הנציגות: תולדה של כורח
שוק האג"ח הקונצרניות החל לתפוס תאוצה מ־2004 בעקבות רפורמות שחלו בשוק ההון ובשוק. בעקבות המשבר ב-2008 החל גל הסדרי החוב שיצר בהמשך את מוסד הנציגות
שוק האג"ח הקונצרניות החל לתפוס תאוצה מ־2004 בעקבות רפורמות שחלו בשוק ההון ובשוק החיסכון הפנסיוני, שהובילו גופים מוסדיים להשקיע יותר בחוב סחיר.
כך עד שהמשבר של 2008 ריסק את השוק. בעקבות זאת החל גל הסדרי חוב שהלך ותפס תאוצה. הסדר החוב חשף את הבעייתיות של איגרות החוב הקונצרניות, שם בניגוד לבנק ישנם מחזיקים רבים שמהווים את נושי החברה.
כשהחברה לא יכולה להחזיר את החוב לפי התנאים המקוריים, יש צורך לנהל מו"מ שישמור על זכויות הנושים, ויוביל אותם לראות כמה שיותר מכספם חוזר אליהם. כאן נכנסה הנציגות.
בהתאם לחוק, לכל אג"ח יש נאמן שתפקידו לדאוג לאינטרסים של המחזיקים מול החברה. במהלך הסדרי החוב הראשונים החלו מחזיקים שונים, מוסדיים ופרטיים, להוביל את המו"מ מול החברה כדי למקסם את התמורה שלהם. אותם נציגים שימשו עם הזמן כשלוחיו של הנאמן וכנציגי המחזיקים במו"מ מול החברות ובעלי השליטה. בחלוף השנים עלו ובלטו אנשים מקצועיים שהחלו להתמחות בניהול הסדרי החוב, ובהם עופר גזית, אדוארד קלר, שמואל אשר ויוני שר.