בעיית הפיקוח של ג'יי.פי מורגן
ועדת ניהול הסיכונים, שאמורה לפקח על פוזיוציות הסוחרים של הבנק הגדול בארה"ב, מורכבת משלושה דירקטורים בלבד, מחצית מהמתחרים. מבניהם, האחד מנכ"ל תאגיד תעשייה ענק, השנייה היא נשיאת מוזיאון טבע שברקורד שלה כישלון פיקוח ב־AIG והשלישי עוזר לסבו לנהל את ההון המשפחתי. מי חסר בוועדה? פרופ' למימון, בנקאי או רגולטור לשעבר, המתמחים בניהול סיכוני מסחר של סוחרים ממולחים
בעוד שהסערה סביב ההפסד הגדול שהניבה הפוזיציה של סוחר הנגזרים הלונדוני לג'יי.פי מורגן מסרבת לשקוע, עובדות חדשות שופכות אור על אופן התנהלות ניהול הסיכונים של הבנק. מתברר כי שלושת הדירקטורים המפקחים על תחום ניהול הסיכונים בג'יי.פי מורגן הם נשיאת מוזיאון (שישבה בוועד המנהל של AIG ב־2008), נכד של מיליארדר ומנכ"ל תאגיד האניוול, המייצר ומשווק מערכות בקרת טיסה ומגפי עבודה.
הדבר הבולט ביותר בוועדת ניהול הסיכונים של הבנק הגדול ביותר בארצות הברית, בניגוד למתחרים הגדולים שלו, הוא היעדרם של דירקטורים שעבדו בבנק, או בעלי ניסיון כלשהו בניהול סיכונים פיננסיים.
החבר היחיד בוועדה שמציג ניסיון בוול סטריט, ג'יימס קראון, לא הועסק בתעשייה הזאת כבר יותר מ־25 שנה. "אני מתקשה להאמין שהניסיון של קראון מספיק לתפקיד הזה", אומרת ענת אדמתי, מרצה למימון באוניברסיטת סטנפורד המתמחה בממשל תאגידי. "זו משימה עצומה לפקח על הסיכונים הנלקחים בג'יי.פי מורגן".
מאז שחשף מנכ"ל ג'יי.פי מורגן ג'יימי דיימון ב־10 במאי כי חטיבת ההשקעות שלו ספגה הפסד של 2 מיליארד דולר במסחר בנגזרי אשראי, הבנק נמצא תחת מצור. "שגיאה בסיסית בניהול סיכונים", כינה המנכ"ל את המהלך כמה ימים לאחר ההודעה הראשונית, ועל שגיאות משלמים - מניית הבנק צנחה מאז ב־18%, ולפחות חמש סוכנויות פדרליות, בהן משרד המשפטים האמריקאי ורשות ני"ע (SEC), פתחו בחקירת הפרשה.
ההסתבכות החלה כשסוחרים בזרוע הלונדונית של הבנק ביצעו הימורים שגויים על נגזרי אשראי לא נזילים, חלקם גדולים כל כך עד כי הם גרמו לעיוות במחירי השוק. תחת הנהגתה של מנהלת ההשקעות הראשית אינה דרו, שהתפטרה בעקבות ההפסדים, הפך דיימון את החטיבה הלונדונית ממקלט בטוח וישנוני לסוחרי אג"ח ממשלתיות למרכז רווחי עם תיאבון הולך וגובר להימורים אקזוטיים.
ועדה קטנה במיוחד
ג'יי.פי מורגן, המחזיק בפיקדונות בהיקף של 1.13 טריליון דולר, הוא היחיד מבין ששת הבנקים הגדולים בארה"ב שבוועדת ניהול הסיכונים שלו לא יושב פרופסור למימון, בנקאי או רגולטור לשעבר.
בוועדת הסיכונים של בנק אוף אמריקה, למשל, יושבת סוזאן בייס, ששימשה כנשיאה בבנק הפדרלי המרכזי במשך שש שנים, וכיום מנהלת סיכונים בפירסט הורייזון נשיונל. בוועדה של מורגן סטנלי יושב מסאקי טאנקה, מנכ"ל חטיבת אמריקה בבנק אוף טוקיו מיצובישי, בעוד שבסיטיבנק מכהן רוברט ג'וס, בכיר לשעבר במשרד האוצר האמריקאי שעמד בראש ווסטפק בנקינג. הוועדה של וולס פארגו מורכבת משישה חברים, בהם ניקולס מור, לשעבר יו"ר פירמת רואי החשבון פרייס ווטרהאוס קופר ומנכ"ל החטיבה האמריקאית שלה.
גם מבחינת גודל הוועדה, מצבו של ג'יי.פי מורגן נחות. הוועדה בגולדמן זאקס, למשל, מונה שמונה חברים, בהם סטיבן פרידמן, לשעבר יו"ר החברה ששימש כיועץ של הנשיא ג'ורג' בוש למדיניות כלכלית, וג'יימס שירו, לשעבר המנכ"ל של ציריך פייננשיל סרוויסס. למעשה, בנק אוף אמריקה הוא הבנק היחיד מלבד ג'יי.פי.מורגן שוועדת ניהול הסיכונים שלו מצומצמת.
ועדת ניהול הסיכונים של ג'יי.פי מורגן כוללת את ג'יימס קראון (58), המשמש כנשיא הנרי קראון ושות' בשיקגו ומתפקד כדירקטור הבכיר של יצרנית מערכות הביטחון ג'נרל דיינמיקס; אלן פאטר (62), נשיאת המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע; ודיוויד קוט (59), מנכ"ל תאגיד התעשייה האניוול אינטרנשיונל, שמייצרת מגוון של מוצרים החל מתרמוסטטים לבית, דרך מגפיים ועד למערכות בקרת טיסה למטוסים.
פאטר, לשעבר נשיאת ברנרד קולג' בניו יורק, הצטרפה לדירקטוריון של ג'יי.פי מורגן ב־1997. הבחירה המחודשת שלה השנה לדירקטוריון נתקלה בהתנגדות מצד חברת ההשקעות צ'יינג' טו ווין (Change to Win) ומשרד עורכי הדין גלאס לואיס, המייצג בעלי מניות של הבנק, זאת בשל תפקידיה הקודמים בדירקטוריון של AIG ובריסטול מאיירס.
פאטר עמדה בראש ועדת הביקורת של יצרנית התרופות בריסטול מאיירס, במהלך שערוריית חשבונאות שהחלה ב־1999 והסתיימה בפשרה של 300 מיליון דולר, ששילמה החברה כדי להימנע מאישום פלילי. פאטר כיהנה גם בוועד המנהל של ענקית הביטוח AIG. היא התפטרה מתפקיד זה ביולי 2008, זמן קצר לפני שחברת הביטוח נאלצה לקבל חילוץ של 182 מיליארד דולר מהממשל האמריקאי.
"בהתחשב בחוסר היכולת של פאטר לפקח בצורה יעילה על סיכוני אשראי במהלך כהונתה ב־AIG, ורמת המעורבות הזהה של החברה באותם שווקים, איננו מאמינים שהמשך כהונתה בדירקטוריון החברה פועל לטובת בעלי המניות", כתבו ג'ק פרדון וקורטני קיטנג', אנליסטים בגלאס לואיס, בדו"ח מ־24 באפריל השנה, שבו המליצו לבעלי המניות בג'יי.פי מורגן להצביע נגד מינויה מחדש.
כטיעון בעד המינוי ציינו בג'יי.פי מורגן את הניסיון של פאטר כדירקטורית בבנק הפדרלי של ניו יורק בשנים 1988–1993. אולם, מדובר בתפקיד שלא כלל סמכויות פיקוח. בסופו של דבר, פאטר זכתה ב־86% מהקולות בהצבעה - השיעור הנמוך ביותר מכל חברי הדירקטוריון.
זו לא הפעם הראשונה שפאטר סופגת אש. לאחר שהצטרפה לדירקטוריון של AIG, עיתונים ואנשים בתעשייה העבירו ביקורת על הסכמתה לקבל תרומה של 36.5 מיליון דולר למוזיאון מארגון צדקה בניהולו של מוריס (האנק) גרינברג, שכיהן בשעתו כמנכ"ל AIG. בדו"ח השנתי של המוזיאון ל־2008 מצוין כי ג'יי.פי מורגן הוא אחד מנותני החסות של המוזיאון, ואף העניק לו 1.5 מיליון דולר עבור תערוכה בנושא מים. מדו"חות המס עולה כי העמותה האישית שבבעלות משפחתו של דיימון תרמה למוזיאון 25 אלף דולר ב־2009.
הלוואות אישיות
קריסטין למקאו, דוברת מטעם ג'יי.פי מורגן, לא הסכימה לחשוף את גובה התרומות של דיימון או של הבנק למוזיאון. למקאו הסכימה לציין רק כי המתנות מהוות פחות מ־2% מההכנסות השנתיות של הארגון, השיעור הגבוה ביותר שבורסת ניו יורק מאפשרת לחברות לתרום לארגוני צדקה שהדירקטורים של אותן חברות עוזרים לנהל.
לטענת למקאו, הדירקטוריון בחן את התרומות של הבנק וקבע "שאין בהן קשר מהותי" שיש בו כדי לפגוע בעצמאות או בשיפוט של הדירקטורים. אולם, מסמכי החברה חושפים כי פאטר קיבלה הלוואות אישיות מג'יי.פי מורגן, ועלות השכר שלה בשנה שעברה היתה 245 אלף דולר במזומן ובמניות עבור עבודתה בדירקטוריון. הבנק לא חשף את גובה ההלוואות. פאטר מצדה לא מסרה תגובה על הדברים.
חבר הוועדה הנוסף, ג'יימס קראון, המכהן כיו"ר ועדת ניהול הסיכונים, עוזר לנהל את חברת ההשקעות של משפחתו. סבו, הנרי קראון, צבר את הונו מעסקי המלונות, הרכבות ואריזות הבשר, ובעבר אף החזיק בנתח ממגדל האמפייר סטייט. בבעלות המשפחה 3.7% מג'נרל דיינמיקס, יצרנית טנקי אברמס ומטוסי גולפסטרים.
קראון הנכד עבד במשך חמש שנים, עד 1985, בחברת המסחר באג"ח סלומון ברדרס, והיה גם חבר בוועדת האיתור שמינתה את דיימון לתפקיד ראש בנק וואן (Bank One), שנרכש על ידי ג'יי.פי מורגן ב־2004.
ניסיונו של קראון בניהול סיכונים נובע מכהונתו בדירקטוריונים של ג'נרל דיינמיקס ויצרנית הנקניקיות שרה לי, זאת בנוסף לתפקידו בחברת ההשקעות המשפחתית. קראון, שקיבל בשנה שעברה 300 אלף דולר עבור עבודתו בדירקטוריון, לא השיב על הבקשה לקבלת תגובה. קוט, המשמש כיו"ר וכמנכ"ל האניוול אינטרנשיונל מאז 2002, הצטרף לדירקטוריון של ג'יי.פי מורגן ב־2007. יש לציין כי מניותיה של האניוול זינקו ב־75% מאז שמונה למנכ"ל החברה ושווי החברה עומד כיום על 45 מיליארד דולר. מהדיווחים לרשות ני"ע האמריקאית עולה כי האניוול קיבלה הלוואות וייעוץ פיננסי מג'יי.פי מורגן. הבנק דיווח כי רכש ציוד חיזוק בניינים ואבטחה ושירותי תחזוקה מהאניוול, שנחשבו כלא מהותיים מספיק כדי לפגוע בתפקודו של הדירקטור.
רוב פריס, דובר מטעמו של קוט בהאניוול, העביר את הבקשות לקבלת תגובה חזרה לבנק. למקאו, דוברת ג'יי.פי מורגן, מסרה כי כל הדירקטורים בחברה הם בעלי "ניסיון רב בניהול או בפיקוח על ארגונים גדולים בעלי צרכים פיננסיים מורכבים ורגולציה".
יכולות מוגבלות
ממסמכים שהגיש הבנק לרגולטור ב־4 באפריל השנה עולה כי הוועדה, שנפגשה שבע פעמים בשנה שעברה ולא שינתה את הרכבה מאז 2008, אחראית לאישור מדיניות התיאבון לסיכונים של הבנק ולפיקוח על סמנכ"ל הסיכונים.
לאחר חשיפת הפוזיציה המפסידה של ג'יי.פי מורגן, דיווח "הוול סטריט ג'ורנל" כי הוועדה עשויה להתרחב כך שיתווספו אליה דירקטורים בעלי רקע בניהול סיכונים ומימון. עם המועמדים ששמם עלה נמנים ג'יימס בל, שכיהן בעבר כסמנכ"ל הכספים בבואינג, וטימותי פליין, היו"ר לשעבר של חברת החשבונאות KPMG שהצטרף לדירקטוריון ג'יי.פי מורגן ב־15 במאי.
דיווח נוסף, הפעם ב"פייננשל טיימס", טען כי אנשים המקורבים לפרשה מסרו כי פאטר צפויה להתפטר מתפקידה. הבנק מצדו סירב להגיב או לאשר את הדיווחים האלו.
ריצ'רד קלייטון השלישי, מנהל המחקר בחברת ההשקעות צ'יינג טו ווין בוושינגטון, המייעצת לקרנות פנסיה של איגודים המחזיקות ב־6 מיליון מניות של ג'יי.פי מורגן, טוען כי לוועדת ניהול הסיכונים הנוכחית אין הניסיון הדרוש כדי לפעול בחברה כל כך מורכבת.
"שום פרט ברזומה המקצועי או בניסיון האישי שלהם לא מצביע על כך שהאנשים האלה היו יודעים לשאול את סמנכ"ל הסיכונים את השאלות הנכונות והקשות, שהיו מונעות את הסכנות הפוטנציאליות שטמונות באסטרטגיית המסחר שננקטה", מסביר קלייטון, שקבוצת בעלי המניות שהוא מייצג התנגדה למינויה מחדש של פאטר השנה לדירקטוריון.
"במקרה הטוב, קראון וקוט הם בעלי יכולות מוגבלות למלא את המנדט הקריטי של הוועדה", נכתב בדו"ח ששלחה הקבוצה באפריל 2011 לדיוויד נובאק, שעמד באותה תקופה בראש ועדת המינהל והמינויים של הבנק.
"ג'יי.פי.מורגן היה צריך להרכיב ועדת ניהול סיכונים שכוללת חברים עם ניסיון רב יותר במוסדות פיננסיים והבנה בסיכונים הנובעים מההחלטות שלהם", הוסיף אריה (לוציאן) בבצ'וק, מנהל התוכנית למינהל תאגידי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת הרווארד.
ג'ון ביגס (76), שכיהן בדירקטוריון ג'יי.פי מורגן בשנים 2003–2007, מצביע על אשמים: "תאשימו את מבקרי הפנים. מדוע המבקרים לא עלו על זה?! מדוע הרגולטורים לא קלטו מה קורה?!". ביגס, לשעבר היו"ר והמנכ"ל של TIAA-CREF, שמנהלת קרנות פנסיה של מורים, מציין כי התפקיד של ועדת ניהול הסיכונים הוא לפקח על הבנק, ולא לעקוב אחר מגמות בהתנהלותו. "רוב האנשים מחזיקים בתפיסה תמימה למדי בנוגע לתפקיד של הדירקטוריון", הוא אומר. "גם אם החלטות המנכ"ל נכונות בבסיסן, בכל זאת מדובר בעולם הרבה יותר מורכב".
עוד דירקטור לשעבר, ג'ון קסלר, יו"ר חברת הנדל"ן ניו אלבני, שעזב את דירקטוריון ג'יי.פי מורגן ב־2006, אמר כי הוא שמח שדאג להימנע מוועדת ניהול הסיכונים, שלטענתו עבודתה פשוט צורכת הרבה זמן. "תודה לאל", הוא מסכם.
השורה התחתונה
הביקורת הנמתחת היום על ג'יי.פי מורגן נסובה סביב העובדה שבוועדת ניהול הסיכונים שלו לא יושב פרופסור למימון, בנקאי או רגולטור לשעבר. לצד העובדה שהוועדה לא שינתה את הרכבה מ־2008, גם גודלה מצומצם יחסית למתחרים.