הישראלית. “למדינה יש אינטרס לשמור שהחברה תישאר ישראלית, ואנחנו צריכים לוודא שהשליטה תישאר כזו", אמר הגורם.
לעומת הרמזים החיוביים מכיוון המדינה, דווקא גורמים המקורבים לכיל נזהרים מלהיות אופטימיים: “ב־2010 כבר היו ניסיונות של פוטאש להגדיל את מניותיהם בכיל והמדינה לא נתנה אישור להגדיל מעבר ל־13.9%, כך שאנחנו באמת לא יודעים מה יהיה".
ב־2006 פוטאש אף ביקשה לרכוש את השליטה בכיל מידי החברה לישראל שמחזיקה ב־52%. באותה תקופה מסרה החברה לישראל כי כיל אינה עומדת למכירה. מנכ"ל החברה דאז יעקב רוזן אמר אז: “על פי האסטרטגיה של החברה לישראל, הבעלים של כיל, היא מעודדת את התרחבותה של כיל בחו"ל על ידי רכישות אסטרטגיות ולא להפך".
"משאב של האזרחים שהופך למשאב של חברה זרה"
עו"ד אפי מיכאלי, ראש תחום הפרטה ורגולציה במרכז האקדמי למשפט ועסקים, אמר על העסקה: “מדובר במשאב ציבורי של האזרחים שהופכים אותו בהדרגה למשאב של חברה זרה. אמנם מכירות המניות הן לא דרמטיות, אבל הן אזהרה לרכישות נוספות שיאפשרו לפוטאש בסוף להשתלט על נכס לאומי".
מיכאלי מצביע על נקודה למחלוקת עתידית: “כיל היא חברה שמחלקת דיבדידנדים לעתים קרובות. נשאלת השאלה איך נטיל עליהם מס החוצה. הדיבידנד יגיע לבעלים מחוץ לישראל ותיווצר מחלוקת בין המדינה לחברה".
מכיל נמסר: ”אנו לא צד למכירת המניות. הסוגיה מונחת לפתח המדינה".
