דוד ברודט: "קברניטי המשק עשויים לגלות יום אחד שהבורסה בישראל מתה"

"לא זכור לי מעולם שיח כלכלי שהציבור כה מעורב בו, או שיח כלכלי רווי אמוציות ותסכול כפי שאנחנו רואים בימים אלה", כך אמר היום (ב') יו"ר בנק לאומי דוד ברודט בוועידה בת"א.

לדבריו, לא מעט נושאים כבדי משקל מונחים בימים אלה על שולחנותיהם, ועל כתפיהם, של מקבלי ההחלטות הכלכליות במדינת ישראל. תהליך אישור התקציב, יוקר המחיה, המחסור בדיור והעלייה במחירי הדיור, ונושאים כלכליים נוספים שמטרידים את הציבור הרחב, הופכים את הדיון הנוכחי במשק ובכלכלה הישראלית לחשוב ומורכב מעין כמותו".

ברודט התייחס בדבריו ליעד הגירעון שקבעה הממשלה ל-2014 ואמר כי "יעד הגירעון שקבעה הממשלה לשנה הבאה הוא 3% מהתוצר - יעד מאתגר מאוד. הוא גם יעד חשוב ביותר, כיוון שהוא מהווה איתות חשוב על כוונת הממשלה לחזור לתוואי תקציבי מתכנס ומשום שאמינות פיסקאלית היא תנאי הכרחי ליציבותו של שוק ההון ולתפקודו.

"לפני כשבועיים נורתה יריית האזהרה בעניין הזה, כאשר S&P הפחיתה את דירוג החוב המקומי. ההפחתה הייתה ביטוי ראשון לחששן של חברות דירוג האשראי כי עלית הגירעון בשנים 2012-2013 אינה אירוע חריג, אלא שינוי אמיתי של המגמה. ואם לא נרגיע את חששן – אחרי יריית האזהרה עלולים להגיע צעדים חמורים יותר", אמר.

"חוסר הדרמה בבורסה"

ברודט הוסיף כי "בראשית העשור הקודם ובמחצית השנייה של שנות התשעים, ראינו כיצד איום של הרעה ביעדי התקציב מייצר מגמות שליליות בשוק ההון, ובפרט במכשירים המרכזיים לחיסכון ארוך הטווח, כלומר באיגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות הסחירות. במשק שבו כשליש מן החיסכון ארוך הטווח מושקע באג"ח ממשלתיות ופרטיות סחירות, המושפעות באופן ישיר ומהיר מן המדיניות התקציבית ומאמינותה, מגמות כאלה משפיעות על הציבור כולו. מדיניות תקציבית אמינה, מתכנסת, ותואמת ציפיות, היא תנאי לשמירה על ערך החיסכון של משקי הבית הישראלי".

יו"ר לאומי התייחס גם למחזורי המסחר הנמוכים בשוק ההון המקומי. "אני רוצה להתרכז בדרמה השקטה, שלא לומר – חוסר הדרמה, שמתחוללת היום בשוק ההון הישראלי ובבורסה לני"ע בתל אביב. "בעשור האחרון התבצעו בשוק ההון הישראלי מספר רפורמות, אך לא די בהן. כדי להגיע לשוק הון עמוק וגדול יותר, יש צורך במהלכים נוספים. אחד הביטויים לחולשתו הנוכחית של שוק ההון הוא המצב בבורסה. בשנים האחרונות התכווצו מחזורי המסחר במניות בשיעור של למעלה מ-50%, ודי להביט בירידה החדה הזו, כדי להבין את עומק המשבר בשוק ואת הצורך הדחוף במציאת פיתרון.

ברודט הציע בנאומו גם שורה של הצעות אופרטיביות. כך למשל, גורס ברודט כי יש לפעול להקמת עושי שוק בתחום איגרות החוב הקונצרניות והמניות. לדבריו, "הבנקים המקומיים אינם היחידים שיכולים לשמש כעושי שוק, אך הם מתאימים לכך מכמה סיבות: איתנות פיננסית ויכולת נזילות גבוהה; ניסיון מוצלח בעשיית שוק בתחומים אחרים (מט"ח, אג"ח מדינה); יכולת מוכחת לספק מענה לאתגרים המורכבים בתחום ניהול הסיכונים - בפרט על רקע התעצמותו של המסחר האלקטרוני. נכון שעבור הבנק הרחבת פעילותו תהווה בסיס לפעילות עסקית אך זהו גם שרות ציבורי חשוב אשר יתרום לפעילות תקינה של שוק ההון", ציין ברודט.

פתרון נוסף לטיפול במחזורי המסחר הנמוכים היא "שחרור טבעת החנק הרגולטורי". לדברי ברודט, "עוצמת התערבותה של הרגולציה בישראל בזמן האחרון היא כמעט חסרת תקדים - ממצב של רגולציית חסר עברנו למצב של התערבות מוגזמת כמעט בכל אחד מהתחומים המפוקחים. התוצאה הבלתי נמנעת של מגמה זו היא פגיעה בפעילות משקית ובשוק ההון."

"עבור המשקיעים מייצרת הרגולציה הזו חוסר ודאות בלתי נסבלת - ההשקעה במניות בתל אביב הופכת למסוכנת והתמחור שלהן הופך לכמעט בלתי אפשרי. איני אומר שאין מקום לרגולציה - איש אינו כופר בחשיבותן של רפורמות במשק המקומי - אבל הדרך לבצען היא במתינות, בסלקטיביות ובהדרגתיות", אמר ברודט.

פתרונות נוספים שמציע ברודט: "עידוד להנפקת חברות איכותיות כמו תנובה ונשר שלדבריו לו היו מונפקות, "היו תורמות רבות להגדלת האטרקטיביות של הבורסה"; ברודט מציע גם לבצע "הסטה של 'הר השקלים' לאפיק השקעה סחירים. לדבריו, "צניחת מחזורי המסחר איננה תוצאה של נטישת המשקיעים הזרים בלבד, שכן גם הגופים המקומיים צמצמו את היקף פעילותם.

לסיכום, ברודט ציין כי "בעיני רבים בציבור הוא נתפס כבעיה של בעלי ההון והחברות הגדולות, אבל זאת טעות קשה. המתרחש בשוק ההון הוא קריטי למשק הישראלי, לציבור הישראלי ולעתידו, לא פחות מנושאים אחרים, אשר מככבים בכותרות. כשהבורסה מגיעה לכותרות הראשיות, זה קורה לרוב בנסיבות קיצוניות במיוחד, שכולנו מעדיפים שלא להיקלע אליהן".

"הבורסה בתל אביב צריכה פעולת החייאה"

מנכ"לית הבורסה, אסתר לבנון, שהשתתפה גם בוועידה אמרה כי "אנחנו בבעיה במצב הבורסה המקומית. צריך לעשות פעולת החייאה".

לבנון הוסיפה: "חייבים להנשים את החולה כדי שלא ימות עד שתימצא התרופה. אסור להגיע לקו אדום שמתחתיו המשקיעים הזרים כבר יעלמו לחלוטין. צריך לייצר מדדים חדשים ולנסות להתקבל למדד ה-MSCI  אירופה. יש להביא לפה בורסה אירופאית מובילה".

"יש לי משהו מעודד לספר. בחוק ההסדרים יש סעיף שלם שעוסק ברגולציה. הוא מחייב את הרגולטורים להיות קשובים לציבור אבל יש גם אותיות קטנות שמחריגות את אגף שוק ההון, רשות ני"ע והמפקח על הבנקים. עד שקראתי את האותיות הקטנות הייתי מעודדת", אמרה לבנון.

אסתר לבנון צילום: בלומברג

פרופ' שמואל האוזר

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר התייחס גם הוא לירידה במחזורי המסחר ואמר: "הבורסה היא אחד ממהופי הצמיחה החשובים במשק. אנחנו לא יכולים לדבר במונחים של להיות או לחדול. חייבים להיות".

האוזר התייחס לוועדה לטיפול בהסדרי חוב: "אני מבין את הזעם והתסכול בנושא הסדרי החוב. אנחנו מאוד מוטרדים מהנושא. אני בעד להגדיל את חובות הגילוי מצד הבנקים והמוסדיים שנותנים אשראי. התופעות שהיו בעבר הצטמצמו ולכן מעריך שמספר הסדרי החוב יקטן. הסדר חוב הוא חלק מתהליך עסקי של חברה שנקלעת לקשיים. אנחנו צריכים למזער את הפגיעה במשקיעם ולא לייצר איפה ואיפה ביניהם".