האם זה בגלל הריבית הנמוכה או שבאמת המצב לא כל כך רע?

לא חלפה שעה מרגע פרסום האומדן, וחיש פרצו כלכלנים, פרשנים ושאר מומחים מטעם עצמם בנהי. "קיפאון", תמרורי אזהרה", "האטה דרסטית", זעקו הכותרות.

די במבט חטוף במסכי הבורסה כדי לראות שבשוק ההון לא קונים את בשורות האיוב שתופסות הכותרות במהדורות החדשות. מה שהמשקיעים כן קונים הן מניות ואג"ח שמחירן הגיע לשיא.

לריבית הנמוכה יש בוודאי משקל באווירת הקרנבל של שוק ההון, אבל לא די בה. תשאלו את היפנים, שמדשדשים חרף העובדה שהריבית שם נמוכה מ־1% משנת 1995. גם התחזקות השקל מול המטבעות האחרים בעולם היא ביטוי לעוצמה הנתפסת של המשק הישראלי.

צילום: shutterstock

נביאי הזעם מציגים נתון משכנע: אומדן הצמיחה ברבעון השלישי נמוך משמעותית מהצמיחה ברבעון שקדם לו, שעמדה על 4.6%. ניסיתי בכל כוחי להיזכר בכל ה"טוב הכלכלי" שהיה מנת חלקנו ברבעון השני ואבד כלא היה ברבעון השלישי - לא ממש הצלחתי.

אז בדקתי במקורות - הדיווחים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בשניות הראשונות חשכו עיניי. אמנם כצעקתה - רק 2.2%. כבר גמרתי אומר לארוז מזוודה ולרכוש כרטיס טיסה בכיוון אחד לברלין, אבל ברגע האחרון ראיתי בתחתית הדיווח של הלמ"ס את המשפט הבא: "יש להתייחס לממצאים אלה בזהירות כי כידוע קיימת אי־סדירות גבוהה יחסית בסטטיסטיקה הכלכלית בארץ". במילים אחרות, בלמ"ס ביקשו לספר לנו שיש תנודות חריפות בנתונים שמקשות על ניתוח המגמה, ושבסך הכל מדובר באומדן ראשון שיעודכן בהמשך.

הנטייה לראות את הדשא שלנו בשחור לא עולה בקנה אחד עם המציאות העובדתית - הצמיחה של התוצר בישראל גבוהה באופן משמעותי מזאת שנרשמה בארצות הברית, וקל וחומר בהשוואה לגוש היורו.

כנראה שפשוט התרגלנו למעמד של "מעצמה כלכלית", אבל כלכלת ישראל לא מסוגלת לשאת על כתפיה את הסחר העולמי כולו. כשבאירופה יש צמיחה שלילית, כפי שהיה ברבעון הראשון, אז הצמיחה אצלנו מתונה, וכשבאירופה יש ניצנים של התאוששות, כפי שנראה היה ברבעון השני, קצב הצמיחה בישראל מתגבר. לא בכדי הסעיף שקלקל את החגיגה היה יצוא סחורות ושירותים שירד ב־12.4%. לשון אחר, אולי מצבנו לא טוב באופן אבסולוטי, אבל הוא מעולה באופן יחסי.

היות שפתחתי בקלישאה, מן הראוי שגם אסיים באחת. אומרים ש"צרת רבים היא נחמת טיפשים". במקרה הזה, אני מעדיף שיכנו אותי טיפש

מאשר בכיין.