כפל דמי ניהול: המלחמה בין קנדל לסלינגר עולה מדרגה

יוג'ין קנדל, היועץ הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יוצא במתקפה חריפה נגד הממונה על אגף שוק ההון באוצר דורית סלינגר — ובתוך כך גם נגד שר האוצר יאיר לפיד, שמגבה לחלוטין מהלך בהובלתה להורדת דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני.

לידי "כלכליסט" הגיע מכתב חריג בנחרצותו שנשלח השבוע לסלינגר ובו יוצא קנדל נגד המהלך. בדרך הוא חושף את השקפת עולמו בכל הנוגע להגבלת דמי הניהול. כיום גופי הפנסיה מגלגלים חלק מניהול ההשקעות של חסכונות הציבור למנהלים חיצוניים, כמו מנהלי קרנות נאמנות והשקעה. מנהלים אלה גובים כמובן דמי ניהול — אותם מגלגלים גופי הפנסיה על הלקוחות, מעבר לדמי הניהול השוטפים שמשלמים החוסכים.

בחברות הביטוח הגדולות מגיעים דמי הניהול הללו לתוספת של 0.3%–0.4% בשנה על דמי הניהול השוטפים. זאת אף על פי שניתן היה לצפות להניח שדמי הניהול הרגילים יכסו את עלות ניהול ההשקעות הכוללת. סלינגר רוצה להציב תקרה לדמי הניהול הנוספים הללו — עד 0.15% בשנה — ושכל עלות עודפת תשולם מכיסי מנהלי הפנסיה. החקיקה, שאמורה להיכנס לתוקף באפריל הקרוב, יצרה מאבק רווי יצרים בין סלינגר לבין גופי הפנסיה. מנהלי קרנות השקעה בישראל מתנגדים למהלך בטענה כי הוא יפגע באיכות הניהול שלהם וחוששים כי גופי הפנסיה יחדלו להשקיע אצלם בגלל המגבלה.

נתניהו נעזר בשירותי הייעוץ של קנדל ולרוב נסמך על המלצותיו, ולפיכך נוצרת חזית עקיפה בינו לבין לפיד. התנגדותו של קנדל למהלך של סלינגר נחשפה לראשונה ב"כלכליסט".

יאיר לפיד ובנימין נתניהו צילום: אלכס קומולויסקי

"פרקטיקה לא מומלצת"

בשורה התחתונה טוען קנדל כי מדובר במהלך שלו "השלכות שליליות של ממש על העמיתים ועל כלכלת ישראל. הוא אינו מקובל בעולם. אין אינדיקציות של ממש לייחודיות של מבנה שוק החיסכון הפנסיוני בישראל המצדיק מהלך רגולטורי כל כך חריג", הוא מדגיש. היועץ שוחח עם מומחים מהבנק העולמי, אשר, לדבריו, "לא רואים את הפרקטיקה המוצעת בחיוב ולא ממליצים עליה".

קנדל מעריך בתקיפות כי הצעד "ישפיע באופן ישיר ומיידי על שיקולי ההשקעה של הגופים המוסדיים ויביא לכדי הדרת רגליהם מהשקעות מנוהלות. עמיתים ישראלים לא ייהנו מחשיפה לסוגי השקעה רבים, במיוחד בחו"ל". עוד הוא טוען כי "אין כל סימוכין אמפיריים כי למהלך יתרונות עבור העמיתים, וישנה סבירות גבוהה כי הוא ירע את מצב החוסכים בישראל".

היועץ לראש הממשלה מציג מחקרים שמהם עולה כי קרנות השקעה משיגות תשואה נטו עודפת (בניכוי דמי ניהול). למשל, התשואה השנתית הממוצעת של קרנות הפרייבט אקוויטי מראשית 2000 ועד סוף הרבעון הראשון של 2013 היתה 8.9% לעומת 2.8% של מדד המניות הרחב Russell 3000. בבריטניה, טוען קנדל, התשואה השנתית הממוצעת של קרנות פרייבט אקוויטי על פני עשר שנים היתה 15% לעומת 8.8% במדד המניות הכללי של אנגליה, פוטסי. קנדל מציג דוגמה נוספת — קלפרס, קרן הפנסיה הגדולה בארה"ב, של עובדי מדינת ניו יורק. זהו גוף המנהל 240 מיליארד דולר של חוסכים, שלפי קנדל, 45% מסך ההוצאות שלו הן עלויות ניהול וייעוץ חיצוני של נכסים ו־20% מנכסיו מנוהלים על ידי מנהלים חיצוניים. הוא מציג לטובת הטיעון שלו גופי השקעות נטולי רגולציה, ובפרט מוסדות ציבור כמו אוניברסיטאות, שם 100% מהכסף מנוהלים חיצונית מתוך בחירה.

פיקוח הדוק יותר

קנדל מסכם כי הצעד "הנו בגדר מעבר למשטר הדוק יותר של פיקוח מחירים על פעילות הגופים המוסדיים. ישנן דרכים יעילות יותר לקדם מטרה זו". אם תחליט בכל זאת להמשיך במהלך, קנדל מציע לסלינגר לרכך אותו מעט ומבקש לשקול להחריג מהמגבלה קרנות השקעה. קנדל מגלה אי שביעות רצון גם מחקיקה שביצע קודמה של סלינגר, פרופ' עודד שריג, להורדת תקרת דמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים כמעט ב־50%. ממשרדי האוצר וראש הממשלה לא התקבלה תגובה.