אנטרופי על החברה לישראל: "השכר גבוה, הביצוע חלש"

בחוות דעת חריפה תוקפת אנטרופי את תכנית התגמול שמבקשת החברה לישראל לאשר לבכיריה. קביעת תנאי סף לא אפקטיביים, השוואות שעבד עליהן הכלח, רמות תגמול גבוהות שקיים קושי להצדיקן בביצועי החברה וחוסר שקיפות, הן רק חלק מהביקורת שמפנה אנטרופי כלפי החברה לישראל. חברת הייעוץ אנטרופי המספקת המלצות למוסדיים לגבי הצבעות באסיפות הכלליות, ממליצה להם להתנגד לתכנית התגמול של בכירי החברה לישראל, המנכ"ל ניר גילעד והיו"ר אמיר אלשטיין.

ניר גלעד צילום: עמית שעל

"החברה מבססת את מדיניות השכר שלה על תקרות שכר שנקבעו על ידי ועדת התגמול הדומות להיקפים הקיימים ברמות השכר הנוכחיות" מדגישה אנטרופי. באנטרופי ממשיכים ותוקפים את עיקרי מדיניות התגמול "המדיניות אינה מפרטת יעדים כמותיים גלויים לנושאי המשרה או לכל הפחות למנכ"ל וליו"ר אלא רק תיאור מילולי שלהם. החברה קבעה תנאי סף לתשלום מענקים בחברה של רווח נקי מינימאלי של 100 מיליון דולר. "לדעתנו תנאי סף זה אינו אפקטיבי לאור העובדה שהחברה הציגה במרבית השנים האחרונות רווחים גבוהים מהותית ביחס לסעיף זה. עיקר הרווח בחברה נובע מפעילות כיל, ולכן הקשר בין תנאי הסף הזה שהשגתו היא בסבירות גבוהה לבין התרומה הניהולית העודפת של מנהלי החברה, בגינם הם אמורים להיות מתוגמלים, לדעתנו נמוך".

באנטרופי גם מתנגדים נחרצות לכוונה של החברה לישראל לתגמל את בכיריה במענק מיוחד של מיליוני שקלים בגין מהלך פיצול פעילויותיה. "לדעתנו תגמול נוסף כזה אינו מוצדק כשברקע ביצועי המניה נחותים וניכרת יכולת נמוכה לייצר ערך נוסף למשקיעים. כפי שמראה הנהלת החברה בשנים האחרונות. בנוסף, באנטרופי תוקפים את עבודת ההשוואה שהציגה החברה לישראל בפברואר במסגרת תכנית האופציות כדי להצדיק את שכר בכיריה. התגמול של החברות בקבוצת ההשוואה". בפרט בתנאיו של יו"ר עזריאלי שמאז תנאי העסקתו פחתו מהותית.

אל מול הביקורת של אנטרופי עומדת חברת הייעוץ ISS, שהינה ספקית מובילה של פתרונות ממשל תאגידים לקהילה הפיננסית העולמית. אשר מספקת שירותי ייעוץ ליותר מ-1,700 לקוחות מוסדיים המסתמכים על מומחיותה בכדי לקבל החלטות. לפי ISS "הצבעה בעד מדיניות התגמול של החברה לישראל היא מוצדקת, כי החברה חושפת מספיק מידע על מדיניות התגמול שלה, ואין חששות אשר עולים ממדיניות התגמול כפי שהוצגה על ידי החברה".  

מתוך עיון במסמך שפרסמה ISS עולה כי החברה לא מתרכזת בניתוח רמת הקושי או הרלוונטיות של מדיניות התגמול, כי אם בשאלה האם החברה עמדה בדרישות החוק. כלומר האם חשפה מספיק מידע לגבי מדיניות התגמול שלה.