אל על עברה להפסד של 49.4 מיליון דולר ב-2011 עקב עליית מחירי הדלק ומדיניות "שמים פתוחים"
החברה הציגה עלייה בהכנסות ל-2 מיליארד דולר אך עברה להפסד שנתי לעומת רווח נקי של 57.1 מיליון דולר ב-2010; עלות שכרו של אליעזר שקדי ב-2011 הסתכמה ב-2.85 מיליון שקל; לאחר ויתור על 20% מהשכר, שקדי מרוויח היום 97 אלף שקל בחודש
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
החברה הסבירה את ההפסד בעיקר בעקבות גידול בעלויות התפעול שנבע מעליית מחירי הדלק הסילוני מעבר לגידול שחל בהכנסות החברה, וכן כתוצאה מאובדן נתח שוק עקב תחרות גוברת וזאת, לטענת החברה בעיקר בגלל יישום מדיניות "שמיים פתוחים" בפועל של ממשלת ישראל.
לכן, החברה מסבירה שלא הצליחה להדביק את הגידול בעלויות התפעול וזאת בעקבות המשבר העולמי, התחרות הגוברת בשוק התעופה ואי היציבות הפוליטית במדינות האזור.
כחלק מניסיון ההתייעלות של החברה היא פיטרה 200 עובדים ברבעון הרביעי של השנה.
ההכנסות מהפעלה גדלו ב-2011, כאשר ההכנסות מנוסעים גדלו, לפי אל על, כמו גם ההכנסות מהובלת מטענים וההכנסות האחרות כמו מכירת פריטים פטורים ממכס ומתן שירותי תחזוקה. מאידך, בשנה שעברה גדלו הוצאות ההפעלה של החברה ב-11.4% ביחס ל-2010 בעיקר בעקבות גידול בהוצאות הדלק הסילוני והשכר.
הוצאות השכר של החברה גדלו ב-2011 וזאת, לפי אל על בעיקר בעקבות יישום הסכם שכר החל מינואר 2011 וכן התיסוף של שער השקל ביחס לדולר. הוצאות החברה על דלק סילוני גדלו ב-41% ביחס לשנת 2010. סך הכל רשמה החברה תוספת הוצאה של 102.1 מיליון דולר על הדלק.
ההפסד התפעולי של החברה ב-2011 הסתכם ב-43.3 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 88 מיליון דולר ב-2010.
אליעזר שקדי מנכ"ל אל על אמר כי "במהלך שנת 2011 התמודדה אל על עם המשך הגידול בתחרות מול שותפויות ענק והחברות הזרות, אשר יותר מאשר הכפילה את עצמה בחמש השנים האחרונות. כאשר רגולציית ההפעלה של התאגידים החיצוניים והחברות הזרות שונה מהותית מהרגולציה הישראלית. מדינת ישראל עומדת בימים אלה בפני הכרעה בנושא הסכם פתיחת השמיים עם האיחוד האירופי. כל מדינות העולם מתייחסות לתעשיית התעופה המקומית כנכס אסטרטגי. במדינת ישראל חשיבותה של תעשיית התעופה המקומית גדולה מאוד, לאור המצב הגיאופוליטי הייחודי, המתבטא בכך ששער הכניסה המרכזי לישראל הוא דרך האוויר, ובעיתות חרום פוסקת כמעט לחלוטין התעופה הזרה לישראל וממנה. חברת אל על תומכת בתחרות חופשית, וזאת על בסיס של הדדיות ושוויון הזדמנויות מול שותפויות ענק וחברות התעופה הזרות. אנו מצפים כי קברניטי המדינה ייקחו לתשומת ליבם את כל הנדרש למתן הזדמנות תחרותית שווה, הוגנת ומלאה".
נתח השוק של אל על הסתכם ב-33.9%, קיטון של 9% לעומת שנת 2010. שיעור התפוסה, הסתכם ב-80.3% לעומת שיעור התפוסה של 81.6% בשנת 2010, קיטון של 2%. שיעור התפוסה הכולל בנתב"ג של חברות התעופה הסדירות הזרות הסתכם ב-77.7%.
ברבעון הרביעי החברה רשמה גידול בהכנסות של 0.9% ל-485.4 מיליון דולר, אך רשמה הפסד של 7.8 מיליון שקל לעומת רווח של 16.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם ב-83 מיליון דולר לעומת 87.2 מיליון דולר ברבעון המקביל, והרווח מהפעלה ירד ל-8.2 מיליון דולר לעומת 22.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
שכר הבכירים
עלות שכרו של מנכ"ל אל על, אליעזר שקדי הסתכמה בשנה שעברה ב-2.85 מיליון שקל. מתוך סכום זה קיבל תשלום מבוסס מניות בסך 854 אלף שקל. החברה הבהירה כי שקדי, אשר החל לכהן כמנכ"ל בתחילת 2010, ויתר על 20% ממשכורתו החל מדצמבר 2011 ועד דצמבר 2012 ולכן משכורתו הנוכחית עומדת על 96,681 שקל לחודש.
"כחלק מההיערכות המתחייבת לקראת שנת 2012, החליטו חברי דירקטוריון אל על בסוף הרבעון השלישי, לקצץ בגמול הדירקטורים (למעט דירקטורים חיצוניים) בשיעור של 20%. מנכ"ל החברה ויו"ר דירקטוריון החברה החליטו לוותר על 20% משכרם. כמו כן ויתרו הסמנכ"לים בחברה על 10% משכרם וראשי האגפים ויתרו על בין 7.5% ל- 10% משכרם, החל ממשכורת חודש דצמבר 2011 ולכל שנת 2012. בנוסף, בעת האחרונה ויתרו על שכר בין 3%-7.5% כל בעלי החוזים האישיים בחברה", אמר שקדי בהתייחסות לדו"חות.
בשנת 2011 עמיקם כהן, המשמש כיו"ר דירקטוריון אל על קיבל שכר בעלות של 1.3 מיליון שקל. לאחר שוויתר על 20% משכרו לדצמבר 2011 עד דצמבר 2012, ושכרו כיום עומד על 78,904 אלף שקל בחודש.
