בלעדי ל"כלכליסט" - בכירי פריזמה לשעבר: "פעלנו בהתאם לשוק, לא התאמנו את התיק לפסגות"

בכירי פריזמה לשעבר טוענים שהתביעה הייצוגית נגדם היא תביעת סרק. הדירקטורים בחברת הגמל של פריזמה, שנמכרה בסוף 2008 לפסגות בעקבות קריסת בית ההשקעות פריזמה, הגישו אתמול את תגובתם לבקשה לתביעה הייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי באפריל האחרון. התביעה, שהיקפה 1.38 מיליארד שקל,

בבקשת התביעה הייצוגית נטען כי בית ההשקעות ביצע מכירות אגרסיביות של איגרות חוב קונצרניות תוך יצירת הפסדים לעמיתי הקופות, וזאת כדי לטייב את תמהיל הקופות ולהכשירן לצורך המכירה לפסגות.

"רובנו לא ידע כלל על המו"מ מול פסגות"

בין הנתבעים בתביעה הייצוגית, שהוגשה על ידי עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, נמצאים שמות בולטים במשק הישראלי ובכללם עזרא עטר ששימש כדירקטור בפריזמה קופות גמל במהלך הרבעון הרביעי של 2008 ומכהן כיום כשותף בבית ההשקעות סיגמא. נתבע נוסף הוא יובל גביש, שכיהן בתקופה המדוברת כיו"ר קופות הגמל של פריזמה, וכיום מכהן כראש החטיבה הבנקאית בבנק דיסקונט.

הדירקטורים לשעבר בפריזמה קופות גמל טוענים, באמצעות משרד עוה"ד הרצוג פוקס נאמן, כי מדובר בתביעת סרק שפורצת גבולות חדשים של ציניות ופופוליזם. לטענת עורכי הדין, לנושאי המשרה בפריזמה לא היתה שום יכולת לפעול במכוון כדי להפוך את תיק קופות הגמל של פריזמה לדומה לתיק קופות הגמל של פסגות (סולידי יותר – ר"ב) לצורך הכשרת המכירה. לטענת הדירקטורים, היחידי מביניהם שידע על המו"מ עם פריזמה בתחילת דצמבר 2008 הוא יו"ר הדירקטוריון יובל גביש.

כל שאר הדירקטורים למדו לראשונה על המו"מ רק לאחר שפעולות המכירה של האג"ח הקונצרניות כבר בוצעו. גביש עצמו הונחה לשמור על סודיות הנושא. הדירקטורים אף צירפו תצהירים שמאשרים את הדברים.

המשיבים אף מדגישים כי המגעים עם פסגות נוהלו על ידי קרן מרקסטון ולא על ידי גורמים בפריזמה ונשמרו בסודיות מוחלטת. מרקסטון, לטענתם, ניהלה מגעים עם בתי השקעות וגורמים נוספים במקביל.

"פריזמה סבל מנסיבות סובייקטיביות חריגות"

המשיבים מתייחסים גם לטענה נוספת שעלתה בבקשת התביעה שלפיה גם בהתעלם מהמניעים הפסולים שעמדו ביסוד מכירות האג"ח הקונצרניות שביצע פריזמה, התנהלותו של פריזמה היתה רשלנית. "לפריזמה לא היה כל מניע או תמריץ כלכלי 'להתאים' את תיק הנכסים שלו לזה של פסגות, אם משמעות הדבר היתה פגיעה בתשואות של קופות הגמל וכתוצאה מכך נטישת עמיתים וירידה בשווי הנכסים המנוהלים", מסבירים המשיבים. "זאת מכיוון שכל ירידה כזו היתה מובילה גם להפחתת התמורה שפריזמה היה מקבל במסגרת העסקה עם פסגות".

מעבר לכך טוענים המשיבים כי מכירות האג"ח שבוצעו ברבעון האחרון של 2008 היו ראויות וסבירות לתקופה של לאחר קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. "בעקבות המשבר בשוק ההון חל שינוי קיצוני ודרמטי בתפיסת הסיכון של ההשקעה באג"ח קונצרניות, שהפכו כמעט בן לילה מנכס הנחשב לשמרני יחסית בתיק ההשקעות לנכס עם סיכון גבוה יחסית. הערכות שהיו באותה תקופה דיברו על משבר לטווח ארוך היוצא דופן בעוצמתו", כתבו המשיבים.

בנוסף טוענים המשיבים כי מכירות האג"ח מוסברות גם לאור גל המשיכות והעברות הכספים החריג שפקד את קופות הגמל של פריזמה באותה תקופה. "פריזמה נאלץ להתמודד גם עם נסיבות סובייקטיביות חריגות ביחס לשאר השוק, בדמות משיכת כספים בסכומים עצומים מקופות הגמל שלה, מעל ומעבר לקופות הגמל האחרות בשוק".

לטענת המשיבים, העמיתים של פריזמה משכו מקופות הגמל 1.5 מיליארד שקל בחודשים ינואר־מרץ 2009. "סיבה עיקרית אם כי לא יחידה למכירת איגרות החוב הקונצרניות על ידי פריזמה היא היקף המשיכות העצום באותה תקופה והחשש הכבד כי היקף הפדיונות יימשך ויגבר", נכתב בתגובה לבקשת התביעה הייצוגית.