שנת החוב הגדולה: 5.7 מיליארד שקל בסכנת תספורת

תקופת הגאות בשוק ההון בישראל, שהגיעה לשיאה בשנים 2005–2007, אחראית במידה רבה לגל הסדרי החוב שהפכו למרבה הצער לחלק בלתי נפרד משגרת היומיום. באותם ימים עליזים שבהם גויסו מיליארדים, במאמץ שאינו עולה על זה של לחיצה על כפתור הפקס, מועד החזר הקרן לא נראה באופק. "אחרינו המבול".  

אלא שהימים חלפו, השנים עברו ויום התשלום הגיע. 2013 היא השנה שבה מוגש החשבון על החגיגה הגדולה בשוק ההון וההתפרעות בשוק האג"ח.

מועדים לפירעון מי תצליח לחצות את התהום? מה ימנע מאדוארדו אלשטיין לזרוק גלגל הצלה לאי.די.בי? כיצד ייפתרו המאבקים בין סדרות האג"ח באלביט הדמיה? האם משקיעי אינטרנט זהב יחליטו לעצור את התשלומים כבר השנה? 13 חברות ממתינות להכרעת גורלן כתבי כלכליסט, 2 תגובות לכתבה המלאה 

עלה התאנה

חלק הארי של החברות שנמצאות בסיכון מדורג בדירוגים נמוכים המוגדרים כספקולטיביים או שאינו מדורג כלל. לכאורה, ניתן לראות בכך הישג של חברות הדירוג, אלא שהתבוננות על היסטוריית הדירוג של אותן חברות מעלה תמונה עגומה ומדאיגה.

חלק ניכר מהחברות שמוגדרות כיום בסיכון ואף חלק לא מבוטל מהחברות המצויות בשלבים שונים של הסדרי חוב, דורגו ערב גיוסי החוב בדירוגים גבוהים המעידים על רמת סיכון נמוכה. כך, לדוגמה, אלביט הדמיה דורגה עד שנת 2011 בקבוצת A המכובדת, וקבוצת אי.די.בי נהנתה עד 2009 מדירוג בקבוצת AA.

הדירוגים היוו "תעודת כשרות", ושימשו כעלה תאנה שאפשר את החגיגה עד שהמוזיקה הופסקה.

רשימת החברות שבסיכון מאפשרת ללמוד על מגמה המתפתחת בקרב הגופים המוסדיים. ניכר שבשוק ההון אימצו את דבריו של פרופ' אמיר ברנע, שטען כי "צריך להתניע הסדר חוב מוקדם, כשעדיין אפשר להבריא את החברה". חלק לא מבוטל מהחברות שבהסדרי חוב הגיעו למצבן הודות לערנותם של המשקיעים, שברגע שזיהו מהלך שיקשה על התשלומים העתידיים, ביקשו להידבר עם החברה כדי להגיע להסדר חוב.

יוצא אפוא שלעתים דווקא המשקיעים מבקשים לקדם הסדר, בעוד שבעלי השליטה טוענים בתוקף שהחברה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה. האירוע המכונן שהביא לכך שהמוסדיים כבר לא מסתפקים ב"יהיה בסדר" הוא המקרה של דלק נדל"ן, שהכניסה המאוחרת בה להסדר חוב גבתה מהמשקיעים תספורת גדולה.

השיירה (שוב) עוברת

כמעט שיצאנו עם אמירה אופטימית על מוסדיים שלמדו מטעויות והפיקו את הלקח, אבל אז הגיעה 2013. בינואר הציבור חזר לבורסה, קרנות הנאמנות חזרו לגייס, המסכים נצבעו בירוק והסומק חזר ללחיים של מנהלי ההשקעות. סיכום הפעילות בשוק האג"ח שפורסם על ידי לידר מעלה שבחודש ינואר גויס חוב של כ-6 מיליארד שקל - שיא של השנה האחרונה. בעלי השליטה זיהו את אווירת הקרנבל בבורסה וחזרו לגייס חוב. למרבה הצער, אין חדש תחת השמש והמוסדיים כמנהגם נוהגים. הרוב המכריע של ההנפקות החדשות אמנם מדורג, אך אינו מובטח בשעבודים.

מתודולוגיה

בניתוח נבדקו התשלומים הצפויים של כל החברות הציבוריות שהחוב שלהן נמצא בסיכון למחזיקי האג"ח בשנת 2013. לצורך איתור חברות אלו הסתמכנו על התשואה לפדיון שבה נסחרות האג"ח שלהן בבורסה בתל אביב. בניתוח כלולות כל החברות שהתשואה לפדיון של סדרות האג"ח שלהן עולה על 10%, לרבות אג"ח לא סחיר (רצף מוסדיים) וסדרות אחרות של אותן חברות הנסחרות בתשואות הנמוכות מ־10%. בלוח השנה מוצגים תשלומי הקרן ו/או הריבית העולים על 10 מיליון שקל, מתוך כוונה לנטרל רעשים ואירועים בעלי חשיבות נמוכה. האירועים הבולטים המופיעים על ציר הזמן מוצגים בהרחבה בהמשך הפרויקט.