המחלץ הלאומי מחכה לטלפון מאובמה

ביוני 2008 התלבטו ראשי ענקית הביטוח AIG בשאלה הרת גורל - מה לעשות עם חוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) על אג"ח מגובות משכנתאות, שנאספו במאזן החברה והסתכמו בשווי אדיר של 80 מיליארד דולר. ואז הגיע הטלפון מלארי פינק, מנכ"ל חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, בלאקרוק. פינק הציע ל־AIG להיעזר בתוכנה הייחודית שלו להערכת שווי נגזרים, מספר רוברט ווילומסטד, שמונה באותה תקופה לתפקיד מנכ"ל ענקית הביטוח. ווילומסטד החליט לשכור את בלאקרוק. כמה שבועות לאחר מכן הכריז ליהמן ברדרס על פשיטת רגל, והשווקים החלו בצניחה חופשית, שאליה הצטרפו הנגזרים על שוק המשכנתאות ו־AIG עצמה. יומיים לאחר מכן הממשל האמריקאי חילץ את חברת הביטוח והדיח את ווילומסטד מתפקידו. הבנק הפדרלי של ניו יורק התערב, והחל לחפש אחר האדם המתאים לניהול הנכסים הרעילים של AIG. גם הבנק הפדרלי פנה לפינק.

למעשה, ספר הטלפונים של פינק (59), שנבחר החודש לאחד מ־50 האנשים המשפיעים ביותר בעולם ב־2012 של בלומברג, עמוס במספרים של מוסדות פיננסיים גדולים ושל לא מעט ממשלות, שפנו אליו כאשר הסתבכו במצוקה פיננסית כלשהי. מלבד AIG, שבסופו של דבר, לדברי פינק, גייסה מספיק כסף להחזיר את רוב ההלוואה שקיבלה מהממשל בעת הלאמתה, רשימת הלקוחות ברזומה שלו כוללת את ממשלות גרמניה, יוון, אירלנד ושבדיה, וכן גופים כמו ג'נרל אלקטריק וג'יי.פי מורגן.

"לפני 15 שנה חשבו שהמודל העסקי שלנו משעמם", מתייחס פינק לתחום ניהול הכספים עבור מוסדות, שבו מתמקדת בלאקרוק. "וול סטריט היתה הרבה יותר טרנדית". אולם כיום, כשהבנקים הגדולים נמצאים תחת עינם הבוחנת של הרגולטורים, המודל העסקי של בלאקרוק הפך לרכז עניין. "הם בנו מודל להערכת שווי נכסים שהיה מבוקש מאוד מרגע התפוצצות בועת האשראי, משום שזו הגדילה את הקושי להעריך נכסים", מסביר גרגורי פלמינג, לשעבר נשיא מריל לינץ', שסייע בהנפקת בלאקרוק ב־1999.

אולם, למרות הביקושים הגדלים לשירותיה של בלאקרוק, חטיבת הייעוץ היתה אחראית רק ל־6% מההכנסותיה בשנה שעברה, שהסתכמו ב־9.1 מיליארד דולר. מרבית הרווח עדיין נובעת מהמודל "המשעמם" שלה: העמלות שהיא גובה מניהול כסף של אנשים. נכון להיום, בלאקרוק מנהלת נכסים בשווי 3.67 טריליון דולר — היקף דומה לתמ"ג הגרמני אשתקד.

ברק אובמה צילום: בלומברג

"הפנסיה צריכה מניות"

עבור פינק, סוכן משכנתאות לשעבר שהקים את בלאקרוק ב־1988 עם עוד שבעה עמיתים, להיות הכי גדול זה לא מספיק, במיוחד כאשר היריבים מכרסמים ביעילות בנתח השוק. כיום הוא מחפש להתרחב בעיקר באמצעות פנייה למשקיעים הקטנים. לדבריו, אנשים פרטיים צריכים להשקיע סכומים גדולים יותר מכספי הפנסיה שלהם במוצרים בעלי רמות סיכון גבוהות יותר, כמו למשל קרנות גידור, נדל"ן ופרייבט אקוויטי. "אנשים מתרחקים ממניות, ולדעתי זו שגיאה", אמר בראיון לאחרונה. "איני רואה כיצד אפשר להשיג את התשואה הנחוצה לפרישה כאשר מרוויחים 1.5% על אג"ח אמריקאיות לעשר שנים". באופן לא מקרי, ההצעות שטומנות בחובן את הסיכונים הגבוהים הן בדיוק בתחומים שבהם בלאקרוק מתרחבת ובהם העמלות שהיא מרוויחה גבוהות יותר.

פינק נחשב בתעשייה לאדם עקשן, אבל כזה שלוקח אחריות על מעשיו. ראלף שולסטיין, ממייסדי בלאקרוק שעזב את החברה ב־2007, מספר כי כאשר קאלפרס, קרן הפנסיה של עובדי הציבור בקליפורניה, רשמה ב־2009 הפסד של 500 מיליון דולר בשל אחזקתה בהשקעה הכושלת של בלאקרוק בפרויקט בניו יורק, התנצל פינק באופן אישי בפני מועצת המנהלים של הקרן.

בתקופה האחרונה מתקשה פינק לפייס מספר הולך וגדל של לקוחות שאינם מרוצים מגובה התשואה שמניבות קרנות המניות והאג"ח של בלאקרוק. בשנה שעברה, המשקיעים משכו 13.7 מיליארד דולר יותר מהקרנות האלו, בעוד שמתחרתה הגדולה פימקו החזיקה בפיקדונות של 60 מיליארד דולר. לפי חברת המחקר מורנינגסטאר, בשלוש השנים שהסתיימו ביולי האחרון, ביצועיהן של קרנות הנאמנות של בלאקרוק השתרכו מאחורי 54% מהקרנות האחרות על בסיס ביצועים שנתיים.

לארי פינק. "בריחה ממניות היא שגיאה - איני רואה כיצד אפשר להשיג את התשואה הנחוצה לפרישה כאשר מרוויחים 1.5% על אג"ח אמריקאיות לעשר שנים" צילום: בלומברג

חיסרון הגודל

למרות הפדיונות, בלאקרוק היא עדיין המנהלת הגדולה בעולם של קרנות סל (ETF), אולם היתרון שלה הולך ומצטמצם. נתח השוק של ענקית ניהול הנכסים בארה"ב נפל השנה ב־0.16% ל־41%, נכון לסוף חודש יולי, בעוד שהשחקנית השלישית בגודלה בשוק, ונגארד גרופ, התחזקה ב־0.18% וחולשת על 18% מהשוק, כך על פי נתוני סטייט סטריט גלובל אדוויזורס — השחקנית השנייה בגדולה בשוק שחולשת על 24% ממנו. ונגארד גייסה 33.9 מיליארד דולר בשבעת החודשים הראשונים של השנה, 73% יותר מ־19.6 מיליארד הדולרים שגייסה בלאקרוק.

בעיה נוספת שניצבת בפני החברה קשורה דווקא לגודלה. באפריל החליטה ספרד שלא להשתמש בשירותי החברה לביצוע מבחני הלחץ לבנקים במדינה, מאחר ששר האוצר הספרדי לואיס דה גווינדוס חשש שייווצר ניגוד אינטרסים. "אתם לא חושבים שבלאקרוק רוצה לקנות נכסים בספרד?", הסביר בזמנו. "אי אפשר להיות גם השופט, וגם לרצות לרכוש נכסים במדינה. יש פה ניגוד אינטרסים מובהק". פינק מתעקש כי לא מדובר בניגוד אינטרסים, אף שרק ביוני האחרון טען האחראי על ההשקעות העולמיות של החברה שהם מחפשים אחר דרכים להשקיע בחוב הספרדי. פינק מסביר כי בבלאקרוק יש הפרדה מוחלטת בין ניהול ההשקעות של הלקוחות לפעילויות הייעוץ.

אולם, לא כולם סומכים על החומות הסיניות בחברה. "בלאקרוק קשורה להרבה השקעות", הסביר מארק וויליאמס, מפקח לשעבר בבנק הפדרלי המרכזי ומרצה באוניברסיטת בוסטון. "אם הם לוקחים על עצמם תפקיד ייעוץ, הם מגבירים את הסבירות לניגודי אינטרסים פנימיים". אף שתחום פעילות זה מהווה רק 6% מהכנסותיה, ייעוץ ללקוחות הוא העסק המתפתח ביותר של בלאקרוק, ופינק מעריך כי הוא יצמח בשיעור שנתי של 15%–20% בשלוש השנים הבאות. כדי להתמודד עם ניגוד העניינים פינק מינה את נגיד הבנק השוויצרי המרכזי לשעבר, פיליפ הילדרברנד, לפקח על הקשרים של החברה עם הלקוחות הלא אמריקאיים שלה.

בינתיים, ההצלחה של מודל הייעוץ של בלאקרוק (ולראיה המספר ההולך וגדל של ממשלות בספרי הלקוחות שלו) לצד נטיותיו הדמוקרטיות המובהקות, מעלים לא שאלה האם הוא מתכונן לקבל על עצמו תפקיד בממשל אובמה הבא. לאחרונה הגביר פינק את התבטאויותיו בתקשורת, בין היתר כאשר דרש מהנשיא ברק אובמה לפעול להורדת החוב הלאומי, וכאשר קרא לייצר פיקוח הדוק יותר ושקיפות גבוהה יותר בתעשיית קרנות ה־ETF.

קן לנגון, שעבד עם פינק בעבר, מאמין שהוא יהיה שר אוצר מעולה במקומו של טימותי גייתנר, שמתכוון לפרוש לאחר הבחירות, "בגלל כושר השיפוט, הניסיון ויכולות ההנהגה שלו, והנכונות לקבל החלטות קשות". פינק, מצדו, מפריך, נכון לעכשיו, את השמועות. "אני אוהב את העבודה שלי", הוא אומר. "אני מצפה להמשיך בתפקיד יותר ממה שמעריכים".

מצב משפחתי: נשוי + 3

תפקיד: מנכ"ל בלאקרוק

תפקידים קודמים: מנהל מחלקת אג"ח ודירקטור בבנק ההשקעות פירסט בוסטון

השכלה: תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת קליפורניה ותואר שני במינהל עסקים מ־UCLA