מנכ"ל אנזימוטק: "זו לא בושה להיות עשיר"
יצרנית הליפידים השלימה בסוף השבוע הנפקה שנייה בנאסד"ק, בהיקף 132 מיליון דולר, שכולה הצעת מכר של בעלי המניות. אריאל כץ: אנחנו יכולים להיות סמל לזה שלא בנינו עסק בשביל למכור"
סוף השבוע האחרון היה חלומי עבור אנזימוטק הישראלית, יצרנית הליפידים לתעשיית המזון והתרופות. חמישה חודשים בלבד אחרי ההנפקה הראשונית בנאסד"ק נפגשו בעלי המניות עם הכסף והשלימו בסוף השבוע הנפקה משנית של 132 מיליון דולר. הנפקה זו בוצעה לפי מחיר של 28 דולר למניה, בדיוק פי שניים ממחיר ההנפקה הראשונה. שווי אנזימוטקהוכפל מ־300 מיליון דולר בהנפקה ל־602 מיליון דולר בסיום המסחר ביום שישי.
- "החלום הוא לא רק אקזיטים - אלא בניית חברות, וזה מפנה חשוב"
- אנזימוטק השלימה את תמחור ההנפקה המשנית: בעלי המניות מכרו ב-132 מיליון דולר
- בעלי המניות של אנזימוטק פירסמו הצעת מכר של עד 112 מיליון דולר
עם בעלי המניות שמכרו את חלקם בהנפקה נמנים קיבוץ מענית, שאחזקתו ירדה מ־30.2% ל־22.4%, לאחר שמכר בהנפקה 1.65 מיליון מניות וגרף 46 מיליון דולר; XT היי־טק (עופר הייטק לשעבר), שהחזיקה ב־14.1% וירדה לאחזקה של כ־10.7% אחרי מכירה של כ־750 אלף מניות ב־21 מיליון דולר; וקרן מילניום, שהחזיקה ב־7.7% מהמניות, מכרה 834 אלף מניות תמורת 23 מיליון דולר ונותרה עם אחזקה של 3.8% באנזימוטק. קרן ארנקיה, שהחזיקה ב־5% ממניות החברה, מכרה 272 אלף מהן תמורת 7.6 מיליון דולר ונותרה עם אחזקה של 3.7%. גם בכירי החברה מכרו מניות בהנפקה.
"בסיבוב הקודם שעשינו לא נמכרו מניות של בעלי המניות הקיימים", אומר המנכ"ל אריאל כץ בראיון לרגל ההנפקה. "חשבנו שבמקום שכל אחד ימכור מניות באופן פרטי, יותר נכון לרכז את הכל. לא היתה אג'נדה נסתרת להנפקה הנוכחית. המשקיעים שלנו הם לא בנק השקעות, שמחזיק ב־100 השקעות ותוהה מדוע להעביר כסף ממקום למקום. חלקם החליטו לא למכור כי לא היו בטוחים שימצאו מקום טוב יותר לשים בו את הכסף שלהם. רוב מי שמבוזר בהשקעות, לא השתתף בהנפקה המשנית".
באשר לתחושה האישית אומר כץ כי "ההנפקה לא עומדת לשנות את העולם שלי או של אחרים בחברה. בניהול חברה יש הרבה נקודות סיפוק, כשהורה כותב לנו שהמוצרים שלנו שיפרו את החיים של הילד שלו או כשמצליחים להתחיל למכור מוצר. כחברה יש אחריות כלפי המשקיעים, וככל שיש יותר משקיעים — האחריות גדלה".
אנזימוטק צילום: אלעד גרשגורן למה הנפקתם בכלל בנאסד"ק לפני חמישה חודשים?
"נאסד"ק היא פלטפורמה טובה. אנחנו עומדים להקים מפעל נוסף והחברה נטולת חובות. בסך הכל הושקעו בה לאורך השנים 40 מיליון דולר, כשבתווך בנינו מפעל, יצרנו שותפויות ופיתחנו 14 מוצרים, רשמנו 150 פטנטים וערכנו מבחנים קליניים. חברה כמו שלנו צריכה מזומן בכיס כדי לנהל את המערכות, ולכן היינו צריכים לסדר את המאזן".
מכירת החברה, אומר כץ, לא נמצאת כרגע על הפרק. "הסיכוי שנקנה חברות גבוה מהסיכוי שנימכר. מאז 1995, אם אני לא טועה, לא הוקמה בישראל תעשייה שרשמה מכירות שנתיות של יותר מ־100 מיליון דולר. אנחנו שונים כי מהיום הראשון החלטנו שאנחנו בונים תעשייה. התעשייה בארץ מתמקדת בטווח הקצר — אנחנו לא. לא בנינו את החברה בשביל להנפיק, להיות עשירים וללכת הביתה לדוג דגים. בנינו חברה תעשייתית שתמיד רוצה להיות יותר גדולה. אנחנו יכולים להיות סמל לזה שלא בנינו עסק בשביל למכור".
מכירה אולי לא - אבל תוכניות גדולות לעתיד יש גם יש. "מי שהדליק את הפתיל של תעשיית ההייטק היתה מיראביליס, שנמכרה ב־1998 ב־400 מיליון דולר. אנזימוטק יכולה לעשות את אותו הדבר בתחומה. במדינה כמו דנמרק, הדומה לישראל בהיקף האוכלוסייה, יש קונצרנים ענקיים כמו נובו נורדיסק, קרלסברג ודניסקו. בישראל אין הרבה גופים כאלה. ישנן טבע, כיל ומכתשים, שהיא כבר לא כל כך ישראלית, אבל אין פה 20 חברות של 2 מיליארד דולר שמייצרות יציבות. מהבחינה הזו אנחנו מאוד שונים. אנחנו בהחלט רוצים להיות חברה גדולה, ולא הגענו למיצוי".
מדינת ישראל יכולה לפעול כדי שיהיו עוד חברות כמו אנזימוטק?
"היא יכולה לעשות הרבה דברים. בסופו של יום החברות זקוקות למשקיעים, וכל האווירה נגד הטייקונים לא תורמת לפריחה בתחום. האחים עופר, למשל, התנהגו כתעשיינים ובנו חברה לאורך זמן, וכשאני קורא לאורך זמן את העיתונים, זה לא נראה ככה. להתעשר זו לא בושה. אנשים לא צריכים להתנצל על שהם עשירים או שהם בונים עסקים טובים. אני מאחל לכולם ליצור עסקים טובים כל עוד זה לא על בסיס עושק של מישהו".
לטעמך, הדיון בהטבות המס הוא פופוליסטי?
"בזמנו ויתרנו על מענק והמרנו אותו בעשר שנים של פטור ממס, שמגיע רק לאחר ניכוי כל ההפסדים הצבורים. השנה שעברה היתה הראשונה שבה היינו פטורים ממס. אנזימוטק לא שילמה מס, אבל משלמת ארנונה וביטוח לאומי ומע"מ ומעסיקה קבלנים מבחוץ שמשלמים, ותורמת לכלכלה בכך ש־150 עובדיה משלמים מס הכנסה במקום לתבוע אבטלה. מה האלטרנטיבה? שהחברה תמוקם באירלנד ולא תשלם בכלל? אני לא אומר שלא צריך לשלם מס, אבל בסופו של יום זה עולם תחרותי ועל חברות להתנהל על פי הרווחיות שלהן".
מוכרת למובילות בעולם
חברת אנזימוטק הוקמה ב־1998 על ידי היזמים ד"ר סובחי באשיר, דני פלוטקין וקבוצת האחים עופר, בחממה הטכנולוגית ניות. באשיר פיתח טכנולוגיה שנועדה להפוך שמן זית למרגרינה, החברה זיהתה את הפוטנציאל הטמון בה — וייעדה אותה לפיתוח חומרים פעילים לעולם התרופות.
אנזימוטק מייצרת מוצרים שונים מבוססי ליפידים, בהם חומרים פעילים ביואקטיביים לתוספי תזונה הנמכרים למותגים מובילים בעולם, כמו מוצרי פרימיום מתחום האומגה 3; מולקולה שמחקה את החלק השומני שבחלב אם לחברות הפורמולות לתינוקות; ותוסף התזונה פוספטדיל סירין המופק מסויה, ומיועד לשיפור הזיכרון ולמניעת הידרדרות קוגניטיבית.
מוצר נוסף, זום, מבוסס על מולקולה שפיתחה אנזימוטק והוכחה כיעילה בטיפול בהפרעות קשב. עליה אומר כץ: "התרופה לא יושבת על אותו ספקטרום כמו הריטלין. בדרך כלל המוצר שלנו, שנמכר זה שלוש שנים, הוא קו טיפול ראשוני. טבע משווקת אותו בארץ תחת השם זום".
שוק עם ביקוש אדיר
אנזימוטק פרסמה את דו"חותיה השנתיים לפני שבועיים, ומהם עולה כי את 2013 סיימה עם עלייה של 72% בהכנסות ל־65 מיליון דולר והרווח הנקי המתואם (adjusted EBITDA) עלה ב־121% ל־16.1 מיליון דולר.
איפה אתה רואה את אנזימוטק בעוד חמש שנים?
"החברה מוכרת ל־30 מדינות בעולם, אז קשה להצביע להתרחב טריטוריאלית, אבל בכוונתנו להמשיך לצמוח. יש לנו פלטפורמה טכנולוגית מאוד חזקה, ואנחנו בשוק עם ביקוש אדיר. לחברה מכירות של כ־100 מיליון דולר בשנה, ונמשיך לצמוח אורגנית עוד הרבה שנים. בשלב מסוים נבצע רכישות, מהלך שלא עשינו עד כה. מי שלא הולך שני צעדים קדימה, הולך צעד אחורה".
