"בארצות הברית יאשרו לנו את מה שעל סדר היום. בישראל היו פוסלים הכל"

"כבר 15 שנה אני טס בכל העולם ולא הייתי מעל 18 יום רצוף בארץ, ופתאום באים אליי אנשים ואומרים לי שהשכר שלי הוא גבוה, בזמן שאני מביא תוצאות מדהימות ומנהל חברה ששווה 1.7–1.6 מיליארד דולר עם רווחים". איל וולדמן, מנכ"ל מלאנוקסשנמחקה מהמסחר בבורסה של תל אביב, אומר את הדברים האלה, שמבטאים כעס ותסכול על מחול השדים שהתחולל סביב החברה בשלווה שעומדת בניגוד גמור לתוכנם. וולדמן, אגב, משך ב־2012 ממלאנוקס שכר בעלות של 6 מיליון דולר, 4.9 מיליון דולר מהם באופציות. שכרו ל־2013 ייקבע באפריל. 

2013 היתה שנת מפתח בחיי מלאנוקס שעוסקת בהעברת מידע במהירויות גבוהות לשרתים ולמרכזי מידע. אחרי שנהנתה מחיבוק חם ואוהב של שוק ההון המקומי, החליטה החברה להימחק מהמסחר בתל אביב ברעש גדול, זאת על רקע חילוקי דעות שהיו לה עם הגופים המוסדיים בישראל ועם אנטרופי, החברה המייעצת למוסדיים, על דרך ההצבעה הראויה באסיפות בעלי מניות. סלע המחלוקת היה כהונתו הכפולה של וולדמן כמנכ"ל וכיו"ר מלאנוקס.

אנטרופי, והמוסדיים בעקבותיה, התנגדו בשם תקינות הממשל התאגידי לכך שוולדמן יחבוש שני כובעים במקביל. בסופה של ההתכתשות נמחקה מלאנוקס מהמסחר, מהלך שזעזע את הבורסה. גם אסתר לבנון, מנכ"לית הבורסה שהתפטרה בינתיים מתפקידה, הגדירה את המחיקה ככישלון של הבורסה המקומית.

תחושה של עימות

כעת, ארבעה חודשים אחרי המחיקה, מתראיין וולדמן ל"כלכליסט", ומדבר על תחושותיו ועל עתידה של מלאנוקס ."הרגולטורים פה הגזימו. כולם חושבים שאתה רוצה לגנוב, ואנחנו ממש לא החברה הזו", אומר וולדמן, "אנחנו חברה שקופה לחלוטין, ואין שום דבר שהוא לא בסדר אצלנו. אנחנו בסך הכל רוצים להמשיך לעבוד ולהצליח, ופה התחושה היא של עימות. חבל על האנרגיה. יצאנו מהמסחר בישראל, ואני חושב שהדירקטוריון קיבל החלטה נכונה.

"לא נמחקנו מתל אביב בשמחה. בפברואר 2007 עשינו את ההנפקה הראשונית בנאסד"ק, וביולי 2007 נכנסנו למסחר בבורסה בתל אביב בניגוד לעצות של כל הבנקאים והדירקטוריון שלא אהב את זה. חשבנו שזה נכון מבחינה ציבורית. לאחרונה אמר לי גיל שויד שהייתי אמיץ כשנכנסתי למסחר בתל אביב ועוד יותר אמיץ כשיצאתי. הנקודה היא שאתה בא ורוצה לעבוד, וחושב שהשיקולים בישראל יהיו כמו השיקולים בארה"ב, ופתאום אתה מגלה שיש הרבה יותר חיכוך.

"בינואר יש לנו אסיפת בעלי מניות, ו־ISS (המקבילה האמריקאית לאנטרופי — נ"צ) המליצה לאשר את כל הדברים שנמצאים על סדר היום. לדעתי, אנטרופי היתה פוסלת את הכל אם היינו עדיין נסחרים בישראל. אתה בסך הכל רוצה לנהל חברה ולא רוצה להתעמת עם המשקיעים. הרבה יותר נוח וקל לנו עכשיו והרבה יותר שקט. אין את כל כאב הראש וההתעסקות עם המשקיעים המוסדיים".

איל ולדמן צילום: אוראל כהן

יש משהו שאתה מתחרט עליו בסיפור המחיקה? זה יצא מפרופורציה?

"אני חושב שהמחיקה מהבורסה בתל אביב היתה נכונה מבחינת החברה. אין ולא היתה כוונה לפגוע בבורסה או בכלכלה בישראל. להפך, רק לעודד צמיחה".

אתה חושב שהפגיעה במלאנוקס נגרמה בגלל חברות אחרות שבהן הממשל התאגידי היה פחות טוב?

"יכול להיות שצריך להפריד את זה בין חברות שיש להן בעל שליטה וחברות שאין להן בעל שליטה. אי אפשר להתייחס לכולן באותה צורה. אני חושב שהשוק הפסיד מהמחיקה של מלאנוקס. עובדה שהן מנכ"לית ויו"ר הבורסה שהתפטרו, והן אנטרופי, מתייחסים עכשיו אחרת לחברות. היציאה שלנו עשתה משהו לשוק".

אתה מרגיש שהגופים המוסדיים בחו"ל מבינים טוב יותר חברה כמו שלכם?

"בהחלט, ולא רק זה, בארה"ב ההתייחסות והיחס לחברה שרצה ומתמודדת ומצליחה הם אחרים. אני חושב שהמשקיעים המוסדיים בישראל מבינים אותנו היום יותר טוב מאשר בעבר, אבל אחד הדברים שמאפיין את המוסדיים האמריקאיים זה שיש להם אנליסטים שהם לא כלליים, אלא מתמחים בתחום מאוד ספציפי כמו של המעבדים לעולם מרכזי המידע. זה משהו שאין בארץ".

במהלך החיכוכים עם שוק ההון המקומי לפני המחיקה עמדה ברקע גם התשואה השלילית של מלאנוקס. בזמן שמדד נאסד"ק עלה בכ־38% בשנה האחרונה, מניית מלאנוקס נפלה בשיעור של 35%, על רקע תוצאות שהיו טובות פחות מציפיות השוק, כמו גם מחיקתה של החברה מהמסחר בתל אביב שהובילה להקטנת החשיפה של הגופים המוסדיים הישראליים למניה.

ציפינו ליותר הכנסות

"לא רק השוק, גם אנחנו ציפינו ליותר הכנסות", אומר וולדמן. "באמצע 2012 גם הלקוחות שלנו וגם הלקוחות של הלקוחות שלנו אמרו שהם ממשיכים לגדול. נוצרו מלאים שהשתמשו בהם ב־2013, אבל קשה מאוד לראות את העתיד. אנחנו כבר שש שנים חברה ציבורית, ועד היום פספסנו רק רבעון אחד מבחינת תחזית ואני מאוד גאה בזה. לכן אנחנו גם נותנים תחזית רק לרבעון אחד קדימה. יש חברות שנותנות שנה קדימה, ואני מוריד את הכובע בפני החברות האלה. עד שהכסף לא בבנק, הוא לא בבנק. היו לנו שנים טובות ושנים פחות טובות, אבל מה שחשוב הוא להמשיך לנהל את החברה בצורה אחראית וטובה ולהישאר רווחיים ולהמשיך להוביל טכנולוגית".

אחת הבעיות היתה ש־HP, אחת מהלקוחות הגדולים שלכם, צברה מלאי גדול מדי של מוצרים שלכם, דבר שהוביל להפסקת הרכישות מצדה לתקופה ארוכה. יש משהו שאתם יכולים לעשות נגד זה?

"הייתי שמח להגיד שיש שליטה יותר טובה, אבל בסופו של דבר זה תלוי בלקוחות שלנו. פעם בחודש הם מעדכנים אותנו. אנחנו יותר מודעים לזה עכשיו כי נכווינו, ואנחנו בהחלט מקפידים יותר להיות מסונכרנים איתם, אבל להגיד לך שזה לא יקרה עוד פעם? אני לא יכול. אנחנו בהחלט מנסים לשלוט בזה יותר ומודעים לזה יותר".

איך אתה מסכם את 2013?

"בסך הכל 2013 היתה שנה של המשך הצמיחה. עשינו שלוש רכישות שנועדו להביא אותנו לקצב העברת מידע של 100 גיגה־ביט בשנייה מבחינה טכנולוגית. אנחנו עושים חדירה לאפליקציות נוספות וההרגשה טובה כי כמות המידע גדלה וצריך יותר צינורות להעברה שלו. יש אכזבה שנובעת מכך שהיתה ירידה בהכנסות, אבל אנחנו מבינים ממה זה נבע.

"מה שקרה הוא שהיה מעבר של הכנסות מ־2011 בהיקף של 50 מיליון דולר ל־2012, ו־50 מיליון דולר שנרכשו על ידי לקוחות ב־2012 עברו ל־2013. בסופו של דבר השיפור קיים, ואם מסתכלים על שלוש השנים האחרונות, עשינו 1.15 מיליארד דולר במכירות, עשינו 255 מיליון דולר ברווחים ומעל 282 מיליון דולר נכנסו לבנק. אז זה לא שהפסדנו הכנסות והכסף הלך למקום אחר אלא שהכסף פשוט זז משנה לשנה. החברה בריאה וממשיכה להיות רווחית ואנחנו גדלים ומספר העובדים שאנחנו מעסיקים ברחבי העולם מגיע היום ל־1,500. אנחנו צופים שנמשיך לגדול בשווקים החשובים, מחשבי־העל ותחום האחסון, ובסך הכל מצבנו טוב".

אתה מרגיש שחציית רף מכירות של חצי מיליארד דולר ב־2011 היה משהו חד־פעמי עבורכם?

"אנחנו בהחלט ממשיכים לגדול, ואנחנו יכולים להגיע גם למיליארד דולר במכירות כפי שאמרנו בעבר. זה לא היה אירוע חד־פעמי שהגענו למכירות של חצי מיליארד דולר בשנה. אנחנו צופים שנמשיך לגדול גם ב־2014 וב־2015. בדצמבר 2013 אישרנו את התקציב לשנתיים הקרובות, ואנחנו רואים צמיחה".

אנחנו דור לפני אינטל

תוכל להסביר מה היו הניע אתכם לרכוש את קוטורה ו־IPטרוניקס?

"היום אנחנו הולכים לכיוון של העברת מידע בקצב של 100 גיגה־ביט בשנייה על כבל אחד, וזה אתגר מאוד גדול מבחינה טכנולוגית. רוב החברות מריצות מידע ב־10 גיגה־ביט בשנייה, ואנחנו כבר מעבירים ב־56 גיגהביט לשנייה מאז 2011. כדי לוודא שזה עובד, צריך שליטה על רכיבים פיזיים. צריך לבדוק שכבלי הנחושת והכבלים האופטיים יעבדו. בעבר קנינו את הרכיבים האלה, אבל ל־100 גיגה־ביט אנחנו חושבים שאין בשוק רכיבים מספיק טובים. קנינו את שתי החברות כדי שנוכל לוודא שהמוצרים יגיעו בזמן ובאיכות הנכונה וגם כדי שהעלות שלנו תהיה יותר נמוכה".

התחרות מצדה של אינטל מתקרבת.

"היום יש 4–3 חברות שלדעתנו יגיעו להעברת נתונים בקצב של 100 גיגה־ביט בשנייה — סיסקו שקנתה את לייטווייר, אינטל שפיתחה את הטכנולוגיה בעצמה ומלאנוקס, אחרי שקנתה את קטורה ו־IPטרוניקס. אינטל זיהתה שמה שאנחנו עושים זה באמת אסטרטגי וגדול, והיא מנסה להתקדם ולפתח דברים דומים, אבל אני חושב שאנחנו דור אחד לפניה. לאינטל עדיין אין מוצרים, ולדבר זה מאוד קל.

"אנחנו מצפים שבסוף שנת 2015 יהיה להם מוצר, אבל זה לא יהיה להם קל. לנו יש מעל לשבעה דורות של מוצרים בחוץ וחיברנו עשרות אלפי שרתים. החברות גם לא רוצות לתת לאינטל עוד פיסות על הפלטפורמה שלהן. חברות כמו HP, טרהדטה, אמזון, פייסבוק, גוגל ודומות לא ירצו לתת לאינטל להיכנס אליהן לפלטפורמה, כי אז אתה נותן לאינטל יותר שליטה. אנחנו לא יהירים, אנחנו חוששים, אבל בהחלט יש לנו יתרון טכנולוגי על פניהם".

אתה חושב שהענף ימשיך לגדול?

"הענף חייב להמשיך לגדול. כמות המידע הולכת וגדלה, ועוד מעט כל מכונית תייצר מידע והבגדים שלנו ייצרו מידע. מהמידע הזה אפשר לייצר הרבה דברים. לא רחוק היום שבו נוכל למנוע פקקי תנועה ולא רק להימנע מהם. המכונות נהיות יותר חכמות והחיים שלנו יהיו הרבה יותר טובים. בשביל זה צריך צינורות מאוד טובים להעברת מידע. אם יש הרבה מידע שאין לך איך לאחסן ולהעביר, אי אפשר לעשות את זה".

נקודה נוספת שיש להתייחס אליה היא הכניסה של אורקל להשקעה במלאנוקס. אורקל רכשה כ־10% ממניות החברה ב־2012, במהלך שעורר חשש בקרב חלק מהלקוחות של מלאנוקס. מצד אחד, המהלך הוכיח כי אורקל רואה במלאנוקס ספקית אסטרטגית, אך מצד שני, היא חסמה אפשרות של רכישה מצדה של חברה אחרת. לדברי וולדמן, "בהתחלה חברות אחרות היו יותר רגישות, אבל זה נרגע. אורקל מבססת הרבה מהטכנולוגיה העתידית שלה על מלאנוקס, ואנחנו חושבים שכדי לוודא שלא תהיה רכישה של מלאנוקס, הי החליטה להשקיע בנו".

עליהום מוגזם על טבע

יש עליהום על חלק מהחברות הציבוריות בישראל, איך אתה מסביר את זה?

"לפעמים אני רואה עליהום שהוא לא במקום. אם טבע צריכה לפטר, אז זה מה שצריך לעשות. בסך הכל זה גוף כלכלי ולא גוף סוציאליסטי, וזה חשוב למדינה שהחברה תהיה בריאה לטווח הארוך ולא תיחלש. הטעות הכי גדולה זה שהחברה לא תפטר ואז תיחלש ובסוף אמריקאים יקנו אותה.

"מה שקורה כשחברה ישראלית נרכשת, זה שאת רוב הכסף האמריקאים עושים. אני לא מבין למה יש העליהום הזה. תפקיד ההנהלות הוא שהחברה תהיה כמה שיותר חזקה ורווחית, והציבור צריך להבין שזה הדבר הנכון לעשות. אנחנו במלאנוקס מעסיקים כבר 1,500 איש, ויש מעגלים נוספים שנהנים מזה. הציבור צריך להעריך את החברות ולתמוך בהנהלות, ואני באופן אישי לא מרגיש טינה כלפי טבע".

מלאנוקס תישאר עצמאית או שגם היא תימכר בסופו של דבר?

"הנהלת ומועצת המנהלים של מלאנוקס יעשו את המהלכים שלדעתנו הכי טובים לבעלי המניות שלנו. כרגע אנחנו חושבים שלהיות חברה עצמאית זה הדבר הנכון לחברה ולבעלי המניות".