מועדון קרב בורסה: האוזר והבנקים נלחמים על מנכ"ל

דרמה סוערת מתחוללת סביב זהות מנכ"ל הבורסה הבא שהביא למתיחות גדולה בין בכירי המערכת הבנקאית לפרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע. זאת ברקע קמפיין תקשורתי אגרסיבי שמתנהל בזהות סמויה כנגד האוזר בתיווכו של איש יחסי הציבור רונן צור, המבקש לפגוע בלגיטימציה של האוזר.

כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט", האוזר תופר מהלך להבאתו של יוסי ביינרט, מנכ"ל בורסת Nadex בארה"ב (בורסה העוסקת במסחר בנגזרים פיננסיים). אלא שכוחות אחרים, מצד המערכת הבנקאית, מנסים לקדם מועמד מטעמם, ועל רקע חשיפת "כלכליסט" על המועמד הזוהר לכאורה שהאוזר מבקש להביא מארה"ב, מנסים להגביר את הלחצים על הדירקטורים בבורסה שלא לתמוך במועמד של יו"ר הרשות.

פעילים בשוק ההון שקראו אתמול על ביינרט, התרשמו תחילה לטובה, אך בדיקה מעמיקה שלהם באתר החברה שבה עובד ביינרט גרמה להם לתהיות. "זו בורסה שעושה מסחר בפורקס, במטבע זר, בסחורות. אין שם כמעט מחזורים. זה הסטנלי פישר שהאוזר נלחם עליו?", תהו אתמול פעילים בשוק.

עם המבט אל הבנקים

השם הבולט ביותר כרגע במירוץ למנכ"ל הבורסה, שעשוי לייצג נאמנה את האינטרסים של המערכת הבנקאית, הוא יעקב רוזן, לשעבר מנכ"ל קרן הפנסיה מבטחים החדשה מקבוצת מנורה, וקודם לכן חבר הנהלה בבנק הפועלים.

ועדת האיתור למנכ"ל הבורסה מורכבת מהדירקטורים החיצוניים ד"ר רון מלכא, גיתית גוברמן, יצחק חלמיש וברכה ליטבק וכן מנציג של המערכת הבנקאית - זאב חיו מבנק הפועלים.

יעקב רוזן גדל וצמח בבנק הפועלים, שם כיהן בתפקיד הבכיר של ראש החטיבה הפיננסית לפני שעזב. על פי הערכות, רוזן ביקש תחילה להתמנות ליו"ר הדירקטוריון, אך אחר כך שינה כיוון ובחר להתמודד על תפקיד המנכ"ל. לא ברור כיצד מינויו, אם ייצא לפועל, יעלה בקנה אחד עם עבודתה של בתו במערך משאבי האנוש של הבורסה. כך או אחרת, רוזן נתפס כאיש האסכולה הישנה שמחזיק בדיסציפלינה שעליה גדל והתקדם במערכת הבנקאית.

בתמונת המצב הנוכחית לא ברור בכלל כי למועמד האוזר יש רוב בדירקטוריון מול נציגי המערכת הבנקאית. דירקטוריון הבורסה מורכב כרגע מחמישה נציגים של המערכת הבנקאית - לאומי, הפועלים, דיסקונט, אגוד והבינלאומי - ועוד שישה גורמים שאמורים להיות בלתי תלויים מתוכם ארבעה דח"צים - רון מלכא המכהן גם כיו"ר הבורסה הזמני, ברכה ליטבק, גיתית גוברמן ויצחק חלמיש - וכן נציג בנק ישראל אנדרו אביר ונציגת משרד האוצר הילה בן חיים.

על פי הערכות, חלמיש מצדד במועמדותו של רוזן. נציגי הדירקטוריון של אקסלנס ומגדל שוקי הון, אלעד בנבג'י וענת פרומקיס, מנועים מלהגיע להצבעה על רקע היותם מועמדים לתפקיד.

גם ג'וליאן אסוס, מנכ"ל חבר הבורסה של אי.בי.אי, שאמור להחליף את בנבג'י בדירקטוריון, התראיין בוועדת האיתור, ולכן גם הוא מנוע מלהגיע להצבעה. מי שאמור להחליף את פרומקיס בדירקטוריון הוא ברק סורני, מנכ"ל חבר הבורסה של פסגות.

על פי הערכות, הבנקים צפויים לתמוך ברוזן לתפקיד ולא במועמד האוזר. כעת בוחנים בדירקטוריון, בתמיכת הדירקטורים מטעם הבנקים, אף אפשרות כי ההצבעה לגבי זהות המנכ"ל תהיה חשאית באופן שתאפשר לדירקטורים מטעם הבנקים להצביע ללא חשש נגד המועמד של האוזר. אך עדיין לא ברור אם משפטית הצבעה חשאית היא אפשרית, שכן לפי חוק, על הדירקטורים מוטלת אחריות אישית בקבלת ההחלטות שלהם.

יעקב רוזן

לשבור את ההגמוניה

האוזר הוכיח בעבר כי הוא בעל השפעה משמעותית על דירקטוריון הבורסה. כך יום לפני ההחלטה על הקמת ועדת האיתור למנכ"ל הבורסה שלח האוזר מכתב חריף לדירקטורים ובו התרה בהם שלא לכלול את יו"ר הבורסה באותה עת, סם ברונפלד, בוועדת האיתור, שכן הוא ראה בו שותף באחריות למצבה הבעייתי של הבורסה. ברונפלד שערך בעקבות המכתב שיחות עם הדירקטורים בבנק, הבין כי אין לו רוב בדירקטוריון לתמיכה בחברותו בוועדת האיתור, ויום למחרת המכתב הודיע על התפטרותו.

ברונפלד ואסתר לבנון (מנכ"לית הבורסה לשעבר), שאף היא התפטרה לאחר לחצים שהפעיל עליה האוזר, משוכנעים כי האוזר משך בחוטים מאחורי להדחתם באמצעות הדירקטורים החיצוניים שקיבלו, למשל, החלטה בראשית השנה לשלול מהשניים בונוסים לשנת 2012.

ההכרעה לגבי זהות המנכ"ל היא דרמטית עבור האוזר, שכן בחירתו של מועמד מטעם הבנקים משמעה הפסד צורם להאוזר שביקש להביא רוח חדשה לבורסה ולשבור את ההגמוניה של המערכת הבנקאית: לבורסה בתל אביב יש היום 29 חברים אך שמורים להם רק שבעה מקומות בדירקטוריון. מתוך שבעת המקומות הללו הבנקים תופסים חמישה כיסאות, ועוד שניים בלבד תופסים חברי הבורסה של בתי ההשקעות. בנוסף קיימים דירקטורים חיצוניים, אך עדיין מי שנותן את הטון בבורסה הם ללא ספק הבנקים.

ערב הדחתם של לבנון וברונפלד הקים האוזר ועדה שמטרתה לגבש מסקנות להתמודדות עם מצב הבורסה המקומית והידלדלות מחזורי המסחר. אחת ממסקנות הוועדה היתה לבחון את שינוי מבנה השליטה בבורסה והפיכתה לחברה רגילה שפועלת למטרות רווח, שתוכל בעתיד להפוך לחברה ציבורית נסחרת, כפי שנהוג בבורסות בעולם.

אחת הטענות היא שהפיכת הבורסה לחברה ציבורית תקל על עסקאות למכירת נתח מהבורסה למטרת העמקת שיתוף הפעולה בינה לבין בורסות מובילות בעולם. הבורסה כחברה ציבורית תוכל אז להתמזג או להירכש על ידי בורסה בינלאומית, צעד שעשוי להגדיל את פלטפורמת המסחר של הבורסה ולהנגיש אותה למשקיעים זרים.

עוד דובר במסגרת מסקנות הוועדה על אפשרות לפתוח ולהנגיש את הבורסה ליותר חברים ולהקל את תנאי הסף לחברות בבורסה (בפרט דרישות הון גבוהות), שבפועל לא מאפשרים לפעילים אחרים בשוק ההון, למעט הבנקים והברוקרים הפרטיים הגדולים, להיות חברים בה. המועמד של האוזר, ביינרט, מנהל היום בורסה שכל משקיע פרטי יכול להיות חבר בה ולסחור דרכה באופן ישיר ולא בתיווך ברוקרים מורשים. ביינרט עשוי לקדם מהלך דומה, דבר שעלול לפגוע בהגמוניה הבנקאית בבורסה.

לא עוצרים במנכ"לות

קידום מועמד למנכ"ל מטעם הבנקים אינה השורה האחרונה מבחינת הבנקים. עוד הם מקווים כי גם היו"ר שצפוי להיבחר בהמשך יהיה איש שידאג לאינטרסים שלהם. על פי הערכות, חנה פרי זן, יו"ר חברת ניהול התיקים בפעילים ולשעבר בכירה בבנק הפועלים, היא המועמדת המועדפת לתפקיד היו"ר מטעם הבנקים.

אם המועמד שמקדם האוזר, ביינרט, הוא זה שייבחר, יהיה זה ניצחון נוסף של האוזר על המערכת הבנקאית, שסובלת מנחת זרועו מאז מונה במאי 2011. המאבק המשמעותי ביותר שאליו נקלע האוזר מול הבנקים נוגע לרפורמה שהוביל להורדת עמלות ההפצה שגובים הבנקים מקרנות הנאמנות, שגרמה להם להפסד הכנסות של כ־100 מיליון שקל בשנה.

עד שאושרה הרפורמה, ניהל איגוד הבנקים מאבק יצרי שכלל שימוש גם בלוביסטים כנגדה. כעת מובילה הרשות מהלך נוסף שצפוי לפגוע בבנקים בצורה משמעותית הרבה יותר - פיתוח קרן נאמנות חדשה שתענה לשם קפ"מ שתתחרה באופן ישיר בשוק הפיקדונות הבנקאי המגלגל כחצי טריליון שקל. מדובר במוצר שיציע ריבית עדיפה לפיקדון הבנקאי וניתן יהיה לשווק אותו בכל סופרמרקט ללא ייעוץ בנקאי. הצלחת המוצר עשויה לגלגל הכנסות של עד 5 מיליארד שקל כתוצאה ממרווח הפיננסי שממנו נהנים הבנקים. גם כנגד מהלך זה מנהל איגוד הבנקים מאבק מול הרשות.