בנק דיסקונט מאבד שליטה

סוד גלוי הוא שקבוצת ברונפמן־אדגר היתה שמחה לצאת מהשליטה בבנק דיסקונט. אולם ההחלטה למכור שלשום חלק מאחזקותיה בבנק — מהלך שהביא לאיבוד היתר השליטה — הפתיע גם את מנכ"ל דיסקונט ראובן שפיגל.

קבוצת ברונפמן־שראן חיפשה קונים כבר זמן רב וההחלטה למכור את המניות התקבלה כבר לפני חצי שנה: אדגר ברונפמן (84) ורובין שראן (74) החליטו לממש בהדרגה את נכסיהם. הקבוצה פנתה לבנק ישראל בבקשה לשנות את היתר השליטה להיתר החזקה כבר ב־9 באוקטובר השנה, וברכת הדרך מצד בנק ישראל למהלך התקבלה ביום ראשון האחרון.

המהלך יצא לדרך יום למחרת: הקבוצה מכרה 7% ממניות דיסקונט לבנק ההשקעות סיטי תמורת כ־493 מיליון שקל, כשסיטי צפוי להפיץ את המניות שרכש. המכירה התבצעה תמורת 6.68 שקלים – נמוך ב־3.1% ממחיר המניה בסגירת המסחר שלשום. בתגובה לעסקה איבדה אתמול מניית דיסקונט 3.35% ובסוף היום נקבע מחירה על 6.86 שקלים.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג החליטה להעניק לקבוצה היתר להחזיק ביתרת מניות דיסקונט (18.1%) לתקופה של שנתיים. אם במהלך תקופה זו קבוצת ברונפמן־שראן לא תשלים את מכירת יתרת מניותיה בדיסקונט, בנק ישראל יוכל לכפות עליה להשלים את מכירת המניות באופן מיידי.

בתקופה הקרובה המהלך לא צפוי להביא לטלטלה בדירקטוריון הבנק, אבל הוא צפוי לחזק את כוחו והשפעתו של היו"ר יוסי בכר, שצפוי להמשיך לכהן בתפקידו. גם יתר חברי הדירקטוריון יוכלו להמשיך בכהונתם – למעט דירקטורים המזוהים עם קבוצת השליטה בבנק. למעשה, מדובר בדירקטור יחיד — יוסי צ'חנובר, נציג בעלי השליטה בדירקטוריון. על פי החלטת בנק ישראל, האחרון ייאלץ להתפטר מתפקידו בדירקטוריון בתוך חצי שנה. 

מאחר ומרגע מכירת המניות הפך הבנק לבנק ללא גרעין שליטה, לאחר סיום כהונתו של צ'חנובר או כל דירקטור אחר, בחירה של דירקטור חדש תדרוש התערבות ועדה ציבורית לבחירת דירקטורים, בדומה לנעשה בבנק לאומי — מנגנון המנטרל את יכולת ההשפעה של בעלי המניות בבנק על הרכב הדירקטוריון.

לצ'חנובר, שהיה חבר בוועדת האיתור למנכ"ל הבנק, היה חלק לא מבוטל בבחירתה של לילך אשר־טופילסקי למנכ"לית הבנק במקומו של שפיגל באוקטובר האחרון, אך לעזיבתו לא צפויה להיות השפעה על התמיכה לה תזכה בדירקטוריון הבנק.

כמו שפיגל, גם אשר־טופילסקי לא ידעה על כוונתם של בעלי השליטה למכור בתחילת השבוע את מניותיהם בבנק, אך סביר להניח שהעריכה, כמו יתר המערכת הבנקאית, שבמהלך כהונתה כמנכ"לית יהפוך הבנק לבנק ללא גרעין שליטה. גם העובדה שבנק ישראל כבר פיתח מנגנון למעבר מבנק עם גרעין שליטה לבנק ללא גרעין שליטה — מנגנון שעל פי גורמים בכירים במערכת הבנקאית פותח כדי להסדיר את התנהלות דירקטוריון דיסקונט ברגע שבעלי השליטה יחליטו לצאת מההשקעה בבנק.

תהליך המכירה של דיסקונט ניו יורק יימשך כמתוכנן

בינתיים, מוקדם להעריך כיצד תושפע ההחלטה של ברונפמן־שראן לצאת מהשליטה בדיסקונט על התנהלות הבנק. בשנים האחרונות נאלצה הנהלת דיסקונט בראשות ראובן שפיגל להתמודד עם ועד מיליטנטי במיוחד. הוועד, בראשות ריקי בכר שצפוי לעזוב את תפקידו באפריל הקרוב, ראה בשפיגל שותף אפשרי למו"מ, אך גרס לא פעם שבעלי השליטה בבנק הם אלה שמונעים התקדמות במו"מ בין הצדדים. לא מן הנמנע שעם המעבר לבנק ללא גרעין שליטה יוכלו הצדדים להגיע להבנות והבנק יסיים את סכסוך העבודה בו הוא מצוי מאז אפריל האחרון.

למעבר מבנק עם גרעין שליטה לבנק ללא גרעין שליטה לא צפויה להיות גם השפעה על ההחלטה של הדירקטוריון למכור חלק מההחזקות בנכסיו ובראשן דיסקונט ניו יורק, במטרה לחזק את ההון של הבנק ולעמוד בדרישות הלימות ההון של בנק ישראל.

למעשה, התמורה שתתקבל בגין מכירת דיסקונט מהווה האתגר המרכזי עימו תצטרך אשר־טופילסקי להתמודד.

מכירת השליטה בבנק המתנהל מעבר לים תקל על הניהול של אשר־טופילסקי, אך העובדה שדיסקונט יאלץ לוותר על מרכז רווח אדיר לקבוצה יצריך מהמנכ"לית הנכנסת למצוא אפיקי השקעה אחרים שיאפשרו לפצות על התשואה שמספקת האחזקה בדיסקונט ניו יורק. הונו של דיסקונט ניו יורק הוא כרבע מההון של דיסקונט, כך שמדובר בגרורה משמעותית הנמצאת רחוק מעיני החברה האם.

לילך אשר טופילסקי צילום: רון קדמי

קודם להודעה על מינויה של אשר־טופילסקי הסברה בשוק היתה שהבנק יעדיף למנות לתפקיד המנכ"ל פיננסייר שיסייע במציאת אפיקי השקעה חדשים. להערכות אלו תרמה ההחלטה האסטרטגית שקיבל הבנק אשתקד לבנות זרוע השקעות ריאליות של הבנק וההחלטה של הבנק להשקיע בהשקעות ריאליות כ־5 מיליארד שקל בתוך 5 שנים.

אולם הבחירה באשר־טופילסקי, שניהלה את חטיבת הקמעונאות בפועלים, האחראית על מתן שירותי בנקאות למשקי בית, בנקאות פרטית ועסקים קטנים, מלמדת שבשנים הקרובות דיסקונט יטיל את יהבו על תחום זה. דיסקונט אמנם יצא במהלך השנה בתוכניות חדשות במטרה לעודד שימור וגיוס לקוחות חדשים, אולם נראה שאלה טרם נשאו פרי.

מה דעתך על מניית דיסקונט:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

קבוצת ברונפמן־שראן התחייבה שלא למכור מניות נוספות של דיסקונט בארבעת החודשים הקרובים, אך לא מן הנמנע שהיא תרצה לנצל את העדנה שנרשמה במניית דיסקונט מתחילת השנה כדי לממש את יתרת מניותיה בבנק.

ברונפמן־שראן חיפשו עסקת מכירה כמעט מאז הרכישה

בתחילת 2005 רכשה הקבוצה 26% ממניות הבנק תמורת 1.3 מיליארד שקל. לקבוצה ניתנה אופציה לרכישת 25% נוספים מהבנק, אולם המשבר הפיננסי, שהביא לצניחת מניות הבנקים וביניהם דיסקונט, הביא את הקבוצה לוותר על מימוש האופציה.

למעשה, מאז שרכשה את המניות נראה היה כי הקבוצה לא תישאר זמן רב כבעלת השליטה בבנק. במהלך המשבר הכלכלי, כשדיסקונט נקלע לבעיית הלימות הון, לא הכניסו בעלי השליטה את היד אל הכיס כפי שציפה מהם בנק ישראל. רק בדצמבר 2010, אחרי שדיסקונט חיזק את הונו, הזרימו בעלי השליטה לבנק סכום זניח של כ־50 מיליון שקל. סכום זה קוזז על ידי דיבידנד חד פעמי שחילק דיסקונט מאז הם רכשו את גרעין השליטה בבנק.

בפברואר 2011 הסתיימו חמש השנים שבהן אסר בנק ישראל על בעלי השליטה בדיסקונט למכור את אחזקתם בבנק. מאז הדעה הרווחת בשוק היתה שבהיעדר קונים פוטנציאליים, ימכרו בעלי השליטה את אחזקתם בשוק ההון.

קבוצת ברונפמן־שראן לא יוצאת מהשליטה בידיים ריקות: על המניות שמכרה הקבוצה אתמול תמורת כ־493 מיליון שקל היא צפויה לרשום רווח (לפני מס) של כ־130 מיליון שקל. יתרת המניות ברשותם משקפת רווח על הנייר (לפני מס) של 450 מיליון שקל נוספים.

מימין: ראובן שפיגל ויוסי בכר צילום: עמית שעל

בשבוע שעבר פרסם דיסקונט את דו"חותיו הכספיים לרבעון השלישי, בהם הציג הבנק עלייה של 24.9% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל ל־276 מיליון שקל. רווח זה משקף תשואה להון של 9.5% לעומת שיעור של 7.9% ברבעון השלישי של 2012. בסיכום תשעת החודשים הראשונים הציג הבנק רווח נקי של 802 מיליון שקל — עלייה של 26.7% לעומת התקופה המקבילה. מתחילת השנה גדל ההון העצמי של הבנק ב־3.3% והסתכם ב־12.2 מיליארד שקל.

אתגר מרכזי של הבנק צפוי להיות בשנים הקרובות שיפור היעילות התפעולית. בחודשים ינואר־ספטמבר 2013 יחס היעילות התפעולית של הבנק — היחס בין ההוצאות התפעוליות להכנסות — עמד על 76.4% – היחס הגרוע ביותר מבין חמשת הבנקים הגדולים. לשם השוואה, יחס היעילות התפעולית הממוצע בחמשת הבנקים הגדולים עמד במהלך התקופה על 67.8%.