בנו של אלי הורביץ: "ההמונים רצו שיעלו לנו מסים, התוצאה - פיטורים"

"כשמחליטים על קיצוצים זה קשה, בטח שבישראל. התרגלנו רק לצמוח. לפעמים נכון לעצור, בטח כשיש לך עננים אפורים מעליך, לעשות חושבים ולראות איך מתייעלים" - כך אמר ל"כלכליסט" חיים הורביץ, בנו של מייסד טבע אלי הורביץ ודירקטור בענקית הגנריקה, בהתייחסו להודעת החברה מיום חמישי שלפיה תפטר 5,000 עובדים ברחבי העולם, מאות מהם בישראל.

לפי הודעת טבע מיום חמישי, החברה מצפה להשיג חיסכון שנתי בעלויות של כ-2 מיליארד דולר עד סוף 2017, וזאת בהשוואה לטווח חיסכון שנתי של 1.5-2 מיליארד דולר אותו סיפקה בעבר כתחזית. נכון לסוף 2012 העסיקה ענקית הגנריקה 45,948 עובדים, 7,397 מהם בישראל.

פעלתם מתוך לחץ?

הורביץ: "הלחץ היחיד הוא כזה שבניהול של ביזנס אתה חייב להגיב מהר. כשבשנה הבאה אתה יודע שתשלם עוד מאות מיליוני שקלים, אתה צריך להביא בחשבון מה היכולות שלך לספוג.

"מדובר בשילוב של כמה דברים: התשלום עכשיו של המסים הכלואים, וגם העלאת מס החברות. זה דבר שדירקטוריון חייב להיערך אליו. בדברים כאלה אסור שיהיו סנטימנטים, חייבים להגיב על זה. אסור שניתפס לא מוכנים.

"השינוי במשטר המסים משמעותי: זה חדשות טובות למדינה, אבל זה מוריד את יכולת הספיגה של טבע לחוסר יעילות. העלאת המסים זה מה שרצו ההמונים, זה מה שהממשלה רצתה. נשלם עוד 600 מיליון שקל מס בישראל".

חיים הורביץ. "בטווח המיידי נביא רווח טוב יותר למניה, אבל זה לא השיקול אצלי" צילום: עמית שעל, בלומברג

 

דובר על תוכנית התייעלות אבל ההיקפים קשים לעיכול

"זו לא היתה הפתעה. התוכנית הוכרזה לפני שנה וחצי. הנגזרות המעשיות אולי לא היו ברורות. מה שמנחם אותי זה שבישראל, בסדר הגודל של כוח עבודה בן 7,500 איש, אולי לא מדובר בכזאת דרמה. כל שנה 5% יוצאים לפנסיה, ולפי חישוב של 20 שנות ותק - מדובר כבר ב-400 עובדים. מספיק ששנה אחת לא תגייס אנשים חדשים, ותאפשר לצאת לפנסיה מוקדמת למי שרוצה - וכמעט פתרת את העניין. דיברתי על כך עם הוועד שלנו. בתוך המאות יהיו גם הרבה מנהלים. מוקדם לראות בדיוק כיצד זה ילך, אבל זה לא יהיה כצעקתה".

שכיר לעזאזל הפיטורים בטבע: מוציאים הכל על העובדים השאלה החשובה שעולה מהקיצוץ בטבע היא מדוע בכיריה לא מוותרים על חלק משכרם ועוזרים לצמצם את היקף הפיטורים. אבל שאלה חשובה לא פחות היא מה המדינה יכולה לעשות כדי למנוע בעתיד מצבים כאלה בחברות שנהנות מהטבות מס נעמה סיקולר, 27 תגובות לכתבה המלאה 

המניה עלתה בתגובה לפיטורים - מדובר בחדשות טובות?

"ההשפעה על המניה, 2 דולרים למעלה או למטה, זאת לא הנקודה. משמעות הקיצוצים היא שבטווח המיידי נביא רווח טוב יותר למניה. לא אופתע אם היא תעלה עוד, אבל זה לא השיקול אצלי.

"חוסר הוודאות לגבי תרופת הקופקסון בצירוף העובדה שנשלם הרבה יותר בשנים הבאות - מחייבים אותנו להדק חגורה עכשיו. עדיף לעשות את זה כשמצבך בסדר, כשאתה לא בלחץ.

"אני גאה בעובדה שקראנו את המפה, אני מקווה שנכון, ושאנחנו מגיבים לשינויים. כשחברה בלחץ אתה לוקח החלטות הרבה יותר כואבות ופחות צודקות כי אתה מרגיש את הלהב הקר על הצוואר. עכשיו יש לנו זמן לעשות את הדבר הכי טוב והכי צודק. זה יחתוך את כל השכבות. מנהלים הם לא פרה קדושה, אין להם חסינות מיוחדת".

היתה ציפיה שגם אם יש קיצוצים בעולם, שלפחות בישראל זה לא יתרחש.

"אם יש איים של אי-יעילות בישראל צריך לטפל בהם. אחרת איך זה ייראה בפני עובדים במקומות אחרים בעולם? אם מחזיקים פה פעילות מחקר ופיתוח וייצור - אין מצב שזה לא ישפיע בכלל. היופי פה הוא שמאחר שמדובר בכמות גדולה של אנשים, אם מנהלים את זה חכם, זה לא יהיה קשה כצעקתה. המהלך יעשה את החברה יותר בריאה, עם כל הבעייתיות שיש בדרך. לפעמים אתה צריך להתכווץ כדי להבטיח את הקיום העתידי שלך".

מנכ"ל טבע ג'רמי לוין צילום: סיון פרג'

 

העליהום הציבורי סביב הטענה שטבע לא משלמת די מיסים - פגע בכם?

"העליהום הציבורי על טבע לא היה במקומו. טבע היא לא חברה של טייקונים או של אשפים פיננסים. היא חברה תעשייתית עם רקורד של שנים, וההתייחסות אליה היתה צריכה להיות בנפרד. אף אחד לא לקח והתחזר. התחייבנו להשקעה הונית (לא על תעסוקה) ועשינו את זה כל השנים.

טבע מפטרת מהלך של אין ברירה או הפתרון הקל הרכישות שהוביל המנכ"ל הקודם שלמה ינאי לא הוכיחו את עצמן, הרווח צפוי לצנוח בשנה הבאה והעובדים נשלחים הביתה. "כלכליסט" מנתח את ההחלטות שהובילו לקיצוצי הענק בטבע ניר צליק, 7 תגובות לכתבה המלאה 

"ההטבות ניתנו לטבע כנגד השקעות פרופר. האווירה הציבורית יצרה נזק. דיברתי עם לא מעט קרנות שמשקיעות בטבע. הן לא הבינו את השנאה. הן שאלו 'מה אתם מתפעלים מהישראליות שלכם, תראו איך מדברים עליכם פה'".

האם טבע עדיין ישראלית לטעמך?

"אין הבדל בין טבע כיום לזו של לפני 5-7 שנים. השאלה כמה מו"פ והנהלה אתה מחזיק בארץ. מה שהפריע היה שג'רמי לוין לא מדבר עברית, אבל הוא חי בארץ ומנהל מכאן את החברה - וזה המבחן. אבל הישראליות היא באמת לא דבר מובן מאליו. כששואלים אותי 'למה אתם נשארים בישראל אם רק מעט מהפעילות שלכם כאן', התשובה שלי היא 'ככה צריך להיות'. עניין של היסטוריה, מורשת. זה הרבה דברים".

עד כמה החשש מפקיעת הפטנט של הקופקסון מניע את המהלך?

"יש שלושה תסריטים: שהפטנט יפוג לקראת סוף 2014 - לא נראה לי סביר, כי לא ידוע לנו על אף חברה שהגישה מוצר גנרי ל-FDA נכון לעכשיו, ולרשום ולאשר לא לוקח שנה אחת בלבד. האפשרות השנייה, היותר סבירה, היא שהפטנט יפוג בספטמבר 2015; אבל עדיין קיימת גם אפשרות שב-2015 התחרות הגנרית עוד לא תיכנס. זה לא הזוי. התחרות כרגע היא מגנריקה פוטנציאלית ותרופות אורליות, אך לגביהן אין די ניסיון בטיחותי ורופאים מאוד מתחשבים בזה. ובכל זאת, חשוב להיערך לתרחיש הרע. עם הטוב קל להתמודד".