הדיון המשפטי על אי.די.בי הסתיים - השופט ימסור החלטתו במועד מאוחר יותר
חגי אולמן, המשקיף מטעם ביהמ"ש, טען בדיון כי ייתכן שבתפקוד דירקטוריון החברה מעורבים אינטרסים של בעלי השליטה; נציג אי.די.בי: "בן משה ואלשטיין לא הראו יכולת לערוב להתחייבויות עתידיות"
השופט המחוזי איתן אורנשטיין דן היום במשך כמעט שלוש שעות בהסדר של אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה - ההצעה המשותפת שזכתה לפני כשבועיים בהצבעת מחזיקי האג"ח של אי.די.בי. החלטתו של אורנשטיין תינתן במועד מאוחר יותר, מבלי שננקב מועד ספציפי.
השופט דן בשורה של טענות נגד ההצבעה שהגישה קבוצת דנקנר-גרנובסקי באמצעות אי.די.בי על ניגוד עניינים בהצבעה, וכן בחן את שאלת מקורות המימון של בן משה. בין הצדדים שהציגו את עמדתם בדיון היו עורכי הדין של הצדדים - בראשם אלה של בן משה ואלשטיין, של אי.די.בי ושל הנאמנים. לצדם הציגו את עמדתם המומחה מטעם בית המשפט אייל גבאי, נציג בית המשפט חגי אולמן, רשות ניירות ערך והכונס הזמני הראשי.
באולם בית המשפט התיישב נוחי דנקנר בשורה אחורית בין עוזרו רועי מלצר ויוסי שניאורסון. בן משה התישב ליד איל גבאי ואנשיו. אדוארדו אלשטיין לא הגיע והוא מיוצג בידי שותפו שולם לפידות ועורכי דינו.
אורנשטיין קרא מיד בפתיחת הדיון לבן משה והציג בפניו סדרת שאלות. בין שאר שאל השופט את בן משה האם הוא בעל השליטה היחיד באקסטרה, האם הוא המוציא והמביא היחיד בחברה, והאם יהיה מוכן להמציא מסמכים שיעידו על דבריו. השופט וידא כי בן משה מודע לכך שעליו לומר רק אמת. בן משה השיב בחיוב ואמר כי אין מלבדו שום גורם אחר.
עורך הדין אביתר קנולר הציג בשם אלשטיין את עמדתו בבית המשפט וטען כי אי.די.בי אינה יכולה לטעון כי כי ההסדר נכפה עליה. מי שכופה את ההסדר לדבריו הם הנושים.
השופט אורנשטיין הבהיר בתגובה לאמירות עורך הדין רענן קליר המייצג את בן משה, כי הדברים של בן משה עדיין צריכים בדיקה, וכי בן משה נתן הסכמה לבדיקת העובדות עליהן הצהיר בבית המשפט. השופט התייחס לאמירות של קליר כי הדברים להם רמזה אי.די.בי לגבי בן משה הם מבישים. אורנשטיין שאל מדוע, וקליר השיב כי הטענות עלו רק אחרי שהחברה גילתה שהפסידה בהצבעה. קליר יצא נגד טענות החברה שיש לפסול את חוות הדעת של המומחה, איל גבאי.
קליר הדגיש שבן משה הוא הבעלים היחיד בחברה. בפעם הראשונה נגע קליר בנושא המקורות הכספיים של של בן משה, נושא שבן משה לא התייחס אליו. קליר אמר שהכסף שהופקד בידי בן משה, מקורו בפעילות השוטפת של חברת אקסטרה אנרג'י - 115 מיליון יורו. זאת למעט מיליון יורו נוספים שהגיעו מחברה אחרת בבעלותו - אפיק.
רובי בכר המייצג את אי.די.בי - ובאמצעותה את קבוצת דנקנר-גרנובסקי - אמר בבית המשפט כי אלמלא פגמים בספירת הקולות בהצבעת מחזיקי האג"ח, ההצעה של אי.די.בי היתה טובה יותר. בכר טען באולם כי למעשה לא ניתן לכפות הסדר על החברה. הוא הוסיף כי החברה עמדה בלוחות הזמנים אבל ההליך נעשה בלוח זמנים קצר מדי.
אשר לטענה כי לחברה אין הצעה משל עצמה, ושהיא מייצגת את הצעת גרנובסקי ודנקנר ושותפיהם, ענה בכר כי הצעת גרנובסקי דנקנר נבחרה בדירקטוריון החברה כהצעה המועדפת בדיונים שבהם לא השתתפו בעלי הענין.
מוטי בן משה היום בבית המשפט צילום: אוראל כהן
השופט אורנשטיין שאל את בכר אם החברה בעלת כושר פירעון במצבה כיום או שבמקרה שבו אין הסדר הכולל הזרמת כספים מצד אחת הקבוצות דרכה לפירוק. רובי בכר ענה כי ייתכן שאם החברה תמכור את נכסיה היא תוכל תעמוד בתשלום חובותיה, ושייתכן כי זהו הפיתרון הרצוי.
אורנשטיין לא קיבל את התשובה. "אתם טענתם בתחילת הדרך שהחברה לא יכולה לעמוד בחובותיה ושאם אין הסדר נושים אחת דרכה לפירוק. אז פירוק כן עדיף? תראה לי שבדרך של פירוק הנושים יקבלו יותר".
אורנשטיין הוסיף ושאל למה אי.די.בי לא טענה כבר באסיפת הנושים על כך שאין גילוי בנוגע לתשלומים עתידיים של קבוצת אלשטיין אקסטרה? נציגה הסביר כי הצעת אקסטרה התקבלה ברגע האחרון.
עו"ד בכר הוסיף כי בהסדרים אחרים הרשות עצרה את המהלך כשלא ניתן גילוי מלא. לדבריו, קבוצת אקסטרה-אלשטיין לא הראו יכולת עתידית לערוב להתחייבות של מיליארד ורבע שקל. בכר טען עוד כי בהצבעה לא הושג הרוב הנדרש, ושיש לפסול כקולות נגועים את כל המחזיקים הצולבים שמחזיקים גם באג"ח אי.די.בי פתוח.
השופט אורנשטיין אמר בתגובה כי ניגוד הענינים של מחזיקי אג"ח פתוח ואחזקות התעמעם ושהוא איננו אותו ניגוד ענינים שהיה בהצבעה קודמת של האסיפות לפני שנה.
מוטי בן משה (משמאל יושב) ונוחי דנקנר (מימין עומד) צילום: אוראל כהן
נציג בית המשפט חגי אולמן שיבח את דירקטוריון אי.די.בי פתוח אבל ביקר קשות את דירקטוריון אי.די.בי אחזקות. לדבריו, עד לאחרונה הצעת החברה עזרה לנושים ולכן לא התערב. "התחרות שהחברה היתה צד לה הובילה להשאת ערך לנושים", אמר אולמן בעניין זה. עם זאת, הוא הוסיף, ״הדירקטוריון לא התכנס לאחר הגשת שתי ההצעות ולא נוהל דיון בדירקטוריון באיזה מקרים להעדיף הצעה זו ומתי נעדיף הצעה אחרת? אי אפשר להתייחס להצעה כמין טיל ששוגר ממקומו ומאותו רגע להתנגד לכל דבר אחר", אמר אולמן.
"מדירקטוריון מצופה לבחון עצמו בכל רגע נתון ולבחון גם את ההצעה האחרת ובאילו מקרים הוא יתנגד ובאילו מקרים הוא יסכים. חייב היה להיות דיון על כך. היה דיון בועדת ביקורת והצגתי את הדברים הללו שם", אמר אולמן בביקורת על דירקטוריון אחזקות. ״אי אפשר לא להעלות את השאלה האם דירקטוריון אחזקות מתפקד אכן כדירקטוריון או שמעורבים שם אינטרסים של בעלי השליטה".
נציג רשות ני"ע הסביר בדיון את מידת ההתערבות המוגבלת של הרשות בהליך. "אם רשות נ"יע היתה סבורה שיש לנקוט בצעד אקטיבי היא היתה נוקטת בו. ישנו הבדל מהותי בין המידע שיש לספק בהסדר חוב למידע שיש לספק למשקיעים בני"ע נסחר. התהליך כאן שונה. כרגע אדוני השופט אמון על התהליך. זה לא המצב שבו נייר נסחר בשוק ולכן אין צורך במעורבות של הרשות. יש מספיק עיניים שבודקות את העניין בהליך המשפטי. אני רוצה להאמין שמי ששם מיליארד שקל על השולחן מודע לכל ההשלכות העתידיות", אמר נציג הרשות.
נציג כונס הנכסים הרשמי טען שלחברה יש זכות להתנגד להסדר בתנאי שטובת החברה והנושים לנגד עיניה. "במקרה הזה, חדלות הפרעון של החברה איננה מוטלת בספק. החברה טענה שבפני הנושים עומדות שתי ברירות - חלופת הפירוק או ההסדר שהיא מציעה", אמר נציג הכנ"ר. לגבי סוגית הגילוי אמר הכונס ש"כשמציע בא ומעמיד סכום הנדרש לאותו מועד השקעה, ניתן לפטור אותו מהבאת מסמכים נוספים".
