בלעדי ל"כלכליסט" - עימות חזיתי במנופים: רביבו תוקף את בעל השליטה וובר
הכדורגלן לשעבר חיים רביבו, שמחזיק ב־7% ממניות החברה, דורש למנות דירקטור מטעמו ולקבל מסמכים ופרוטוקולים. מבקש לבדוק את התנהלות המנכ"ל החדש, ג'ואל ביסמוט, שמונה לאחר מכירת השליטה למרכוס וובר
עימות חזיתי בין כוכב הכדורגל חיים רביבו, לבין מנכ"ל חברת מנופים פיננסייםהבורסאית ג'ואל ביסמוט ובעל השליטה בה מרכוס וובר. ל"כלכליסט" נודע כי רביבו, המחזיק ב־7% ממניות החברה מנהל מזה מספר שבועות מאבק מול "הקבוצה הרוסית" בראשותו של וובר, המחזיקה בשליטה.
רביבו העביר מספר מכתבים למנופים, באמצעות עו"ד שחר בן־עמי, בהם דרש לקבל שורה של מסמכים ופרוטוקולים שנוגעים לניהול החברה, במטרה לבדוק "מחדלים" לכאורה בניהולה אשר לדבריו, "סייעו", בין היתר לירידת שווי השוק שלה לשפל של 343 מיליון שקל. זאת, לאחר שבסוף 2010 נסחרה בשווי שיא של מיליארד שקל.
במכתב ששיגר לחברה ב־4 במארס דרש רביבו למנות דירקטור מטעמו, אולם מכתבו טרם נענה. זמן קצר לאחר שהגיש את בקשותיו, פוטרה אחותו אוולין על ידי המנכ"ל החדש של מנופים, ג'ואל ביסמוט, בצורה אותה הגדיר רביבו כ"משפילה", דבר שהגביר עוד יותר את המתח והעוינות בין הצדדים. אוולין רביבו הועסקה כמזכירה בחברה מאז הקמתה לפני שש שנים ועוד קודם שימשה במשך כמזכירה של הקבוצה הפרטית של אברהם נניקשוילי, ג'קי בן־זקן ורביבו.
פיטורים אלה הגיעו בהמשך לשינויים דרמטיים שביצע ביסמוט בקרב בעלי תפקידים, במהלכם פיטר לא פחות משמונה בכירים שהיו חלק מהצוות שהקים את מנופים ועבד בה מיומה הראשון: בני מגדמן, מהנדס החברה, הרצל שיטרית סמנכ"ל בינוי, חשבת השכר חלי אזולאי, מנהלת הנכסים הראשית יהודית ויצמן, מזכירת הנדסה עדית אסולין, מנהל חטיבת הקניונים מוריס בנישתי, ואדריכלית החברה יעל חסון.
את הפיטורים ביצע ביסמוט בתוך פחות מחודשיים, דבר שלא תרם לאמון המעורער בינו לבין רביבו ובעל השליטה הקודם, בן־זקן. לטענת רביבו, ביסמוט ביצע את הפיטורים האלו דווקא משום שמדובר בעובדים ותיקים, שלדעתו נאמנים לרביבו ובן זקן. בנוסף, טוען רביבו, כי המינויים החדשים שביצע ביסמוט אינם בהכרח ענייניים, משום ששכר במקומם עובדים יקרים יותר, עם פחות ניסיון בעסקי החברה. בנוסף דורש רביבו לבחון את אי חידוש המינוי של טלי ירון אלדר כדח"צ (ב־20 בפברואר), לאחר 3 שנים בתפקיד.
באוגוסט האחרון מכר בן זקן, שהיה מבעלי השליטה את יתרת אחזקותיו בה (כ־11.5%) לשותפיו, קבוצת משקיעים בראשות איש העסקים השוויצרי מרכוס וובר ואברהם נניקשווילי, תמורת כ־100 מיליון שקל. רביבו נותר עם 7% בלבד ממניות מנופים והוא לא נמנה על גרעין השליטה.
וובר, שמתגורר בסינגפור, מחזיק באמצעות חברת ASTC) Asian Service Trade Control) שבבעלותו ובבעלות אנשי עסקים יהודים רוסים, ב־48.8% ממניות מנופים. את המניות רכש תמורת 418 מיליון שקל בשתי מנות, אך כיום הן שוות המניות כ־165 מיליון שקל בלבד. בנוסף, הצניחה בשווי המניה הביאה ליציאתה ממדד ת"א־100. נניקשוילי שמחזיק ב־24% לאחר שיחד עם רביבו לא השתתף באקזיט של בן־זקן.
דחתה את פרסום הדו"חות
מנופים שמחזיקה בקניון ארנה בהרצליה ובנכסים מניבים נוספים בארץ ושותפה בנכסים מניבים בארה"ב ובבעלותה קרקע בקזחסטאן. בנוסף חשופה החברה לתחום חיפושי הגז והנפט באמצעות אחזקה של כ־13% בחברת שמן נפט וגז, המחזיקה ב־95% מרשיון שמן (לשעבר מד אשדוד) שממקום כ־16 ק"מ מערבית לחוף פלמחים. שמן הונפקה לאחרונה בבורסה בת"א ושווי השוק שלה עומד על כ־533 מיליון שקל, מה שמשקף להשקעה של מנופים שווי של כ־65 מיליון שקל.
באוגוסט האחרון מינה דירקטוריון מנופים את ביסמוט למנכ"ל במקומו של דני וקנין, שכיהן בתפקיד בשלוש השנים הקודמות. לביסמוט ניסיון של כחמש שנים בתפקיד מנהל סיכונים, לאחר שעבד בשנים 2011-2010 עבד בבנק ברקליס רוסיה, וקודם לכן במהלך 2009-2007 עבד בבנק Promsvyazbank במוסקבה. עם זאת, זהו תפקידו הראשון שקשור לשוק ההון הישראלי.
מנופים פיננסים לא פירסמה את הדו"חות השנתיים ל־2011, זאת בשל התדיינות מול רשות ני"ע לגבי שווי קרקע שהיא מחזיקה בקזחסטן. מנופים ציינה כי דחתה את פרסום הדו"חות עקב החלטתה לבחון מחדש את שווי הקרקע בעיר אסטנה, בירת קזחסטן, שגודלה כ־580 דונם.
מנופים צרפה לדו"חותיה הכספיים ל־2010, הערכת השווי שביצעה פירמת CBRE בה נכתב כי חלק הקרקע (60%) המיועד לבנייה מוערך בשווי של כ־123 מיליון שקל וחלק הקרקע שסווג כמלאי מקרקעין נאמד בכ־125 מיליון שקל. רשות ני"ע טענה כי הערכת שווי זאת לא תאמה את המצב בשוק, ובצעד חסר תקדים הזמינה סקירה משלה לשווי הקרקע.
החברה ניסתה לטעון כי הערכת השווי שלה תואמת את מצב השוק אבל נאלצה לקבל את עמדת הרשות. בדיווח על כך שביצעה בשבוע שעבר, ציינה החברה כי תרשום הפסד עמוק של 238 מיליון שקל ב־2011, עוד לפני ההשפעה, אם תהיה כזו, של הערכת השווי של הקרקע בקזחסטן. עיקר ההפסד נובע מהתאמת שווי של נדל"ן להשקעה בסך 89 מיליון שקל. הונה של החברה הצטמק ל-492 מיליון שקל.
רביבו מגביר מעורבות
לאור התנהלות מנופים לאחר מינויו של ביסמוט ופרישתו של בן־זקן, החליט רביבו להיות מעורב יותר בענייני החברה השוטפים ועל כן ביקש למנות דירקטור מטעמו. משלא זכה לכל תגובה ביקש רביבו מספר מסמכים ופרוטוקולים בנושאים שונים כגון, מעבר החברה מאשדוד למשרדים חדשים בתל־אביב, פרישתה של טלי ירון־אלדר מהדירקטוריון, ועוד. לדוגמא, רביבו מסביר כי לטעמו אין כל סיבה לנטוש את המשרדי באשדוד — שבבעלות החברה — ולשכור משרדים בת"א, כשטרם שנמצאו שוכרים למשרדים באשדוד.
עד עתה לא מצאו לנכון מנהלי מנופים למסור לרביבו את העתקיי המסמכים שנתבקשו על ידו ושלטענתו הוא רשאי לעיין בהם על פי כל דין, אולם נראה כי אין בכוונתו לוותר והוא שוקל פניה לערכאות משפטיות, אם לא תיוותר בידיו כל ברירה אחרת. רביבו טוען כי יש לבחון את התנהלות המנהלים, לאחר שביצעו מספר החלטות שהוגדרו על ידו כתמוהות.
דוברת מנופים אמרה בתגובה כי: "עם מינויו של יואל ביסמוט כמנכ"ל עוסקת הנהלת החברה בראשותו בבחינה מחודשת של נכסיה, השקעותיה והתחייבויותיה של החברה, לרבות נושא הוצאות הנהלה וכלליות. החברה מאשרת כי כחברה ציבורית הפועלת על פי מנהל תקין, נקטה בהליך רה־ארגון, במסגרתו סיימו את תפקידם מספר אנשים בודדים. יודגש כי כל מקרה נבחן לגופו ועובדים שנמצאו בעלי כישורים ראויים למטרות העסקיות של מנופים פיננסים כחברה ציבורית, נותרו בתפקידם ואף נקלטו עובדים חדשים והחברה העתיקה את משרדיה מאשדוד לתל אביב.
"החברה מאמינה כי בעתיד תהליך זה יביא להתייעלות. באשר לבקשותיו של חיים רביבו, כבעל מניות בחברה, כל שאלותיו יקבלו מענה על פי חוק. בכוונת ההנהלה החדשה להצעיד את החברה קדימה ולממש את הפוטנציאל האדיר הגלום בה, וזאת במיוחד בישראל".