שינוי מגמה? הדולר עלה ב-0.4% ל-3.55 שקלים

המסחר במטבע חוץ התנהל היום (ב') על רקע נתוני צמיחה מאכזבים שפורסמו ביפן ותרמו להתחזקות הדולר אל מול הין ואל מול המטבעות המרכזיים בעולם.

הדולר עלה ב-0.4% ושערו היציג ננעל ברמה של 3.55 שקלים, היורו ירד ב-0.2% ושערו היציג נקבע על 4.71 שקלים. 

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות התייחס לנתוני הצמיחה המאכזבים ביפן ואמר כי "על רקע ההערכה כי יפן תתקשה לפעול כבר בטווח הקצר לאיזון תקציבי בין היתר באמצעות הטלת מיסי רכישה שבה ועלתה סוגיית האיזון התקציבי בקרב מדינות המערב. הצורך לשמור על איזון תקציבי יקבל משנה תוקף על רקע משבר החובות של מדינות שלא נהגו באחריות תקציבית וצרכו מעבר ליכולתן ונאלצו להתמודד עם הר חובות שהולך וגדל".

"בזירה המקומית אי הוודאות באשר למועמד הנבחר לשמש כנגיד בנק ישראל תורמת לכך שבשווקים מזהים הססנות מצד קובעי המדיניות ובראשם מצד הנהגת בנק ישראל. הייסוף החד בשער השקל פוגע בייצוא הישראלי ובהיעדר סיוע ממלכתי יתקשו תעשיות הייצוא להתמודד עם התחזקות השקל לאורך זמן. מוטב כי קובעי המדיניות ובראשם משרד האוצר ובנק ישראל יקדימו לפעול במטרה לסייע לייצוא הישראלי שאם לא כן המשק הישראלי יאבד את המנוף המרכזי לצמיחתו", טוען פריימן.

"סביב רמת 3.52-3.48 שקלים לדולר צפויים ביקושים ערים לדולר. מנגד, עם התחזקות הדולר בעולם אל מול המטבעות המרכזיים צפוי הדולר להתחזק גם אל מול השקל, כאשר סביב רמת 3.56 שקלים לדולר עד 3.58 שקלים לדולר צפויים היצעי מט"ח. הדולר נדרש להתייצב מעל לרמת 3.63 שקלים לדולר במטרה לנוע לעבר רמת 3.68 שקלים לדולר. אולם להערכתנו, בראייה לטווח ארוך לשקל פוטנציאל התחזקות מרשים", הסביר פריימן.

מט"ח צילום: בלומברג

היצוא נחשב לקטר הצמיחה של המשק הישראלי, ובשנים האחרונות הוא זינק בכ־30%: מ־35.4 מיליארד דולר ב־2007 (ללא יהלומים) ל־45.7 מיליארד דולר בשנה שעברה. עם זאת, סוד גלוי הוא שחלק אדיר מענף הייצוא מרוכז בידי מספר מצומצם של ענקיות תעשייה. ואם בשנים האחרונות ניתן היה לסמוך על קצבי הצמיחה והיציבות של אותן ענקיות, הרי שבחודשים האחרונים הן מתמודדות עם אתגרים כבדי משקל, שעלולים להשפיע על ביצועיהן, ובראשן כיל, טבע ואינטל. סיכונים אלה עלולים להביא לירידה משמעותית בהיקף היצוא בשנים הקרובות, שעלולה לסחרר את כלכלת ישראל למיתון עמוק.

בעיה נוספת המאיימת על היקפי יצוא ההייטק הישראלי היא האיומים שמשמיעות היצואניות הגדולות, בהן אינטל ו־HP־אינדיגו, כי אם לא יקבלו מספיק תמריצים כדי להישאר כאן - הן עלולות להעביר את פעילותן מישראל.

גלעד אלפר, אנליסט בכיר באקסלנס ברוקראז', פירסם אתמול מחקר תחת הכותרת המאיימת "סכנה לצניחה דרמטית בייצוא וזינוק ביוקר המחיה" - "בני המעמד הבינוני משלמים כאן יותר מ־50% מההכנסה למדינה במיסים ישירים ועקיפים", אומר אלפר, "זה לא שוק חופשי. כולנו עבדים של הממשלה. חברות ההייטק יכולות לשלם פחות מס במדינות אחרות. אנחנו חייבים להיות מדינה שמושכת חברות זרות. אין לנו שוק מקומי גדול, ואנחנו לא כמו יוון ואיטליה, שגרמניה מממנת אותן. יש לנו רק את עצמנו. אפילו ארה"ב לא אוהבת אותנו כמו פעם, ואין לה את היכולות של פעם".