אלי יונס: "כשמוסד מצליח, צריך לשתף את המנהלים בהצלחה"

בשנת 2004 הצטרף אלי יונס לבנק מזרחי טפחות כמנכ"ל, אחרי שכיהן כמנכ"ל בנק הפועלים כשנה אחת בלבד. יונס ללא ספק אחראי במידה רבה להפיכתו של הבנק לשלישי בגודלו בישראל, בין היתר בעזרת מיזוג עם בנק טפחות, כמו גם התחזקות בתחום המשכנתאות והתייעלות רחבה. בשנותיו במזרחי טפחות זינקה מניית הבנק בכ־180%, בזמן שמדד הבנקים עלה בכ־80% בלבד. אלא שהשאלה היא כמה נדיב צריך להיות התגמול של מנכ"ל בנק.

עלות שכרו של יונס ב־2011 הסתכמה ב־10.2 מיליון שקל, כלומר 853 אלף שקל בחודש - פי 29 מעלות שכרו של העובד הממוצע בבנק, שהסתכמה בכ־30 אלף שקל בחודש. למרות המספרים העצומים, מדובר בירידה מסוימת ביחס לעלות שכרו בשנת 2010, שהסתכמה ב־14.3 מיליון שקל. בסך הכל, בשמונה השנים שלו במזרחי טפחות משך יונס שכר בעלות של כ־33.6 מיליון שקל, ללא אופציות. הסכום שהחברה הפרישה עבורו באותה תקופה, כולל אופציות, עומד כבר על 86.5 מיליון שקל.

לדבריו של יונס - שכיהן שנים רבות במשרד האוצר ואף שימש כחשב הכללי - החישוב האמור אינו נכון. "איני מרוויח פי 30 מהשכר הממוצע בבנק, כי יש לי מרכיב של אופציות", אמר אתמול במסיבת עיתונאים עם פרסום דו"חות הבנק לשנת 2011. "בזכות הצלחתו של הבנק יש לאופציות ערך כלכלי, אך אם חלילה לא היו כך הדברים, האופציות לא היו שוות דבר".

עוד אומר יונס כי הוא "בעד התאמה בכל דרגי הניהול הבכירים בבנקים, ובעיקר לגבי המנכ"ל, בין הצלחה של המוסד שעליו הם מופקדים לבין השכר שלהם - אם המוסד לא מצליח הם לא ראויים לשכר גבוה. כשמוסד מצליח, כמו במקרה של מזרחי טפחות, הבעלים צריכים לשתף בהצלחת המוסד את המנהלים, ובמקרה הזה הפכו אותי בדרך הזאת לסוג של שותף".

אופציות בשווי 10.4 מיליון שקל ב־2011

ואכן, כיף להיות שותף בעסק מצליח כמו מזרחי טפחות. בשנת 2011 רשם הבנק רווח נקי של 1.044 מיליארד שקל - עלייה של 30% לעומת שנת 2010. רווח זה משקף תשואה על ההון של 14.6%, לעומת 11.8% ב־2010, וככל שהרווח משתפר - כך נהנה יונס, שחלק נכבד מהתגמול שלו הוא באופציות: בשנת 2011 קיבל יונס אופציות בשווי של כ־10.4 מיליון שקל, והוא מחזיק נכון לסוף 2011 כ־3.3 מיליון אופציות.

יונס מימש עד כה אופציות בשווי של 90 מיליון שקל, שאותן הוא קיבל במסגרת תפקידו, כאשר בשנת 2010 לבדה מימש יונס אופציות בהיקף של 78 מיליון שקל. כמו כן, הוא מחזיק בכמיליון מניות בשווי של 38 מיליון שקל, ובעוד 3.3 מיליון אופציות בשווי של כ־113 מיליון שקל, אשר המימוש שלהן יעלה לו כ־70 מיליון שקל. מכאן שהרווח שלו על הנייר בגין האופציות האלה הוא כ־43 מיליון שקל. מחיר המימוש הוא 21.18 שקל, בזמן שמחיר מניית הבנק כיום עומד על כ־34 שקל, כך שכל האופציות הנמצאות בידיו של יונס הן בתוך הכסף.

יונס קיבל את האופציות במסגרת שינוי בתנאי ההעסקה שלו, שחל בנובמבר 2008. לפי השינוי, קיבל יונס ללא תמורה 5.6 מיליון אופציות בחמש מנות ב־1 באפריל בכל אחת מהשנים 2010–2014, והוא רשאי לממשן עד 1 באפריל 2016.

מודל התגמול של יונס המבוסס על אופציות הוא אמנם מודל ראוי, מאחר שהצלחתו של הבנק היא הצלחתו של יונס, אך האם ראוי ששכיר, מוצלח ככל שיהיה, יקבל אופציות בעלות של מעל 10 מיליון שקל בשנה אחת?

"היקף משרה של 60% עונה על הצרכים"

יונס אינו היחיד הנהנה מתנאי שכר מפליגים במזרחי טפחות. יו"ר הבנק יעקב פרי, המועסק בכ־60% משרה בלבד, משך שכר בעלות של 2.7 מיליון שקל בשנת 2011. נראה שפרי, בניגוד ליונס, אינו מאמין בקישור בין הצלחת הבנק להצלחתו האישית, ולכן מרבית שכרו, 2.3 מיליון שקל, הוא במזומן ובמענקים.

על השאלה האם היקף משרה של 60% מספיק לניהול גוף כלכלי מורכב כמו בנק, אמר אתמול פרי כי "לעניות דעתי אני משקיע יותר מ־60% בבנק. היקף המשרה לא פוגע בשום תחום אחריות, פעילות או רגולציה. היקף המשרה הוא נאות ועונה על הצרכים. פילוסופיית הניהול שלי היא לאפשר להנהלה לעשות את העבודה השוטפת ולהתעסק בנושאים שהדירקטוריון צריך להתעסק בהם".

דירקטוריון הבנק אכן עסק בעניינים ראויים, כמו שכרו של פרי. בנימוקים לגובה המענק שקיבל בשנת 2011 (כ־1.1 מיליון שקל) נכתב כי פרי "תרם רבות ליישום עקרונות הממשל התאגידי בבנק ותפקודו היעיל והתקין של דירקטוריון הבנק". עוד כתב הדירקטוריון כי סכום המענק של פרי גבוה ב־10% מזה שהוא קיבל בשנת 2010, וכי "הדירקטוריון בדעה כי המענק הנו ראוי וסביר".

בסך הכל משכו שבעת בכירי מזרחי טפחות שכר בעלות של כ־33 מיליון שקל בשנת 2011.