"אם זה מה שעשו לי אני יכול לשער מה קרה לאנשים שמבינים פחות ממני בהשקעות"

בתצהיר עדות ראשי שהגיש אתמול איש העסקים לב לבייב לבית המשפט הוא טוען כי מגדל שירותי בורסה ובעלי השליטה בחברת ההשקעות לב התמר, הונו אותו לכאורה, כאשר ניהלו את תיק ההשקעות שלו. "בטרם העברתי את כספי לניהולה של חברת לב התמר הייתי ער לאפשרות שאפסיד חלק גדול מכספי השקעתי היות ומדובר בהשקעות באופציות מעו"ף הטומנות בחובן סיכון", כתב לבייב בתצהיר. "יחד עם זאת אני לא הייתי מודע או מוכן לאפשרות שיוליכו אותי שולל".

פעילות בלתי חוקית

לדברי לבייב בתצהירו שהוגש במסגרת תביעתו שהוגשה ביוני 2011 נגד דניאל מולקנדוב ואריה ארנטרוי, בעלי השליטה בלב התמר ונגד מגדל שירותי בורסה, התברר לו בדיעבד כי הפעילות שבוצעה בתיק ההשקעות שלו היתה בלתי חוקית. לדבריו, בוצעה פעילות בהיקפים אדירים בחוסר סבירות ותוך חריגה מהוראות הבורסה ומהוראות הסכם ההשקעה והתברר לו כי צד שלישי נהנה מכספי העמלות ששולמו על ידו מבלי שידע כלל על קיומו.

לבייב תובע באמצעות באי כוחו עוה"ד תומר ברם וליאור בן ארי 7.2 מיליון שקל מהנתבעים בטענה כי הם אחראים להשמדת כספי השקעתו בתקופה של כ־7 חודשים.

לדברי לבייב הוא הכיר את מולקנדוב וארנטרוי במהלך קונגרס הבוכרי בו הוא מכהן בתפקיד בכיר והשניים הציעו לו לבחון העברת חלק מכספו לניהולה של לב התמר. לדבריו הוא הכיר את ארנטרוי מעולם העסקים ומעורבותו בחברת לב התמר יחד עם הידע שהפגין דניאל מולקנדוב בתחום אופציות המעו"ף עשתה בקרבו רושם כי מדובר באנשים נורמטיביים ומקצועיים. בנוסף, לדברי לבייב, אלי ביהרי מנכ"ל מגדל שירותי בורסה שיבח את מולקנודב ולב התמר ועל כן הוא לא חשש לפתוח חשבון אצל מגדל שירותי בורסה ולהתקשר בהסכם לניהול השקעות עם לב התמר.

לב לבייב צילום: ארטיום דגל

לדבריו, כל הנתונים הללו מעלים בו את החשש שמלכתחילה היה מדובר בשיתוף פעולה שנעשה בין כל הנתבעים על מנת להתעשר מכספו. "לו הייתי מודע שכוונת הנתבעים להפר כלפי את חובת האמון שיש להם וכל שיכוון את פעולותיהם זה להעביר את כספי לכיסם, לא הייתי מתקשר איתם", טוען לבייב ומוסיף: "אם הדבר נעשה לי, אז אני יכול רק לשער מה יכול להיעשות לאנשים שאמורים להבין פחות ממני בשוק ההון ובהשקעות". לבייב מציין עוד כי לא עלה בדעתו כי מאחורי גבו נרקם שיתוף פעולה בין הנתבעים וכי מדובר בחברה לניהול תיקים הפועלת כפי שהתברר לו בדיעבד מחוץ לנורמות המקובלות ותחת חסות של חבר בורסה (מגדל שירותי בורסה) הנותן לה אישור לפעול, בנורמות פסולות אלו תוך שיתוף פעולה מלא מצידו של חבר הבורסה. לדברי לבייב גובה העמלה ששילם בעבור כל אופציה נע בין 10 שקלים ל־20 שקלים ומשקף מחיר הגבוה אלפי אחוזים מהמחיר שהיה מקובל באותה העת בשוק.

לבייב טען עוד כי לאחר שמולקנדוב טען בפני אחד מהגורמים העובדים עם לבייב בעסקיו, כי הוא שותף של לבייב בעסקיו הוא החליט לבדוק את מצב תיק ההשקעות ואז התברר לו כי התיק נחל הפסדים. לדבריו, לנוכח הסבריו של מולקנדוב כי מדובר במעידה חד־פעמית ובלתי צפויה וכי העברת סכום כסף נוסף לניהולו תביא להשבת ההפסדים שנגרמו בתיק ההשקעות, הוא העביר לחשבון 4 מיליון שקל נוספים, אולם במהלך פברואר 2005 נחל התיק הפסד כבד ורוב המוחלט של כספי ההשקעה נמחק והוא החליט על סגירת החשבון.

פרופ' מאיר חת על התנהלות מגדל שוקי הון חת כותב שבמהלך 164 ימים נעשו בתיק ההשקעות של לבייב יותר מ־17 אלף עסקאות ב־264 אלף אופציות, שתמורתן חוייב לבייב בעמלות של כ־3.2 מיליון שקל יצחק דנון לכתבה המלאה 

התאבדות כלכלית

לבייב הגיש לתיק ביהמ"ש את חוות דעתו של ד"ר איציק אלפי מייסד ושותף בחברת CYBOTECH אשר פיתחה מערכת רובוטית למסחר בפורקס וסחורות והמייעץ לרשות ניירות ערך בנושא זירות מסחר יחד עם פרופ' ירון זליכה. חוות הדעת עוסקת בנושא העסקאות שביצע מולקנדוב בחשבונו של לבייב בחברת מגדל שירותי בורסה. חליפי הגדיר כ"התאבדות כלכלית" את הפעילות בתיק ההשקעות של לבייב בכל הנוגע לתשואות שהיה על מנהל התיקים להשיג על מנת לכסות את העמלות שנגבו מהלקוח ועל מנת שהלה לא יפסיד. לדעתו של אלפי, על מגדל היה להיות מודעת ל"התאבדות כלכלית" המתרחשת בתיק. לדברי אלפי, סכום ההפקדות ופוטנציאל הרווח מעמלות היוו מניע לביצוע פעילות מסחר לא כלכלית שהניבה למנהל התיק ולחבר הבורסה הכנסות גבוהות על חשבון הלקוח. לדעתו, הפעילות החריגה שבוצעה בחשבון לא היתה יכולה להתבצע ללא ידיעה ואישור חבר הבורסה באופן שוטף ובזמן אמת.

תגובת מגדל שירותי בורסה: "התביעה משוללת כל יסוד משפטי ועובדתי. מדובר בתיק השקעות שלבייב מסר לניהולו של מנהל תיקים בעל רישיון בפיקוח הרשות לני"ע שהפסיד את כספו. הדברים יתבררו בבית המשפט".