מתלבשים על טכנולוגיה

לפני 15 שנה, על גבי מסכי טלוויזיה שמנים, צפו ילדי שנות התשעים ב"מסע בין כוכבים: הדור הבא" בסצנה שנראתה אז כמדע בדיוני מופרך במיוחד. אחד מדמויות המשנה בסדרה, ג'ורדי לה פורג', עטה על עיניו משקפיים מיוחדים שאפשרו לו לראות כאחד האדם - אף שהוא נולד עיוור לגמרי.

בדומה למסע שעברה הצוללת מספריו של ז'ול ורן אל המציאות, והמסע שעבר ההליקופטר מרישומיו של ליאונרדו דה וינצ'י אל שדות התעופה, עוברים כיום המשקפיים של לה פורג' את המסע אל עיניו של האזרח המערבי. גוגל גלאס הושקה בשנה שעברה, והיא אמנם אינה מאפשרת לאדם העיוור לראות - לפחות לעת עתה - אולם היא משנה לגמרי את תפיסת המציאות של האדם המודרני. המסע הזה אולי מסתיים על גופו של האדם הממוצע, אך הוא מתחיל בשלל חברות טכנולוגיות פורצות דרך, שההשקעה בהן בשלב הנוכחי עשויה להוביל לתשואה חלומית בעתיד.

מניעה את תעשייתהטכנולוגיה הלבישה

המיקוד העיקרי של ענקית ההלבשה וההנעלה העולמית נייקי אמנם אינו טכנולוגיה לבישה, אלא שבתקופה האחרונה היא החלה להקדיש יותר ויותר מאמצים לתחום המתפתח. למעשה, נייקי היא הגוף העיקרי שמתווך כיום את הטכנולוגיה הלבישה לקהל הרחב.

הצמיד של נייקי. להשוות פעילות גופנית צילום: cc by Peter Parkes

לנייקי יש שלושה מוצרים עיקריים בתחום הטכנולוגיה הלבישה: הראשון הוא הנייקי+, חיישן שמולבש על הנעליים ומסייע במעקב אחר אימוני ריצה; השני הוא שעון היד נייקי+ sportwatch GPS, שמחירו 170 דולר בארצות הברית, והוא מסוגל לעקוב אחר מרחק הריצה, הקלוריות שנשרפו במהלכה וכמובן - זמני הריצה (בעזרת תוסף נוסף, Polar wearlink, השעון מסוגל לעקוב גם אחר קצב הלב, וכך לשפר את איכות האימונים); ואילו השלישי הוא ה־FeulBand, צמיד שעוקב אחר הפעילות הגופנית של הלובש לאורך כל היום. הצמיד עוקב אחר תנועת הגוף של המשתמש ללא הפסק, לא רק בזמן ריצה, ומתעד באמצעות חיישנים את משכה של כל פעילות ואת האינטנסיביות שלה.

כל שלוש הטכנולוגיות הן בעלות אפליקציה לאייפון, המאפשרת מעקב אחר הפעילות הגופנית, כאשר ניתן לקבוע מטרות יומיות בדמות מספר הקלוריות שרוצים לשרוף. כמו כן, רוכשי הצמיד יכולים להתחבר לרוכשים אחרים, ולהשוות את הפעילות הגופנית שלהם לפעילות של חבריהם.

לטוב ולרע, יש לזכור כי השקעה בנייקי תניב רק חשיפה מוגבלת לטכנולוגיה לבישה, מאחר שהיא מהווה רק חלק קטן מכלל הפעילות של החברה. את הרבעון הראשון של 2014 (בנייקי סופרים את הרבעונים בצורה שאינה קלנדרית) סיימה החברה עם הכנסות של 7 מיליארד דולר - עלייה של 8% ביחס לרבעון המקביל, שבו עמדו הכנסותיה על 6.5 מיליארד דולר. הרווח הנקי הגיע ל־780 מיליון דולר, לעומת 585 מיליון דולר ברבעון המקביל.

נותנת ערך למסכי המגע

הטכנולוגיה של סינפטיקס נתפסת כיום כדבר מובן מאליו, אלא שרק לפני חמש שנים היא נדמתה כמדע בדיוני. סינפטיקס מפתחת את הממשק שמזהה את תנועות הידיים של המשתמש עבור מרבית החברות העושות שימוש במסכי מגע - אפל, אמזון, LG, לוג'יטק, נוקיה, דל, לנובו, HP, טושיבה, סוני ואחרות.

מייסד אמזון ג'ף בזוס עם הקינדל פייר. שולטת בזיהוי תנועה

החברה, שהוקמה בקליפורניה ב־1986, החלה את דרכה כחברה למחקר עצבי. המוצר הרשמי הראשון שלה היה הטאץ'־פד - אותו חלק שנמצא על כל מחשב נייד ומשמש כעכבר (לפני הטאץ'־פד היו המחשבים הניידים מצוידים בכדור קטן בתחתיתם, שהמשתמשים היו מסובבים כדי לשלוט בעכבר). המוצרים החדשים של החברה כבר מתוחכמים יותר, ומאפשרים למשתמשים לעשות תנועות מורכבות יותר מאשר להזיז את העכבר באמצעות האצבע: לצייר סימן שאלה כדי לקבל סיוע, @ כדי לכתוב דואר אלקטרוני, וכן הלאה. כמו כן, לחברה יש מערכות חדשות המסוגלות להבחין בין מגע של אצבע אחת למגע של כמה אצבעות, מה שמאפשר שליטה בתכונות נוספות של המחשב, מעבר להפעלת העכבר בלבד, באמצעות כמה אצבעות.

היתרון המשמעותי בהשקעה בחברה טמון בעובדה שהיא למעשה שולטת בתחום זיהוי התנועה. מנגד, הסיכוי שהיא תירכש אינו גדול, מאחר שהיא משתפת פעולה עם מספר רב של שחקניות בתחום ורכישתה תקטין באופן משמעותי את יכולתה לרשום הכנסות. שווי השוק של החברה עומד כיום על כ־1.5 מיליארד דולר, כאשר את 2013 היא סיימה (בספטמבר) עם הכנסות של 664 מיליון דולר - עלייה של 21% לעומת הכנסות של 548 מיליון דולר ב־2012. הרווח הנקי הסתכם ב־106 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 79 מיליון דולר ב־2012.

שליטה באמצעות תנודות הראש

תאגיד קופין (Kopin), שהוקם ב־1984 במסצ'וסטס, פיתח את מערכת הגולדן־איי - מחשב נייד המותקן על ראשו של המשתמש ונשלט באמצעות קול ותנודות ראש בלבד. הגולדן־איי כוללת מסך מחשב קטן שנתלה ליד עינו של המשתמש, מערכת לביטול רעשי רקע, וטכנולוגיית בלוטות', שבאמצעותה ניתן לקשר בין הגולדן־איי לבין כל מחשב אחר. מחירה של כל מערכת עומד כיום על כ־2,500 דולר, היא נמצאת בעיקר בשימושו של צבא ארצות הברית, ומסוגלת לעמוד גם בתנאי שטח קשים במיוחד. אנשי ביטחון יכולים לעטות על ראשם את המערכת וכך לקבל מידע מיידי על איומים פוטנציאליים הנמצאים בשטחם.

מערכת גולדן איי. 2,500 דולר ליחידה צילום: cc by RCTajbhai

בין התעשיות הנוספות שעושות שימוש בגולדן־איי נמצאת גם תעשיית הבנייה, שם המערכת מאפשרת למנהלי עבודה לשוטט באתרים בחופשיות, ללא צורך בשימוש בשרטוטים, מחשב או טלפון נייד. תעשיית הרפואה עשויה למצוא אף היא עניין במערכת, מאחר שבאמצעותה ניתן לשדר ניתוחים מנקודת מבטם של הרופאים (היא מצוידת גם במצלמה). לבסוף, השימוש הנרחב ביותר במערכת עשוי לבוא מצדם של בעלי מוגבלויות שונות, שאינם יכולים להניע את גפיהם העליונות, ולמעשה המערכת תאפשר להם לעשות שימוש במחשב נייד ללא צורך בהקלדה או בעכבר.

נוסף למערכת הגולדן־איי מפתח קופין גם מסכי LCD קטנים המולבשים על עיניו של המשתמש כמו משקפיים, שאותם הוא מוכר לשותפות כמו JVC, ניקון, אולימפוס, פנסוניק ועוד.

שווי השוק הנוכחי של קופין עומד על 234 מיליון דולר, כאשר את שלושת הרבעונים הראשונים של השנה הוא סיים עם הכנסות של 17.4 מיליון דולר, לעומת 26.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה. למרות הירידה בהכנסות החברה עברה לרווח של 5 מיליון דולר, לעומת הפסד של 14.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה. הירידה בהכנסות נבעה משינוי במודל העסקי ומעבר להתמקדות בפיתוח ומכירת מערכות עצמאיות, במקום מכירת רכיבים לחברות אחרות, בעקבות שולי הרווח הנמוכים בתחום. במקביל, החברה סבלה ממכירות נמוכות יותר לצבא ארצות הברית.

נישאת על גלי הגוגל גלאס

אחת מהחברות המרכזיות בתחום הטכנולוגיה הלבישה כיום היא היימקס (Himax), שהוקמה ב־2001 בטייוואן. החברה אמנם מייצרת מעגלים מודפסים המיועדים לעיבוד התמונה בגוגל גלאס ובמכשירים דומים, אולם כיום פעילותה המרכזית (שאחראית ליותר מ־90% מההכנסות) היא ייצור מעגלים מודפסים למסכי ולטלוויזיות LCD, תוך שיתוף פעולה עם יצרנית הפאנלים הגדולה בעולם, אינולוקס. כיום מהווה גוגל גלאס אחוז זניח בלבד מהכנסותיה של החברה, אולם ככל שייצורו יותר ויותר מכשירים הדורשים מעגלי עיבוד תמונה זעירים, כך יגדל חלק זה מהכנסות החברה.

גוגל גלאס. עיבוד התמונה נעשה בטכנולוגיה של היימקס

נקודה שנזקפת לזכותה של החברה היא המעבר שהיא מבצעת בימים אלה מחברה המבוססת על מוצר אחד בלבד - מעגלים מודפסים, לחברה המספקת מגוון מוצרים למכשירי סלולר, מה שיסייע לה לגוון את מקורות ההכנסה שלה. בענף מעגלי עיבוד התמונה, החברה נהנית ממגמה נוספת: הגדלת הרזולוציה במסכי הטלוויזיה החדשים, מסוג OLED, צפויה לדרוש יותר ויותר מעגלי עיבוד תמונה מהסוג שהיימקס מספקת.

עם זאת, קשה שלא להזכיר גם את החששות הגדולים שמעיבים כיום על החברה: לחץ גדול על מחירי הרכיבים למכשירי סלולר, הירידה במכירות מכשירי הטלוויזיה בעולם, וההתפתחות האדירה והמואצת בטכנולוגיה הלבישה, שעשויה להפוך את הטכנולוגיה שלה למיושנת.

את המחצית הראשונה של 2013 סיימה היימקס עם הכנסות של 383 מיליון דולר, לעומת הכנסות של 356 מיליון דולר במחצית השנה הראשונה של 2012. הרווח הנקי הסתכם ב־31 מיליון דולר, לעומת 26 מיליון דולר במחצית המקבילה ב־2012.

טכנולוגיה איכותית אך יקרה

חברת אי־מג'ין (eMagin), שהוקמה ב־1996, מייצרת מיקרו־מסכים לשימוש במוצרים לבישים המיועדים בעיקר לשימוש צבאי ורפואי. אי־מ'גן מתמחה בתצוגת OLED (דיודה פולטת אור אורגנית) החדשנית על גבי סילקון, וגודלם של המסכים שהיא מייצרת פחות מאינץ' מרובע אחד. החברה מוכרת את מוצריה לחברות אחרות, המכניסות את מסכיה לתוך המוצרים הסופיים שבהם מחשבים ניידים, טלפונים, מכשירי הדמיה רפואיים וקסדות המיועדות לראיית לילה.

ה-3DVisor. זכה לביקורות חיוביות צילום: אימג'בנק, Gettyimages

למרות המיקוד הראשוני בתעשייה הצבאית, אי־מג'ין החליטה להיכנס גם לנישה חדשה יחסית של משקפי 3D לשימוש במשחקי מחשב. מוצר הדגל של החברה בתחום הוא ה־Z800 3DVisor, שזכה לביקורות חיוביות.

כיום אי־מג'ין היא אחת מיצרניות ה־OLED הגדולות בעולם. הטכנולוגיה שלה נתפסת כיום כעדיפה בשוק, עם תצוגה בוהקת יותר, קונטרסט גבוה, משקל נמוך וזוויות צפייה רבות. מנגד, החברות המתחרות בה זולות יותר: הטכנולוגיה של אי־מג'ין עולה כמעט פי שניים מהטכנולוגיה המתחרה, LCoS (גביש נוזלי על סיליקון). כמו כן, יכולת הייצור של החברה מוגבלת, מה שמגביל את אימוץ הטכנולוגיה לשוק ההמוני.

אי־מג'ין היא עדיין חברה קטנה, וההכנסות שלה ב־2012 הסתכמו ב־30.6 מיליון דולר - רמה דומה לשנה הקודמת. המרווח הגולמי של החברה גבוה למדי ועומד על כ־49%. עלויות פיתוח גבוהות הובילו את החברה לרשום ב־2012 רווח נקי של 2.3 מיליון דולר בלבד, כמחצית מהשנה הקודמת. החברה עובדת על שיפור היעילות התפעולית שלה והרחבת הייצור, מה שיכול להסיר חלק מהמגבלות הקיימות עבורה.

בשורה התחתונה, הטכנולוגיה של אי־מג'ין מסתמנת כבעלת הפוטנציאל הגדול ביותר לתפוס בקרב צרכנים איכותיים (High end). מנגד, האיומים העיקריים עליה הם יצרני OLED אחרים או ירידה בתקציבי הביטחון, שמהווים כיום את המקור למרבית הכנסות החברה.

המתחרה של גוגל גלאס

בניגוד לאי־מג'ין, שיכולה להיות העתיד של הטכנולוגיה להדמיה במכשירים לבישים - אומניוויז'ן כבר שם עכשיו. החברה מסנטה ברברה שבקליפורניה נוסדה ב־1995 והונפקה ב־2000, והיא נסחרת כיום לפי שווי גבוה פי עשרה מזה של אי־מג'ין. אומניוויז'ן מתמחה בטכנולוגיה המתחרה לזו של אי־מג'ין: היא מפתחת מכשירי הדמיה דיגיטליים המבוססים על חיישני תמונה ותנועה, היתה הראשונה להצליח למסחר מוצרים בתחום, ומחזיקה כיום ברבע מהשוק.

אומני-גלאס. ביצועים מרשימים

את המוצרים של אומניוויז'ן ניתן למצוא בטלפונים חכמים, מחשבים ניידים, מצלמות אינטרנט, מצלמות דיגיטליות, מצלמות אבטחה ומעקב, מכשירי הדמיה רפואית וחיישנים לכלי רכב. אומניוויז'ן היא גם ספקית של אפל, שלה היא מייצרת חיישן תמונה שמשולב במצלמה האחורית של מכשירי האייפון. כתוצאה מכך, נכון להיום אחראים הטלפונים החכמים לכ־63% מההכנסות של החברה (לעומת 65% ברבעון השלישי של השנה), אשר צפויות להסתכם בשנה הנוכחית ב־1.4 מיליארד דולר.

כיום מנצלת אומניוויז'ן את הנוכחות הבולטת שלה בשוק הטלפונים החכמים כדי לפרוץ לתחומים חדשים. באוקטובר האחרון השיקה החברה את אב־הטיפוס למשקפיים החכמים שלה, האומני־גלאס (OmniGlass), המצוידים במצלמת 4 פיקסל עם יכולת מיקוד אוטומטית ותצוגת וידיאו של 720p ברזולוציה גבוהה שמיועדת לדור הבא של משקפיים חכמים. אומניוויז'ן בעצם מייצרת את מרבית הטכנולוגיה עבור חברות שמעוניינות להתחרות בגוגל גלאס. כרגע עדיין מדובר ביחידות בודדות של משקפיים, כשייצור המוני יתאפשר מהרבעון השני של 2014.

אומניוויז'ן מציגה כבר היום ביצועים פיננסיים מרשימים, עם הכנסות של 336 מיליון דולר ברבעון השלישי של השנה בלבד, שיעור רווח גולמי של 17.7%, ורווח נקי של 17.2 מיליון דולר. בארבעת הרבעונים האחרונים רשמה החברה רווח נקי של 80 מיליון דולר, כך שבסוף הרבעון השלישי היו בקופתה 213 מיליון דולר, שמאפשרים לה גמישות פיננסית גדולה.

מבחינת איומים אפשריים על החברה, קיימת טכנולוגיית OLED המתחרה. אף שהיא מציגה ביצועים עדיפים בכמה פרמטרים, עלויות הייצור הנוכחיות מביאות לכך שעדיין מדובר רק באופציה לתחרות עתידית.

כל צעד שתעשה

חברת אינוונסנס (InvenSense) היא אחת הבולטות ומבטיחות בתחום הטכנולוגיה הלבישה. החברה, שממוקמת בעמק הסיליקון בקליפורניה ומחזיקה כבר משרדים בטייוואן, יפן, קוריאה, סין ודובאי, מייצרת רכיבים לניטור וניתוח תנועה המשולבים בתוך מגוון גדול של מכשירים - סמארטפונים, טאבלטים, משחקי וידיאו וגם בגדים. הטכנולוגיה של אינוונסנס מאפשרת לתעד את תנועות המשתמש באמצעות מגוון חיישנים (תנועה, תאוצה, לחץ ועוד) ולתרגם אותם לפקודות ברורות למחשב.

השבב של אינוונסנס

הטכנולוגיה של אינוונסנס מורכבת בעצם מחמישה אלמנטים מרכזיים: תהליך הפבריקציה (ייצור השבבים) שנקרא נאסירי; חיישני MEMS מתקדמים (מערכות מיקרו־מכניות); תהליכי פענוח סיגנלים מתקדמים; אלגוריתמים; ואפליקציות. כל אלו משמשים כפתרונות כוללים לניתוח וניטור תנועה - משלב השבב ועד שלב התוכנה. מתוך כל אלו, הליך הפבריקציה הייחודי של החברה הוא הקריטי, כשהוא מוגן בפטנט, מעניק לחברה את היתרון המרכזי שלה ומאפשר לה לפנות לשוק ההמוני.

את המוצרים של אינוונסנס ניתן לראות בשילוב של מוצרים בולטים, ממערכת ההפעלה החדשה של גוגל (גוגל קיטקט), דרך שעונים חכמים (אשר מופעלים מתנועות גוף ומצמוצי עיניים) ועד לנעליים חכמות. הנעליים הן דוגמה טובה לשימוש מבטיח בטכנולוגיה של אינוונסנס - מתקן הנייקי פלוס של חברת נייקי תוכנן ועוצב עבור רצים ואצנים הרוצים למדוד נתונים מקיפים בזמן אמת.

לאינוונסנס אין תלות בנייקי - היא יכולה לספק פתרון דומה לנעליים של יצרנים שונים (המתקן אינו תלוי בנעליים, וניתן להעברה על ידי המשתמש). כך יוצא שהחברה ממוצבת היטב לתפוס את הגל של הזינוק הצפוי בטכנולוגיה לבישה. בניגוד לחברות קטנות, אינוונסנס כבר רווחית: באוקטובר האחרון פרסמה את תוצאות הרבעון הפיסקאלי השני שלה ל־2013, והציגה הכנסות של 70 מיליון דולר - עלייה של 28% מהרבעון המקביל בשנה שעברה. בשורה התחתונה הציגה החברה רווח נקי של 13.6 מיליון דולר, בדומה לרבעון המקביל. את הרבעון סיימה החברה עם 218 מיליון דולר בקופה.