מאבק הפיקוח על חברות הפורקס מגיע לוועדת הכספים

שמונה שנים לאחר מינוי ועדת פרוקצ'יה לבחינת הסדרת הפיקוח על מערכות מסחר אלטרנטיביות וחברות המסחר במט"ח (פורקס) הפועלות בתחום זה, יגיעו הבוקר תקנות הפיקוח שגובשו לבסוף לנקודת הכרעה, כשיעלו לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. על פי התקנות, שעליהן חתום שר האוצר פרופ' יובל שטייניץ, יוכפפו חברות הפורקס המפעילות את זירות המסחר לרשות ני"ע, בראשות היו"ר שמואל האוזר, שהיה בעבר חבר בוועדת פרוקצ'יה כאשר כיהן ככלכלן הראשי של רשות ני"ע.

התקנות, שגובשו עוד בימי כהונתו של זהר גושן כיו"ר רשות ני"ע ושפורסמו לראשונה באוקטובר 2010, נועדו להרים את המסך מעל תעשיית המסחר במט"ח ובסחורות הכוללת עשרות חברות שמגלגלות ביחד מיליארדי שקלים בשנה. עוצמת התקנות גררה ביקורת מצד החברות הפועלות כיום בשוק.

צילום: בלומברג

עו"ד אהוד ארד, ממשרד ארד ושות' המייצג כמה חברות בענף, שלח מכתב בהול ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, במטרה לאפשר את השתתפות החברות בישיבת הוועדה הבוקר ובמטרה להוכיח כי אישור התקנות הנוכחיות יביאו ל"כריתת הענף".

על פי התקנות שיובאו לאישור ועדת הכספים, החברות יידרשו לפרט בפני אנשי הרשות את התוכנית העסקית ובכללה את האופן שבו הן מתכוונות לייצר הכנסות מהשירותים שיספקו וכן את היקף ההכנסה הצפוי מכל אחד מהשירותים. חברה שתבקש לקבל רישיון מהרשות תידרש לחשוף בפניה את שיעור הצמיחה הצפוי בשלוש השנים העוקבות לבקשה, כמו גם את סוג הלקוחות שאליהם היא מתכוונת לפנות ואת דרכי השיווק המתוכננות.

אחת המגבלות החשובות ביותר שמופיעות בתקנות נוגעת לרמת המינוף האפשרי של עסקאות בזירות המסחר העצמאיות, והיא זוכה לביקורת גדולה מצד הפעילים בשוק זה. על פי התקנות, היקף הבטוחה שיידרש להפקיד משקיע בעסקה ממונפת בתחום יעמוד על 20% מערך העסקה, זאת במקרה שמדובר בעסקה שמבוצעת במכשיר פיננסי ברמת סיכון גבוהה.

שימוש במכשיר ברמת סיכון בינונית תקטין את שיעור הבטוחה מהעסקה ל־10%. ברמת סיכון נמוכה יידרש המשקיע להביא בטוחה בגובה 4% מערך העסקה. על פי עו"ד ארד, אישור המגבלות על גובה המינוף עלולות להבריח משקיעים מישראל לחו"ל.

כן נקבע בתקנות, כי ההפסד הכולל של המשקיע מהעסקאות שביצע לא יוכל לעלות על גובה הבטוחות שהעמיד. בנוסף, על חברות המסחר נדרש להמציא כרית הון עצמי מזערי, בסכום של 4 מיליון שקל, שיעלה ככל שיעלה היקף פעילותן.

תקנות הפיקוח דורשות ממנהלי זירות המסחר להפקיד את כספי הלקוחות בחשבון נאמנות במוסד בנקאי מקומי או זר. במקרה של פתיחת חשבון נאמנות בבנק זר, על מנהל זירת המסחר לבחון כל העת את רמת הסיכון של הבנק הזר, אם דרך דירוג האשראי שלו ואם דרך מחירי ה־CDS שלו (ביטוח חדלות הפירעון).

הרמת המסך המלאה על פעילות החברות מגיעה בדמות התקנה המחייבת אותן לפרסם דו"חות רבעוניים ושנתיים מלאים. חברות המסחר, שפעילותן עד כה היתה רחוקה מן העין הציבורית, ייאלצו כעת לחשוף את אופן פעילותן באותה רמת שקיפות שמבקשת רשות ני"ע מכלל החברות הציבוריות. החברות יחויבו לדווח לרשות על אירועים חריגים, אם יש להם השפעה מהותית על החברה.