"קשה לנהל כסף. עדיף להשקיע בחברות כמו נסטלה, מקדונלד'ס ויוניליוור"

בשנים האחרונות התרבו בישראל המשרדים לניהול הון משפחתי (Family offices), על רקע העלייה בכמות העושר הפרטי, בעיקר במגזר ההייטק, ובמספר האקזיטים שייצרו שכבת עושר חדשה. השקעה שמתבצעת באמצעות משרדים מהסוג הזה שונה מהשקעה שמתבצעת דרך קרנות שונות או באמצעות ברוקרים, מהסיבה הפשוטה שהמטרה העיקרית של אותן משפחות שפונות למשרדים אלה היא לא לייצר תשואה גבוהה על ההשקעה אלא בעיקר לשמר את העושר, מה שמצריך אסטרטגיית השקעות שונה וסולידית יותר.

לפני שנה פתח בנק פיקטט (Pictet) השוויצרי, שהוא הגדול מבין הבנקים הפרטיים בשוויץ והשלישי בגודלו מבין כל הבנקים במדינה זו, סניף ישראלי. פיקטט מנהל נכסים בשווי 435 מיליארד דולר עבור אנשים פרטיים בלבד. בראיון ל"כלכליסט", (Bertrand Demole) , שהוא הוא אחד משבעת השותפים בבנק, מסביר על ההבדל בין העוצמה שיש לבנק נקי מחובות לזו שיש לבנק שהיקף חובותיו גבוה והוא מחויב לתשואה בטווח הקצר יותר.

נצר לשושלת בנקאים

דמול (40) הוא נצר לשושלת בנקאים אשר ייסדו בשנת 1805 את פיקטט, ומאז הבנק עובר בירושה מדור לדור. בתפקידו הוא אחראי על קרנות הגידור של הבנק. "התחלתי את הקריירה שלי בניו יורק בקרן הון סיכון, מור קפיטל", אומר דמול. "זה היה בית ספר טוב ללימוד על הכלכלה הבינלאומית, ואז עשיתי MBA ב־INSEAD. פתחתי קרן הון סיכון משלי ואז הצטרפתי לבנק ב־2001 והפכתי לשותף ב־2011. אני מפקח על השוק הישראלי כמו גם על השוק האמריקאי, שבו יש לנו חברה עצמאית — פיקטט צפון אמריקה. אנחנו עובדים עם כ־1,000 משפחות בישראל".

ברטראנד דמול צילום: עמית שעל

מה ההבדל בין השקעה שאתה עושה לבין השקעות שנעשות על ידי בית השקעות או בנק ציבורי?

"ראשית, זה עניין של פילוסופיה ומודל. אנחנו עצמאים לגמרי בגלל שאין לנו בעלי חוב ואנחנו פרטיים. העצמאות הזו מאפשרת לנו מדיניות השקעה לטווח ארוך ולא לטווח קצר, ללא התלבטויות. ההיבט החשוב השני הוא שכבנק אנחנו עושים רק עסק אחד — ניהול נכסים לגופים מוסדיים או לאנשים פרטיים. אנחנו לא עושים בנקאות השקעות ולא הלוואות, ואנחנו לא ממנפים את עצמנו כדי לנהל את העסקים האלה. המאזן שלנו לא ממונף, והכסף נועד רק להבטיח את הלקוחות שלנו. יש לנו מאזן מאוד חזק ודירוג מאוד גבוה מפיץ' ומודי'ס, אז הסיכון אצלנו מאוד נמוך.

"מאחר שאנחנו לא ממונפים, הכסף שלנו מושקע באג"ח שוויצריות. לא היתה לנו חשיפה לחוב היווני או לסאב־פריים, ולכן לא הפסדנו כסף ב־2008. אחת החוזקות שלנו היא שבכל משבר אנחנו יכולים להשקיע. אנחנו לא צריכים לפטר אנשים או לחתוך בהוצאות, ואנחנו משקיעים לטווח הארוך. כל משבר רק מחזק אותנו בגלל השמרנות שבה אנחנו מנהלים את הכסף.

"האספקט הנוסף הוא שמעולם לא עשינו רכישה. אנחנו מתמקדים רק בצמיחה אורגנית. המטרה האחרונה שלנו היא צמיחה. אנחנו רק רוצים לשרת את הלקוחות שלנו, ואנחנו משקיעים במחקר ובזה שיהיו לנו העובדים הטובים ביותר. אם אתה עושה את כל זה, הצמיחה תגיע. המטרה היא שתהיה לנו האיכות הכי גבוהה שאפשר. לכן אין טעם ברכישות. ברכישות אתה מדלל את התרבות הארגונית שלך, אתה צריך לפטר עובדים ואתה מרגיז אותם כי אתה לא מטפל בהם כמו שצריך. גם הלקוחות סובלים כי במקום לטפל בהם, אתה מנסה להרחיב מכירות ואז אתה מוסט מהמטרה".

כמה עובדים אתם מעסיקים?

"יש לנו 3,400 עובדים ב־25 משרדים ברחבי העולם".

איך היית משקיע היום כשהריבית בארה"ב צפויה לעלות בקרוב?

"קשה לנהל כספים בתקופה כזו. יש הרבה בעיות שצריך לפתור כמו בעיות הדיור בארה"ב והחוב באירופה. קשה לקחת סיכונים כשרואים את התמונה הזו, אבל האמת היא שאנחנו בתקופת התאוששות. רואים שיפור בשוקי הדיור, הרכב והטכנולוגיה בארה"ב, והמדיניות המוניטרית רכה יחסית.

"יש תמריצים מאחורי הכלכלה והשוק, ואנחנו מאמינים שבזמן שבו הריבית קרובה לאפס, צריך לעבור למניות. שוק המניות בארה"ב ובאירופה הוא כרגע הנכס הכי טוב להחזיק בו לטווח הקרוב. השנה השווקים מאוד חזקים בארה"ב. הם פחות חזקים בשווקים המתעוררים. אנחנו חושבים שצריך להשקיע בחברות בלו צ'יפ במדינות מפותחות. שם אתה רוצה להיות.

"נקודה נוספת שצריך להתייחס אליה היא שבשלב כלשהו תהיה אינפלציה בגלל כל הכסף שזורם מהממשלות לשוק, ומניות הן מה שעוזר לך להתגונן מפני אינפלציה ברחבי העולם. יש עוד אספקט שצריך לדבר עליו. אתה רוצה שיהיה לך גיוון בהשקעות. אף על פי שאנחנו ממליצים על מניות, זה לא הולך להיות מסע קל. כשהריבית בארה"ב תעלה, שוק המניות יסבול. כשארה"ב משתעלת, יש שפעת בשווקים המתעוררים. כל השווקים שמצבם המאקרו־כלכלי פחות טוב מבחינת אינפלציה וחוב, סובלים. העלייה בריבית תהיה קשה לעיכול בכלכלות האלה, ולכן אתה רוצה לגוון את ההשקעות שלך ולהחזיק בחברות שהן דפנסיביות, כמו נסטלה, פרוקטר אנד גמבל, ג'נרל אלקטריק, מקדונלד'ס ויוניליוור. החברות האלה יהיו יותר עמידות. חשוב שהפורטפוליו יהיה מגוון גם מבחינת השקעות וגם מבחינת מטבעות".

יצאנו מההשקעה בזהב

מתי אתה חושב שיתחילו להעלות את הריבית בארה"ב?

"זה תלוי במה שהבנק הפדרלי יעשה. לפני כמה שבועות אנשים חשבו שהבנק יתחיל לצמצם את תוכנית ההרחבה הכמותית, אבל נראה שהם יתחילו לעשות את זה רק כשהכלכלה תשתפר. אנחנו חושבים שב־2014 הם יתחילו להעלות ריביות. לטווח הארוך אנחנו נמנעים מלהחזיק אג"ח. זה לא כדאי".

מיהם הלקוחות שלכם?

"הלקוחות שלנו הם יזמים כמונו. הם באים אלינו אחרי שהם יצרו כסף תוך סיכון, ואנחנו עוזרים להם לשמר את ההון, אז באופן טבעי אנחנו לא קרן הון סיכון. אנחנו לא לוקחים סיכון כדי לשמור על המזומנים. הלקוחות שלנו מצפים להחזר של 6%–7% על השקעה, אבל זה תלוי בפרופיל הסיכון של הלקוח. המומחיות שלנו היא לנהל פורטפוליו בדרך מגוונת. תהיה לנו קצת חשיפה לקרנות הון סיכון וקצת לזהב וקצת לשוק המניות. היתה לנו השקעה בזהב בעשור האחרון, אבל עכשיו יצאנו מההשקעה בזהב על רקע העלייה שלו".

מה היתרון המרכזי שלכם על בית השקעות ישראלי?

"אני לא מכיר טוב במיוחד את בתי ההשקעות הישראליים, אבל הרבה מהם וגם הפנסיה הישראלית מושקעים בשוק הישראלי בעיקר. הם מכירים את השוק הישראלי טוב מאוד, אבל הם יודעים מעט מאוד על איך להשקיע בארה"ב. שם יש לנו יתרון גדול. אנחנו יודעים איך להשקיע בשוק הבינלאומי ולספק גישה בינלאומית. יש לנו בנקים ברחבי העולם. אנחנו חברת ניהול נכסים בינלאומית. אנחנו גם עובדים עם בתי השקעות ישראליים ומסייעים להם.

"פתחנו את המשרד בישראל לפני שנה ויש לנו גישה של צמיחה אורגנית. אנחנו מתמקדים בגיוס העובדים הטובים ביותר. אנחנו לא מנסים להתרחב מהר מדי, ומאמינים שהשוק הזה שאנחנו משרתים משוויץ הרבה שנים הוא שוק מאוד בשל ואטרקטיבי עבורנו. יש פה יזמות ברמה גבוהה מאוד, שרלבנטית מאוד לתעשיית ההייטק שמובילה בכל העולם. היום כ־10% מכוח העבודה בישראל עובדים בהייטק, והרבה מהעושר נוצר בתעשיית ההייטק. היזמים הצעירים הם מאוד אקטיביים, והם צריכים עצה כיצד לנהל את הכסף שהם השיגו באמצעות היזמות".

איך החלטתם לעבוד בישראל?

"לפני עשר שנים התחלנו לנהל את הנכסים של משפחות ישראליות. היתה כימיה טובה בין איוון פיקטט שהיה השותף שכיסה את ישראל אז, למשפחות גדולות שרצו להשקיע אצלנו. כשראינו את הצמיחה בשוק הישראלי, הגדלנו את הנוכחות שלנו צעד אחרי צעד בישראל".