צונאמי הנזילות ששטף את יפן

עיני העולם היו נשואות בשבוע שעבר לטוקיו, שם צנח ביום חמישי מדד ניקיי בכ־7%. ביום שישי כבר תיקן המדד ועלה ב־0.9%, אך הדרמה ביפן זרקה אותי שנתיים אחורה, לאסון הצונאמי. התמונות בטלוויזיה היו בלתי נתפסות וממגנטות, והקונצנזוס בין הסוחרים שהתקבצו סביב המסכים היה שהין גמור, וצריך לקנות דולרים כי כלכלת יפן חטפה מכת מוות. אבל בשוק המט"ח אין כסף קל, ותוך שגלי הצונאמי מכים בחופי יפן, סוחרים זריזים כבר חישבו את כספי הביטוח והשיקום שיזרמו ליפן וקנו ינים. מה שנראה כמהלך בטוח התברר כאחת ההפתעות המוזרות ביותר שחוויתי כסוחר. למעשה, למעט בהלת הכורים הגרעיניים שנמשכה כמה ימים, הין רק הוסיף להתחזק.

המטבע היפני צילום: בלומברג

כך מצאו את עצמם היפנים בבעיה כפולה: לא רק שאסון הטבע איים לשתק את המשק, היצוא היפני הפך ללא רלבנטי בשעה שהין הגיע לרמות שיא כנגד הדולר שלא נראו כמותן מאז מלחמת העולם השנייה.

הבנק המרכזי של יפן תמיד נחשב לאקטיביסט בנוגע למדיניות המטבע שלו, אך עד לאחרונה מאמציו לא נשאו פרי.

השינוי המיוחל הגיע באוקטובר של השנה שעברה - המטבע היפני החל ליפול ומאז השלים הין מסלול היחלשות תלול של כ־30%, מרמה של 78 ין לדולר אל מעבר לרמת ה־101 ין לדולר. נסו לדמיין את השקל מגיע בתוך חצי שנה לשער של 4.75 לעומת הדולר. להצלחת הבנק המרכזי של יפן כמה סיבות:

1. צונאמי של נזילות: את מדיניות ההרחבה הכמותית של יפן לקח הנגיד החדש של הבנק המרכזי הרוהיקו קורודה צעד אחד קדימה. עם כניסתו לתפקיד הוא לא רק הכפיל את קצב רכישות האג"ח, אלא גם הגדיל את התקופה עד לפירעונן משלוש שנים לשבע שנים. הדבר הזה כשלעצמו יצר תגובת שרשרת: קניית אג"ח על ידי הבנק המרכזי מייקרת אותן עבור חברות הביטוח והפנסיה שמחפשות נכסים סולידיים. ואכן, בימים שאחרי השקת התוכנית צללו מניותיהן של חברות הביטוח והפנסיה היפניות בעשרות אחוזים. אותן חברות נאלצו לקנות אג"ח מחוץ ליפן ולהמיר את הינים למטבע זר, מה שהחליש עוד יותר את הין.

2. הסכמה עולמית: ועידת ה־G-7 שהתכנסה באמצע מאי העניקה לבנק היפני המרכזי רוח גבית, תוך שהיא מאשרת את הסכמתה לתוכנית היפנית.

3. אפקט הקלפי: בקיץ הקרוב צפויות בחירות ביפן, כשהקלף המנצח של מפלגת השלטון הוא הין החלש. הממשלה ביפן תעשה הכל כדי לא לאבד את הקלף שעשוי להקנות לה ניצחון, ולכן אם צפוי תיקון משמעותי בין, הוא יקרה רק לאחר הבחירות.

בנקים מרכזיים רבים בעולם ובהם בנק ישראל מתחילים לדבר בשפה חדשה של יעדי צמיחה ותעסוקה ובכך זונחים את המנדט המוגבל שמוכר מתפיסות קונסרבטיביות יותר של שמירה על יציבות מחירים, מתוך היעדר חשש מאינפלציה. מלחמת המטבעות העולמית היא החצר האחורית של המשבר הכלכלי, ובמשחק הזה היפנים הלכו על כל הקופה.

השורה התחתונה

מדיניות ההרחבה הכמותית היפנית, הרוח הגבית ממדינות ה־G-7 והבחירות המתקרבות ביפן סייעו להיחלשות הין

הכותב הוא סוחר מט"ח בחדר העסקאות של לאומי שוקי הון