המוסדיים: "לא מוכנים להיות הפראיירים של יוסי מימן"

בשבועות האחרונים עבדה אירית אילוז, סמנכ"לית הכספים של חברת אמפל, שעות נוספות כדי להצדיק את שכרה הגבוה. אילוז קיימה פגישות קדחתניות עם הגופים המוסדיים המחזיקים באג"ח של אמפל בניסיון לגבש איתם נוסחה להסדר דחיית תשלומים, על רקע המצוקה אליה נקלעה אמפל המחזיקה במיזם הגז המצרי EMG בעקבות המאורעות במצרים.

ההחלטה לגבש הסדר חוב עם המחזיקים הגיעה, ככל הנראה, לאחר פניות שהגיעו לאמפל, שבשליטת יוסי מימן, מצד מחזיקי סדרות האג"ח א' וג' שפנו לחברה בטענה כי תשלום למחזיקי אג"ח ב', שאמור להתבצע בינואר הקרוב בהיקף של 131 מיליון שקל, יסכן את התשלומים שהם אמורים לקבל רק החל מנובמבר 2012. הנהלת אמפל הבינה שכל תשלום שתבצע בעתיד הקרוב עלול להיחשב כהעדפת נושים והחלה במגעים מול מחזיקי האג"ח.

אלא שההסדר שהציעה אילוז למנהלי ההשקעות עמם נפגשה - דחיית תשלומי האג"ח בשנתיים בתמורה לתוספת ריבית - התקבל אצלם בגיחוך. חלק מהם אף סירבו להיפגש עמה. בניגוד להסדרים שהציגו חברות אחרות בשנים האחרונות דוגמת אפריקה ישראל, שבהם היה ברור לגופים המוסדיים שקבלת המושכות על החברה לידיהם ללא לב לבייב היא בלתי אפשרית, המקרה של אמפל שונה בתכלית. המוסדיים משוכנעים במקרה זה שכל הקלפים בידיהם, ואין להם שום בעיה להוביל את החברה לפירוק.

המרמור כלפי התנהלות אמפל הוא גדול, במיוחד על רקע מה שמגדירים המוסדיים בשיחות סגורות איתם כ"חגיגת שכר בלתי נתפסת". ואכן, הנתונים היבשים מדברים בעד עצמם: משנת 2001, עת רכש מימן את חברת אמפל ממשפחת שטיינמץ, משכו חמשת מנהליה הבכירים שכר בעלות כוללת של 128 מיליון שקל - 25.6 מיליון שקל בממוצע. יוסי מימן, המכהן כמנכ"ל ויו"ר אמפל, משך מאז 2001 שכר בעלות של 60 מיליון שקל. לאילוז נרשמה עלות שכר של 35.4 מיליון שקל ואילו ארז מלצר, מנכ"ל החברה־הבת גדות מיכליות, שלשל לכיסו בשלוש השנים האחרונות שבהן הוא מכהן בתפקיד כ־12 מיליון שקל.

"בהחלט ייתכן מצב שחברה תבוא ותגיד לי 'קרתה תקלה לא נורמלית, אנחנו צריכים דחייה של שנתיים', והייתי שוקל את זה, אבל חברה כמו אמפל עם הוצאות הנהלה וכלליות מטורפות שבה שמונה אנשים שעובדים משתכרים 15 מיליון דולר בשנה - סכום לא סביר בכל קנה מידה, ובטח לחברה במשבר - אני לא רואה שום דרך להיענות לבקשה כזו", אמר ל"כלכליסט" מנהל השקעות באחד הגופים המושקעים באג"ח.

"באה אליי אירית אילוז ואומרת לי: 'יש משבר במצרים, הצינור הזה שווה משהו אז תתאזר בסבלנות'. אני מוכן, אבל ממש לא מוכן להיות הפראייר שימתין לראות אם זה יקרה ולתת רק לבעל השליטה להרוויח. אני דורש שיכניס כסף לחברה - הרי הוא מכר לאמפל 12.5% מהמיזם EMG בתמורה ל־200 ומשהו מיליון דולר, אז שיכניס חזרה מה שקיבל".

אותו מנהל הוסיף: "מה זה אמפל? צינור שעיקר הרווח שיכול לנבוע ממנו זה מתביעות שהוגשו כנגד ממשלת מצרים על הפרת חוזה. הרי כל העולם ואשתו תובעים את המצרים, אז אנחנו לא ממש נצטרך לעשות הרבה אם ניקח את החברה מיוסי מימן, רק לחכות לכסף מהתביעות. אז עד שהתביעות יתבררו יהיו לנו הוצאות, כמה כבר יעלה לנו להחזיק את החברה הזו במשך שנתיים - 20 מיליון דולר? אין לי בעיה. הם לא רוצים לקצץ בשכר שלהם? שילכו הביתה ויביאו לי את החברה".

"נחזיר את נמרוד נוביק"

מנהל השקעות בגוף מוסדי אחר דיבר אתמול בטון דומה. "בלי שמימן שם כסף, אני לא מתחיל לנהל שום משא ומתן. אני מצפה שהוא יכניס עשרות מיליוני שקלים לפחות ואם אין לו מאיפה להביא את הכסף - הוא יאבד את השליטה. אני אשים מישהו שינהל את זה במקומו. אולי אפילו את נמרוד נוביק (אמר בצחוק. נוביק היה סגן נשיא אמפל עד ספטמבר האחרון, אז הודח על ידי הדירקטוריון בעקבות סכסוך עם מימן - ר"ב). עם הוצאות שכר כמו שההנהלה של אמפל מושכת עדיף להחליף את כולה. הם צריכים להבין שאם הם לא יתרמו תרומה מהותית הם לא יהיו בעלי שליטה, גם ככה יש לי עילה לתבוע שם את נושאי המשרה על העדפת נושים".

אותו מנהל מתכוון לתשלום שביצעה אמפל בנובמבר האחרון למחזיקי אג"ח א' בהיקף של 50 מיליון שקל. "בכל ההצהרות שלהם עד כה הם טענו שאין להם בעיה לעמוד בהתחייבויות גם בלי EMG ופתאום הם שינו את עמדתם". מנהל ההשקעות מתייחס לסיכום הפגישה בין נציגי חברת אמפל לנאמני האג"ח של החברה שהתקיימה ביוני האחרון ופורסמה באתר הבורסה, לאחר שהחברה הכריזה על רכישה עצמית של אג"ח. אותה פגישה חושפת אופטימיות גדולה מצד מנהליה למתרחש בחברה, חצי שנה בדיוק לפני שאילוז החלה במגעים להסדר.

בסיכום המפגש מצוין באותיות שחורות מובלטות כי "עמדת החברה היא שבהתחשב בתזרים המזומנים הצפוי שלה ובנכסיה, גם אם בשנים 2011 ו־2012 אמפל לא תקבל ולו שקל אחד בדיבידנדים מ־EMG, היא עדיין תוכל לעמוד בכל התחייבויותיה, כולל למחזיקי האג"ח".

כך למשל הוצגו נתונים כספיים שמצביעים לכאורה על ההשלכות, אם בכלל, של ירידה בפעילות של EMG בעקבות הפיצוץ של צינור הגז על תזרים המזומנים של אמפל. הנהלת אמפל טענה אז כי ירידה של 30% במכירות של EMG היא התרחיש הפסימי ביותר. אלא שנאמני האג"ח לא התרשמו מהמצג של ההנהלה והציגו בפני מימן את חששותיהם מההתרחשויות האחרונות במצרים על יכולת החברה לשלם את חובותיה למחזיקי האג"ח. על כך השיבה החברה כי היא אינה צופה כל סיכון למחזיקי האג"ח.

"נפרק את החברה"

כעת, כמה חודשים לאחר הצגת התרחיש האופטימי, מנהל השקעות בגוף מוסדי אחר עמו שוחחנו מציג את דרישותיו: "אני לא יודע כמה מימן שווה. אולי הוא טייקון רק על הנייר ואולי לא. אני רוצה הזרמה מהותית, שייקח איתי חלק בסיכון אחרת אני לא במשחק ואת הוצאות ההנהלה והכלליות אני רוצה להוריד לאפס. דאגתי להעביר להם את המסר הזה בדיוק".

מנהל השקעות אחר סיפר קצת על רשמיו מהפגישות עם אילוז: "נפגשתי איתה כמה פעמים. זה עזר לי מאוד להבין באיזו פוזיציה הם נמצאים. הגעתי למסקנה ברורה: אם אנחנו לוקחים היום את החברה לפירוק, נקבל יותר מ־60% מערך הפארי של האיגרת.

"אמפל מחזיקה בנכסים שמאוד קל לממש, זאת גם בהנחת עבודה ש־EMG שווה אפס. ישנו המזומן בקופה (108 מיליון דולר - ר"ב), ישנה האחזקה בגדות מיכליות ופרויקט בדרום אמריקה. לצד זה ישנו הפוטנציאל לזכות בתביעות נגד המצרים. אם מגיעים להסדר אני רוצה להיות שותף מלא בסכומים שיתקבלו. אין מילים יפות להגיד את זה - יש פה הנהלה שלקחה הון מהחברה. למה הם צריכים להחזיק משרד בניו יורק? אפשר לסגור אותו כבר מחר, לקצץ את מספר המנהלים בחברה, ולחסוך בקלות מיליוני דולרים בשנה.

"מימן לא רוצה לפשוט רגל? בוא נראה מה הוא מוכן לתת. אני רוצה פיצוי משמעותי בריבית וערבויות אישיות".

עוד הוסיף המנהל כי "אין סיבה שמימן יגבה 3 מיליון דולר בשנה עבור דמי ניהול. אני גם רוצה שיקצו לי אופציות למניות בחברה". וכיצד הגיבה אילוז לדרישות הללו? לדברי המנהל, "היא לא אמרה כלום, רשמה".

הוא נזכר כיצד כאשר העלה את אופציית הפירוק היא, לדבריו, "ממש התחלחלה. שמימן יפשוט רגל? זה הרי אנשים שהכבוד שלהם שווה יותר מכסף. היא שאלה אותי 'אתה תנהל את EMG?'. והתשובה שלי היתה 'מבחינתי EMG לא קיימת'. לדעתי EMG לא תשרוד, אני רואה מי שולט כיום במצרים - פנאטים - הכסף משנה להם? אני מקווה שהתביעות האלה יניבו משהו, האמריקאים מושקעים שם חזק והם לא יוותרו".

"אנחנו מגלים אחריות"

אירית אילוז הגיבה לדברים ואמרה כי "קשה לי להתייחס לטענות המוסדיים עד שנשב עם נציגי המחזיקים. אני יכולה לשלם את כל התשלומים של 2012 אבל החלטנו לקחת אחריות כדי שלא נגיע בסוף 2012 למצב שבו גם לא יהיה לנו כסף לפעילות שוטפת כדי לנהל ולתפעל את ההשקעות. זה צעד שמשרת גם את בעלי האג"ח באופן הטוב ביותר. אנחנו ננהל דו־שיח הגון וענייני עם הנציגות שתמונה, באופן שיתן את המענה המיטבי גם לאמפל וגם לבעלי האג"ח".

ומה עם העובדה שחילקתם את תשלום הקרן הראשון של אג"ח א' בנובמבר האחרון, וכעת אתם מבקשים לדחות את התשלום למחזיקים האחרים?

"יום או יומיים אחרי ששילמנו את התשלום הראשון היו שני פיגועים, וגם תוצאות הבחירות במצרים הביאו אותנו לקחת משנה של זהירות. אנחנו חיים בתוך מאורעות לא פשוטים ואנחנו עוקבים צמוד מול ההנהלה המצרית ואם אנחנו רואים שיש החרפה מחובתנו לעשות את ההתאמות".

בינתיים המשקיעים מתלוננים על שכר גבוה שמושכים אירית אילוז ויוסי מימן ועל משרדים מפוארים בניו יורק. באמפל מסבירים כי החברה מגבשת תוכנית התייעלות וצמצום שתוגש בקרוב להנהלה ולדירקטוריון.

אג"ח ב' של אמפל – שפירעון הקרן הראשון שלה היה צפוי בינואר, רשמה אתמול את הירידה החדה ביותר מבין איגרות החוב של אמפל כשאיבדה 14.6% כשהיא נסחרת בתשואה לפדיון של 146%.

אג"ח מסדרות א' ו־ג' - שהמסחר בהן התאפיין במגמה שלילית ושלגביהן טרם הודיעה אמפל על הבקשה לפריסת החוב, נסחרו במגמה חיובית. אג"ח א' עלתה ב־8.9% כשהיא נסחרת בתשואה לפדיון של 93% ואג"ח ג' הוסיפה 7.8% כשהיא נסחרת בתשואה לפדיון של 42%.