ראש ממשלת ספרד מודה לראשונה: נראה שנזדקק לחילוץ

ראש ממשלת ספרד מריאנו ראחוי סלל בסוף השבוע את הדרך לאפשרות שספרד תבקש חילוץ מלא מגוש היורו כדי לנסות לבלום את משבר החובות המחריף. ראחוי

ספרד שבה למוקד תשומת הלב לאחר שיו"ר הבנק המרכזי האירופי (ECB) מריו דראגי הצהיר ביום חמישי כי ה־ECB מוכן לשוב לרכוש את חובותיהן של מדינות בגוש היורו, אולם רק אם הממשלות יבקשו זאת באופן רשמי מקרן החילוץ של הגוש ובכפוף לתנאים מחמירים. דראגי אמר כי ה־ECB יפרט בשבועות הקרובים כיצד בדיוק יעבוד המנגנון של רכישת האג"ח הממשלתיות וכן יכריז על סדרה של "צעדים לא סטנדרטיים" לבלימת המשבר והורדת התשואות על האג"ח, בדגש על האג"ח לטווח קצר.

במסיבת עיתונאים אתמול אמר ראש ממשלת ספרד כי הוא עשוי לשקול בקשת עזרה ממנגנון היציבות הפיננסית האירופית (EFSF) — קרן החילוץ הזמנית של גוש היורו — אחרי שיקבל עוד מידע על תוכניות ה־ECB להקלת המתיחות בשווקים. "ואז, בהתאם לנסיבות, נקבל החלטה זו או אחרת", אמר ראחוי והוסיף כי "כמו תמיד, אעשה את מה שיהיה הכי טוב לעם הספרדי".

הדברים שאמר ראחוי ביום שישי מבטאים שינוי משמעותי בגישתו של המנהיג השמרני של הכלכלה הרביעית בגודלה באירופה בשבעת החודשים שחלפו מאז נכנס לתפקיד. בעקבות התנאים המחמירים והסטיגמה הפוליטית שמתלווים לבקשת סיוע מהסוג המדובר, ראחוי פסל עד כה כל אפשרות לבקשת חילוץ, בתקווה שה־ECB יחל לרכוש אג"ח באופן חד־צדדי וכך יסייע להרגעת השווקים ולהורדת התשואות על האג"ח, שזינקו בשבועות האחרונים לרמות מדאיגות.

עם זאת, בימים האחרונים החלו גורמים רשמיים בספרד להודות, גם אם לא בפומבי, כי מאחר שהבנק האירופי המרכזי לא נוקט פעולות אקטיביות יותר, ייתכן שהממשלה תיאלץ לבקש סיוע מקרן החילוץ האירופית. ממשלת ספרד רוצה להיערך לקראת אוקטובר, אז יגיעו לפירעונם חובות בהיקף גדול. כמו כן, עליה לספק סיוע למחוזות האוטונומיים, שנמצאים במשבר נזילות חמור ושישה מהם כבר הכריזו כי אין ביכולתם לממן את עצמם ללא סיוע מהממשל המרכזי.

דראגי רמז שרכישות האג"ח יתמקדו בחובות לטווח קצר, אמירה שהורידה מעט את התשואות על האג"ח הספרדיות והאיטלקיות לפירעון בעוד שנתיים. ראחוי הודה במסיבת העיתונאים גם כי הקיצוצים המסיביים שגזרה ממשלתו טרם הניבו את התוצאות המיוחלות, אולם טען כי השפעתן החיובית תורגש בעתיד הרחוק יותר.

ממשלתו של ראחוי גם אישרה ביום שישי את טיוטת התקציב ל־2013–2014 שעליה להגיש לאיחוד האירופי במסגרת נוהלי הפיקוח החדשים עם התקציבים הריבוניים. התקציב כולל קיצוצים והעלאות מסים בהיקף 89 מיליארד יורו מעבר למה שתכננה הממשלה, כדי שהממשלה תוכל לקבל ארכה של שנה לצמצום הגירעון ליעד שקבע האיחוד האירופי — 3% מהתמ"ג, לעומת גירעון של 8.9% מהתמ"ג ב־2011.