ברכה: "אי.די.בי תהיה כמו חברה אמריקאית - בלי גרעין שליטה"

שלומי ברכה מפסגות מאיר באור חדש את ההתנהלות סביב הסדר החוב באי.די.בי, ואת שילוב הכוחות בין הנציגויות לגיבוש הסדר ללא נוחי דנקנר. "לבוא להציג את המהלך של הדיאלוג בין נציגויות אי.די.בי פתוח לאחזקות כמהלך של ג'רמי (בלנק - א"ג) זה לא נכון", מסביר ברכה. "מהלך של דיאלוג בין הנציגויות הוא מאוד טבעי, ולחלוטין תוצר של הנציגויות ולא של שאיפות השתלטות על הקבוצה מצד בלנק. מי שקורא את העיתונים עלול לחשוב שאי.די.בי פתוח היא השקעה מדהימה, כאילו יש פה עודף עצום למשקיעים. אבל כשאתה בודק את השווי, אתה רואה שהוא קטן מההתחייבויות, ובהתאם לכך האג"ח שלה נסחרות ב־%60–70% מערך הפארי. זה לא שיש פה איזה דוב מאוד שמן שמחלקים אותו". 

"הקרן לא תשלוט בסוף"

"אני חושב שגם התמונה מצוירת בצורה קצת לא מדויקת. לדוגמה, קרן יורק מחזיקה ב־30% מהאג"ח של אי.די.בי פתוח. זה אומר שהמוסדיים הישראליים מחזיקים ביחד יותר מיורק. רק פסגות והפניקס מחזיקים יחד ביותר מ־20%. זה הדבר הראשון שחשוב להדגיש.

"נניח שבסוף התהליך תהיה העברת שליטה של אי.די.בי פיתוח לנושים שלה - מי יהיו בעלי המניות? יורק (ואולי עוד קרנות זרות) יחזיקו ב־30%, ובגדול, כנראה שלפחות 50% יהיו משקיעים מוסדיים מקומיים, כלומר - החברה לא תהיה בשליטת קרן יורק. ימנו דירקטוריון עצמאי, שאין לו אינטרסים זרים ושיעבוד לייצר את המקסימום לאי.די.בי פתוח. זרים, לא זרים - בסוף הדירקטוריון אמור לפעול לטובת החברה. תהיה פה חברה כמו חברות בארה"ב — בלי גרעין שליטה, עם דירקטוריון שחובת הנאמנות שלו היא כלפי החברה ולא כלפי אינטרס של בעל מניות. יורק תהיה בעלת מניות לא קטנה, אבל ממש לא בעלת השליטה. אם בנק לאומי יכול להתנהל ככה, אז לא נראה שתהיה בעיה".

שלומי ברכה, פסגות צילום: תומי הרפז

ברכה מוסיף כי "הדרך הנכונה כיום היא לבוא ולהוריד את המינוף ולייצר תהליך שיעצור את ההתנהלות המטורפת באי.די.בי, מאחר שבעל השליטה - לאחר שהיתה לו ההזדמנות - לא מביא סכומי כסף משמעותיים. כל יומיים אנחנו עדים לעסקת בעלי עניין אחרת - פעם עסקת מכירת כלל ביטוח לכור, שלא ברור למה היא נולדה, והשבוע דנקנר מוכר אחזקות של החברות־הבנות (סלקום, נכסים ובנין וכור - א"ג) ב־150 מיליון שקל. הם מוכרים חברות טובות, אף שהם טוענים שהם חברה סולבנטית. זה לא הגיוני שחברה סולבנטית תמכור בשווי שוק (או בהנחה) אחזקות של חברות טובות, כשהם עצמם טוענים שהם שווים לפחות 40%–50% מעל לשווי השוק הנוכחי. זה רק תוצאה של הלחץ שבו החברה מצויה כיום.

"הדיון צריך להיות, האם חברה שהיא מאוד משמעותית במשק הישראלי, שמחזיקה בחברות־בנות שחלקן נמצאות במצב טוב - אך יכולות גם להידרדר במהירות - ראוי שתהיה בתהליך של הסדר חוב כל כך הרבה חודשים, שבמהלכו עושים מהלכים שעלולים לגרוע משווי החברות בסופו של יום".

"עדיף קרן שתפעל בלי לחץ"

גילעד אלטשולר מוסיף ואומר כי "במקרה של אי.די.בי, אני חושב שיהיה יתרון לקרן, מאחר שמכירת הנכסים חייבת להיעשות בלי לחץ, בניחותא, בלי דד ליין של בית משפט או תשלום של אג"ח. כשחברה הולכת למסע של מימוש נכסים, יש יתרון אדיר לקרן לעומת בעל השליטה".