"כרגע אין פאניקה בשווקים, הציבור התבגר ונהיה פחות תזזיתי"

"השאלה המרכזית מבחינת התגובה של הלחימה בעזה על השווקים היא כמה זמן אנחנו נמצאים נמצא במערכה הזו", כך טוען רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות.

"האתגר העיקרי הוא לזהות האם עברנו את קו פרשת המים. במידה ונגרר ללחימה ממושכת, בטווח של שנה קדימה, נראה עלייה בקצב האינפלציה שתגרור עלייה בשער הריבית, פיתוח בשער החליפין ועלייה באיגרות החוב הצמודות", אומר מנחם.

"כמו כן", מוסיף מנחם, "קיים חשש לפגיעה במניות של חברות גדולות שנחשבות לפונקציה של מצב המשק".

צילום: רויטרס

"אין פאניקה בשווקים"

דניאל רופופורט מלאומי שוקי הון: "נכון לעכשיו אין פניקה בשווקים. המוכרים נמצאים בצד של המימוש רווחים ובעיקר מבצעים הגנות אסטרטגיות. חשוב להבין שמחאורי מניה יש גם חברה שממשיכה לייצר ולמכור".

"יש אפילו חברות שעשויות להרוויח מהמצב בדרום עקב עלייה במוצרים שלהן, כמו למשל חברות התקשורת", אמר רופופורט.

יניב פגוט האסטרטג הראשי של איילון: "הפאניקה מתחלקת לשלושה חלקים. מבחינת המשקיעים הפרטיים – הציבור התבגר ונהיה פחות תזזיתי. מבחינת המשקיעים המוסדיים – המושג של פניקה לא עומד על סדר היום. לגבי הזרים – הם התחילו להגיע לפה בחודשיים האחרונים והם אלו הראשונים שיחתכו את ההפסדים ויעברו הלאה".

פגוט המשיך: "בראייה כללית לא ניתן לומר שיש פאניקה של המשקיעים, אבל אירוע מלחמתי מתמשך ישפיע על הבורסה בטווח הארוך. העלות היומית למשק הישראלי מסתכמת ב-3 מיליארד שקל ביום - שזה התוצר היומי של המשק. לפיכך, אם המשק יושבת לחודש אז הנזק המוערך יסתכם בטווח של 15 – 20 מיליארד שקל ואולי אף יותר. מדובר במספרים גבוהים יותר מעופרת יצוקה אך זה לא משהו שהמשק הישראלי לא יוכל להתמודד איתו".

רפי ניב מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות: "נכון לעכשיו אין שוני בין סבב הלחימה הנוכחי לסבבים הקודמים. אולם, ההבדל הוא שבסס הלחימה הנוכחי השווקים הפיננסים נמצאים במצב לא טוב".

"הירידות שאנחנו רואים היום בשוק נובעת בהחולשה בוול סטריט. ההשפעה של המצבע נקודתית אבל במציאות שאנחנו חיים הכל יכול להשתנות במהירות".

"לא מדובר בסכום שהממשלה לא תוכל לעמוד בו"

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של דש, התייחס למצב בדרום ואמר כי "ניסיון העבר מראה שהעלות בגין מלחמת לבנון השנייה הסתכמה ב-11 מיליארד שקל ועלות מבצע עופרת יצוקה ב-4 מיליארד שקל. מדובר רק בהוצאות של מערכת הביטחון שכוללות גיוס מילואים, תחמושת, הצטיידות מחודשת".

"התוצר התכווץ ב-0.9% ברבעון השלישי של שנת 2006 , בו התנהלה מלחמת לבנון השנייה, אך חזר לצמוח בשיעור של 7.6% ברבעון הבא. כעת מדובר כנראה באירוע שבהיקפו דומה לעופרת יצוקה. השאלה הגדולה היא, איך הממשלה תוכל לממן את ההוצאות, כאשר היא תתנהל עד הבחירות עם תקציב שאינו יכול לגדול מעבר לתקציב של שנת 2012 פלוס האינפלציה", אמר זבז'ינסקי.

"להגבלה תקציבית עשויה להיות גם השפעה על היקף המבצע. הרי גידול בהוצאות הביטחון תצטרך הממשלה לממן באמצעות קיצוצים בהוצאות אחרות. בכל מקרה, במידה וההוצאות יהיו דומות לאלה של עופרת יצוקה ויעמדו על 4 מיליארד שקל, לא מדובר בסכום שהממשלה לא תוכל לעמוד בו", סיכם זבז'ינסקי.