ראיון כלכליסט
"בגימטריה, ההבדל בין רצוי למצוי זה כסף"
זמי אברמן, מנכ"ל פלוריסטם, לא שוכח את הימים שלא היה כסף בקופה, מאמין שהשוק ירוויח אם ישקיע יותר בביוטק ובמוצרי מדף, לא נרתע מקצת תחרות ידידותית, ושואף להפוך את הטיפול התאי לתרופה של המאה ה־21
לפני שנה בדיוק הצליחה פלוריסטם להסיר באופן סופי את עננת חוסר הוודאות שריחפה מעל החברה בשנים האחרונות. החברה השלימה גיוס של כ־30 מיליון דולר, שנה אחרי שהשלימה גיוס של 47 מיליון דולר והכיפיה פי 25 את שווי השוק שלה בחמש השנים האחרונות, ובכך למעשה הבטיחה החברה את עתידה. זמי אברמן, שמונה למנכ"ל החברה ב־2007, הצליח להביא את החברה מחיים מהיד לפה למצב שבו היא יכולה להסתכל קדימה ולעשות תוכניות ארוכות טווח. בראיון מיוחד ל"כלכליסט" מספר אברמן על השנים הקשות שעברה החברה ועל העתיד הוורוד שהוא צופה לה.
- אין אקזיט לרפואה: משקיעי הביומד משתתפים בניסוי
- פלוריסטם מזנקת ב-10%: ה-FDA אישר לחדש את הניסוי בטיפול בצליעה
- פלוריסטם קיבלה אישור לפטנט על טיפול במחלת עורקים היקפית
לחיות מהיד אל הפה
לצמוח בקצב שהשוק מכתיב
"ההבדל בין רצוי למצוי בגימטריה זה כסף", כך אומר אברמן, כשהוא מתייחס למצב הקשה שבו היתה החברה בשלהי 2008, כשהמשבר הכלכלי היה בשיאו ובקופת החברה היו מיליוני דולרים בודדים.
ממש הייתם תלויים על בלימה
"המצב היה גרוע מזה. כל חצי שנה היינו יוצאים עם מזוודה לגייס כסף וחיינו מהיד לפה. גייסנו מיליון, מיליון וחצי ומגיעים לאירוע הבא בחיי החברה. המצב השתנה בתחילת 2011. השוק התבגר, הצלחנו לגייס 47 מיליון דולר ולהביא את החברה למצב שבו יש כסף לחשוב על הטווח הארוך. ב־2011 גם ה־FDA האמריקאי וגם רשות התרופות האירופית הכירו בהיתכנות המוצר שלנו. היום יש כבר ארבע רשויות שונות שמאשרות עבודה עם התאים שלנו. זה הקפיץ את מחיר המניה, וערך החברה עלה ממיליוני דולרים בודדים ל־40 מיליון דולר, ומשם המשכנו לעלות עד לשווי של 193 מיליון דולר כיום".
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
זמי אברמן (52); מצב משפחתי: נשוי + 2; תפקיד: מנכ"ל פלוריסטם
כיוון נוסף שבו החברה פועלת הוא טיפול במחלת PAH (יתר לחץ דם ריאתי) באמצעות תאי PLX. בתחום זה חתמה החברה על הסכם מסחור עם חברת יונייטד במהלך 2011, ועם חתימתו קיבלה מקדמה של 7 מיליון דולר. יונייטד מממנת את כל הפיתוח הקליני של המוצר, ועם התקדמות באבני דרך פלוריסטם צפויה לקבל מענקים נוספים. אם המוצר יאושר לשיווק, יונייטד תקבל את הזכות לשיווק המוצר, ובעקבות כך פלוריסטם תקבל תמלוגים על מכירות אלו. החברה גם בוחנת בשלב הפרה־קליני שימושים נוספים לתאי ה־PLX. אחד היעדים המהותיים של החברה הוא פיתוח תרופה למצב של כישלון בהשתלת מוח עצם, או אי־יכולת של ביצוע השתלה כזו. כמו כן בוחנת החברה טיפול בבעיות שנוצרות לחולים מקרינה רדיואקטיבית.
אתה חושב ששוק ההון השתנה מאז שנהייתם ציבוריים? האם עכשיו מגייסים כסף בשלבים מוקדמים יותר?
"היום השוק מתנהל עם כסף ציבורי רב ויש בי אופטימיות לשוק הביוטכנולוגיה. אנחנו אוכלוסייה הטרוגנית וזה מקל לבצע ניסויים. ככל שיהיו יותר סיפורי הצלחה, כך התעשייה תשתפר".
איך אתה מסביר את השינוי בשוק?
"זה כשל שוק מסוים שחברות כל כך צעירות מגיעות לשוק ההון. סיבה אחת להגעת חברות צעירות אלו לשוק היא שהקרנות לא פעילות מספיק ואין מאיפה לגייס כסף. בפלוריסטם מועסקים 150 עובדים. מחקרים מראים שעל כל עובד שלנו יש חמישה־שבעה עובדים נוספים אחרים שנהנים, למשל בתעסוקה של מעבדות מסביב. כאן אנחנו שואלים את עצמנו - למה בביוטק קשה לגייס, כשבנפט ובגז משקיעים מיליארדים? ועוד שם סיכויי ההצלחה פחות גבוהים. אנחנו מנסים לעודד ולשכנע אנשים ומוסדיים להשקיע. צריך פשוט ללמד את השוק ללכת למוצרי מדף, זה מה שיאפשר את התעשייה".
התעשייה ספגה מכה קשה בשנה האחרונה אחרי שטבע החליטה לחסל שיתופי פעולה ישראליים, מה דעתך?
"לאחרונה היו סיפורים על אנשי צבא בעיתונים, שהם לא מצליחים בתפקידים בחברות הציבוריות. הם רגילים שאם יש חריגה בתקציב מזרימים עוד כסף. כולם ידעו שאם יש עסקה עם טבע אז אתה מסודר. עכשיו החברות נלחמות, המוצלחות שבהן יצליחו ואלה שלא - לא יצליחו. כשיש לך דוד עשיר שמביא את הכסף, אתה נהיה מפונק. כמה שאנשים מקטרים זה טוב. חבל לי מה שקורה לטבע עצמה, אבל לחברות הביוטק טוב להשתחרר מחבל הטבור".
איך הכל התחיל אצלכם?
"הגדרנו את החזון שלנו להיות חברה ישראלית מובילה עולמית בטיפול התאי. זה משפט קצר, אבל כדי לתת לזה תוכן פעלנו רבות. הפעולה הראשונה היתה לקנות את כל הטכנולוגיה הרלבנטית ממכון ויצמן והטכניון כדי שנוכל לפתח ביו־ריאקטור שיגדל תאי גזע. התחלנו בייצור עצמי של התאים כי הבנו שכדי לייצר אותם צריך לשלוט בכל תהליך הייצור, וכל שינוי בתהליך משנה את התאים. מכיוון שהבנו את זה לפני כולם התחלנו לבנות תשתיות ייצור, ובתחילת 2013 חנכנו את המפעל שלנו בישראל. כל המתחרים שלנו הולכים למזרח הרחוק, בעוד אנחנו הצלחנו להקים מפעל בישראל הודות לתהליכי האוטומציה שלנו".
מה ההבדל בין שני המוצרים שלכם?
"השוני הוא בתנאי הגידול. המקור הוא תמיד השליה של העובר, ותנאי הגידול נותנים לתאים את התוכן שאנחנו מחפשים. אנחנו עוזרים לחולים שהגוף שלהם לא מצליח לייצר תאים שיטפלו בפגיעות גופניות. המוצר הראשון שלנו התחיל בחולי טרשת עורקים בגפיים תחתונות. פגיעות בשרירים זה הניסוי השני שעשינו ובקרוב יהיו תוצאות לניסוי זה. יש לנו ניסוי נוסף עם שותף בעודף דם ריאתי, והניסוי האחרון שאנחנו עושים הוא ברעלת היריון. אנחנו מעריכים שאף כי רעלת היריון היא מחלה מורכבת, תאים מאזור השליה שבאים מיולדת בריאה עשויים לעזור לחולה. המוצר השני נועד לשקם את מערכת מוח העצם הכושלת".
להיות הדבר החם
התרופה של המאה ה־21
תוכל להסביר קצת על העסקאות שעשיתם לאחרונה?
"אחת העסקאות הבולטות שעשינו היא עם צ'אה הקוריאנית. עשינו עסקאות שמממנות לנו את הניסויים, אבל אנחנו גם ממשיכים לבד במקביל. אנחנו נהנים מ־50% מהאפסייד כי זה ההסכם שלנו בקוריאה, אבל ניקח את תוצאות הניסוי לכל העולם. מצאנו מישהו שיעשה לנו את הניסוי ויוכיח את ההיתכנות".
"אם תיקח את פלוריסטם של לפני שנה, אז היינו חברה של מוצר אחד בלבד - צליעה לסירוגין. מאז נכנסנו לכמה אינדיקציות ואנחנו כל פעם מרחיבים את היריעה. השיא זה רעלת היריון, כולם מפחדים לטפל בנשים בהיריון אבל יש לנו תחושה טובה. ברעלת היריון אנחנו מתכוונים להיכנס לחולות בין שבוע 23 ל־34, כשכל שבוע בהארכה של תהליך הלידה זה חיסכון של 45 אלף דולר. זו העלות של החזקת תינוק באינקובטור לשבוע. אם הצלחת להאריך את משך ההיריון זה רווח במקום".
אתם חוששים מתחרות בתעשייה?
"מה שחשוב לנו שהטיפול התאי יהיה התרופה הבאה של המאה ה־21, ובגלל זה אנחנו רוצים שכולם יצליחו ואנחנו מסייעים לכולם. מצ'אה למשל באו אלינו ואמרו שמתוך הקפאת התאים רק 20% שורדים, והראינו להם איך עושים את זה טוב יותר. צריך הרבה חברות כדי להוכיח שהטיפול הזה יעיל".
איפה אתה רואה את פלוריסטם בעוד חמש שנים?
"היום אנחנו חברה של 200 מיליון דולר. החברה מספר אחת בשוק היא מזובלאסט עם שווי שוק של 2 מיליארד דולר. בעוד חמש שנים אני רוצה להיות במקום ראשון ושהם יהיו במקום השני".
תישארו חברה עצמאית?
"אני חושב שכן. יונייטד רצו להיכנס להשקעה ולא נתנו. אנחנו רוצים לבנות פה תעשייה".
