ישרס: איזנברג זכה לשכר שלא אושר ב-8.12 מיליון שקל – יחזיר רק 395 אלף שקל
החברה הגיעה לפשרה בתביעה נגזרת שהגיש בעל מניות מן הציבור נגד ישרס ואיזנברג על הסכום שישיב בעל השליטה לחברה. בנוסף ישרס תשלם לתובע כ-100 אלף שקל
חברת הנדל"ן ישרס שבשליטת שלמה איזנברג דיווחה אתמול על הסכם פשרה בתביעה הנגזרת נגד שכר שקיבל בעל השליטה בין השנים 2006 ועד 2011 על תפקידו כמנהל העסקים הראשי של החברה, ולא אושר כדין באסיפת בעלי המניות.
- בית המשפט מוציא את האוויר לאיזנברג: אישור שכרו במלם־תים לא יהיה תקף
- בלעדי ל"כלכליסט" - רשות ני"ע: שלמה איזנברג קיבל מ־2005 שכר שלא כדין
- החזית של איזנברג בישרס: השכר אושר, אך הבונוס ומצנח הזהב לא
איזנברג זכה לתשלומים בהיקף כולל של 8.2 מיליון שקל. לפי הסכם הפשרה ישיב לישרס סך של 395 אלף שקל בלבד, קרי פחות מ-5% מהסכום. ישרס מצידה תשלם לתובע גמול ושכר טרחה בהיקף של 100 אלף שקל. הסדר הפשרה הוגש לבית המשפט הכלכלי בתל אביב, וממתין לאישור השופטת רות רונן.
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
בסוף 2011 פרסמה רשות ני"ע כי איזנברג, בעל השליטה בישרס ובחברות בורסאיות אחרות, קיבל שכר שלא כדין במשך יותר מחמש שנים. בעקבות זאת הגיש רו"ח סעד רסולי בעל משרד לראיית חשבון המחזיק בכ-500 מניות של ישרס תביעה נגזרת למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. מהתביעה שהגיש מטעמו עו"ד אמיר ישראלי עלה כי רסולי פנה לישרס, וזו השיבה כי אינה מתכוונת לפעול בעניין, אלא ההיפך, בכוונתה לאשרר את תנאיו של איזנברג באופן רטרואקטיבי. בעקבות תשובת החברה החליט רסולי בסוף פברואר האחרון להגיש את התביעה.
על אף התביעה עד לאחרונה התכוונה ישרס להמשיך ולהביא את העסקתו של איזנברג לאישור רטרואקטיבי של אסיפת בעלי המניות. אסיפה שכזו נקבעה לאתמול, אך עם ההודעה על הסכם הפשרה שהושג אתמול בערב, הוסר הנושא מסדר היום של האסיפה.
הסכם הפשרה מעלה שאלות משפטיות - האם אישור הפשרה מהווה תחליף אמיתי לאישור בעלי המניות. בשל ההליך של תביעה נגזרת, לא ניתן זכות לחוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה או רשות ני"ע. הערכה היא כי אם השופטת תשאיר מקום לבעלי המניות מן הציבור להביע התנגדות לפשרה, אזי הפשרה תחשב כתחליף הולם. במידה והשופט לא ישאיר מקום לעמדת מחזיק המיעוט מהציבור, יתכן ורשות ני"ע תאלץ לפעול בנושא, ולדרוש את האישור באסיפה.
אייזנברג שימש עד ליוני 2005 יו"ר ומנכ"ל בישרס, אז נדחה ערעורו על הרשעה בעבירות של דיני ניירות ערך והוא חדל לכהן בתפקידו כיו"ר דירקטוריון. "למרות ההרשעה ועל אף העובדה שאייזנברג חדל מלשמש כיו"ר, המשיכה ישרס לשלם לו משנת 2006 ואילך", נכתב בתביעה, "עמדתה החד משמעית של הרשות לני"ע היא כי ישרס פעלה בניגוד לדין בהקשר זה". ישרס טענה בתגובה לרשות כי לגישתה לא חל שינוי מהותי בהיקף השירותים שהעניק איזנברג לחברה, למעט היקף זניח של תפקידי יו"ר.