השחקן המקומי במירוץ על אי.די.בי: הכירו את קבוצת נץ

מאבק השליטה בקבוצת אי.די.בי מושך כרישים מכל רחבי העולם חוץ מישראל, זאת למרות הקונצנזוס שהנכסים במורד הפירמידה הם נכסים טובים. אולם בניגוד למגמה ובשקט בשקט, חברה קבוצת משקיעים ישראלים קטנה - קבוצת נץ - לאחד המתמודדים העיקריים על השליטה באי.די.בי - אלכסנדר גרנובסקי - שמציג מתווה להסדר עם בעל השליטה הנוכחי - נוחי דנקנר.  

קבוצת נץ, עם שווי שוק של מעט מעל 60 מיליון שקל, אינה מהחברות המוכרות בשוק ההון. לכן, גבות הורמו כשנודע שהיא מעוניינת לקחת חלק בהסדר החוב בחברת האחזקות הגדולה במשק הישראלי. עם זאת, אם בוחנים את השקעותיה של קבוצת נץ בתקופת המשבר, מגלים שהמצוקה של דנקנר איננה המצוקה הראשונה שהקבוצה מנצלת. מה עומד מאחורי קבוצת נץ, והאם היא בדרך לעבור למגרש של הגדולים?

נדל"ן בארה"ב

בעלי השליטה בקבוצת נץ הם קבוצת משקיעים, חלקם יהודים מאירופה (והדומיננטיים בין בעלי השליטה): טוני אלישע וזאק אמויאל אלברט ביחד עם תא"ל במיל' שלמה אליה. אלישע הוא בלגי־צרפתי בעל רשת חנויות האופנה האירופית דה קופלס (The Kooples). רשת לא קטנה המונה 321 חנויות, בעיקר באירופה ובארה"ב, והכנסתה השנתית עומדת על 230 מיליון דולר (לפי פרסומי החברה הפרטית). שלמה אליה הוא הפעיל בקבוצת הבעלים, ומכהן כיו"ר החברה. אליה היה בעבר מפקד היק"ל (יחידת הקישור ללבנון). בשוק הפרטי התמקד אליה בתחום התקשורת באפריקה, בעיקר בחוות לוויינים.

נוחי דנקנר צילום: רויטרס

עד להקמת קבוצת נץ לאליה ולאלישע לא היתה פעילות מהותית בישראל. השניים פעלו ביחד מחוץ לישראל, והחליטו שהקבוצה תהפוך לפלטפורמה העיקרית שלהם להשקעות בארץ. מי שנבחר להוביל את הפעילות היה צבי איציק (45). בשנת 2009 חבר לקבוצת אלישע ואליה, שרכשו את השליטה בשלד הבורסאי ש. בר. שמו שונה לנץ בונדס, ובהמשך לקבוצת נץ. באמצעות הזרמת כספים לש. בר החלה הקבוצה לבצע עסקאות בחברה הציבורית. הטריגר להתחלת הפעילות היתה ההזדמנות שראו בשוק הנדל"ן האמריקאי בעקבות התפוצצות בועת הסאב־פריים שהובילה לצניחת שוק הנדל"ן.

נץ ארה"ב עוסקת ברכישה, השבחה והשכרת נדל"ן בארה"ב, באמצעות Netz USA, תאגיד אמריקאי בבעלותה המלאה של נץ ארה"ב. במקום לקנות נכסים, בנץ העדיפו לרכוש חברת ניהול מקומית ולהתחיל לאסוף נכסים. נץ התמקדה בעיקר בנדל"ן למגורים בניו הייבן שבקונטיקט וליד אוניברסיטת ייל (74% מהפורטפוליו). את הפעילות מנהל מנחם גורביץ, מנכ"ל נץ ארה"ב. אופן הפעילות של נץ בארה"ב התווה את התנהגות הקבוצה: זיהוי הזדמנות, בעיקר של חברות במצוקה, שימוש ביכולות הפיננסיות של בעלי השליטה, ובהמשך העברת הפעילות לחברה־בת ציבורית נפרדת.

רוב העסקאות נעשו באמצעות כספים שהעמידו בעלי השליטה בחברה, ונכון להיום, עומד היקף ההלוואות הבעלים בקבוצה על 60 מיליון שקל. בסוף יוני האחרון העבירה הקבוצה את כל הפעילות בארה"ב לשלד הבורסאי אלעד גלובל, המוחזק ב־42.6% על ידיה, יחד עם שני שותפים, חיים וייספיש וידידה לוונטהל, המחזיקים יחד ב־34.8%. בימים אלו פועלת הקבוצה להקים קרן להשקעה בנדל"ן בארה"ב בהיקף של 50 מיליון דולר, מתוכם תשקיע החברה כ־20%. הקרן כבר קיבלה התחייבות מאלטשולר שחם להשקעה של עד 6 מיליון דולר.

מלונות לבייב

לאחר המשבר בקבוצת אפריקה ב־2009 שהוביל להסדר החוב הגדול ביותר עד לאותו הזמן, אפריקה היתה צמאה לכל הזדמנות להזרמת מזומנים. אלישע ואליה זיהו את ההזדמנות ורכשו 50% ממניות מלונות אפריקה בתמורה ל־180 מיליון שקל. מלונות אפריקה (מאפ"י) מחזיקה בשבעה בתי מלון בישראל הנושאים את שמות המותגים קראון פלאזה והולידיי אין וב־37.1% מפארק האטרקציות "עיר המלכים" באילת. במהלך 2012 העבירו בעלי השליטה בנץ את האחזקה במלונות אפריקה לתוך השלד הבורסאי עמליה בתמורה זהה לסכום ששילמו לקבוצת אפריקה. השלד שנרכש במיוחד לכך שינה את שמו לנץ מלונות, וכך חזרו מלונות אפריקה לבורסה חמש שנים לאחר שנמחקו מן המסחר.

את המחצית הראשונה של 2013 סיימה נץ מלונות עם הפסד של 7.7 מיליון שקל, בדומה להפסד שלה בשנת 2012 כולה. נץ מלונות במצב בעייתי עם רווח תפעולי של 8 מיליון שקל, אך משלמת הוצאות מימון נטו של 12 מיליון שקל. כתוצאה מכך נאלצים בעלי השליטה להזרים הלוואות לנץ מלונות, וגם אם יצטברו רווחים בנץ מלונות, היא אינה יכולה לחלק דיבידנדים בשנתיים הקרובות בשל ההגבלות של הבנקים הממנים. חובת ההוכחה על כדאיות השקעה זו עדיין מוטלת על קבוצת נץ.

בדרך למגרש של הגדולים? נקודת התורפה של הקבוצה הצעירה - תלות מוחלטת בבעלי השליטה אסף גילעם לכתבה המלאה 

בוננזת אלרואי

אין ספק שבין החברות־הבנות של קבוצת נץ, מנדלסון שנרכשה במקור על ידי רוני אלרואי היא גולת הכותרת. מנדלסון היתה החברה הראשונה שרכש אלרואי, והיוותה את הבסיס לקמן אחזקות. מסע רכישות אגרסיבי במחירים מנופחים והמשבר העולמי הובילו את קמן לקשיים. בניסיון לשפר את מצבה של הקבוצה ולהימנע מהסדר מכר אלרואי את מנדלסון.

בתחילת 2012 רכש קונסורציום 52.4% ממניותיה של מנדלסון. תמורת העסקה עמדה על 65 מיליון שקל ששיקפה אז למנדלסון שווי של 118 מיליון שקל. קבוצת נץ היוותה חלק מאותו קונסורציום (18%). במסגרת הליך כינוס הנכסים של קבוצת קמן ב־2012 רכשה קבוצת נץ לבדה את המניות שנותרו — 47.6% בתמורה ל־46.9 מיליון שקל ששיקפו לחברה שווי של 100 מיליון שקל. באוגוסט 2013 הנפיקה קבוצת נץ את מנדלסון לפי שווי של 200 מיליון שקל לפני הכסף, וגייסה 75 מיליון שקל — 10 מיליון שקל מעבר לתכנון. נץ נותרה עם אחזקה של 47.3%. מנדלסון נסחרת כיום לפי שווי של 275 מיליון שקל, המשקף לנץ רווח "על הנייר" של כמעט 150% בפחות משנה.

הקונצרן הגדול במשק

למרות הדרך הנכבדת שעברה קבוצת נץ בשנתיים האחרונות היא נכנסה לאור הזרקורים של שוק ההון בעיקר הודות למהלך שביצעה באוגוסט האחרון — חבירה לאלכסנדר גרנובסקי, איש העסקים האוקראיני השולט בי.ג'י.איי ובאמבלייז, בניסיונו להיכנס לשליטה באי.די.בי אחזקות עם בעל השליטה הנוכחי נוחי דנקנר. לפי התכנון הקיים, קבוצת גרנובסקי וקבוצת נץ ישקיעו 826 מיליון שקל (90% גרנובסקי ו־10% קבוצת נץ) ויקבלו 80% ממניות אי.די.בי אחזקות. לפי הדיווחים, ההשקעה תתבצע באמצעות חברה חדשה בשם NEWCO, שבה יחזיקו אמבלייז (70.3%) ודנקנר (29.7%). בעלי המניות של אי.די.בי ונץ יקבלו 50% ממניות אי.די.בי פתוח, ונושי אי.די.בי אחזקות יקבלו את יתר ה־50%.

הצעתם של נץ וגרנובסקי מתחרה בהצעות נוספות ולא ברור אם המהלך יושלם. עד כה העבירו גרנובסקי ונץ פיקדון של 19 מיליון שקל לבית המשפט כדמי רצינות (4 מיליון שקל מקבוצת נץ). הסכום שאותו צפויה קבוצת נץ להזרים בעסקה, 82.6 מיליון שקל, אמור להגיע מבעלי השליטה, אלישע, אליה ואמויאל, שהתחייבו להעמיד הלוואת בעלים בהיקף של 30 מיליון שקל.