גם אחרי המכות של 2013 עדיין נותר בשר בכיל
ערך השוק של כיל משקף לה מכפיל רווח סביר של 14, שהופך אותה לאטרקטיבית עבור המאמינים שהשיפור הצפוי ברווחיות בעקבות יישום התוכנית האסטרטגית גדול יותר מפגיעה רגולטורית אפשרית או מניעת כריית פוספט בערד
בחצי השנה האחרונה ספגה כילשלוש מכות משמעותיות: פירוק תאגיד יצוא האשלג הרוסי (BPC) שהוביל לירידה חדה במחיר האשלג, ירידה חדה במחיר הפוספט שנבעה בעיקר בגלל פגיעה בביקושים בהודו וירידה בביקושים לברום שנבעה בעיקר בגלל האטה בתחום האלקטרוניקה.
הרווח התפעולי של כיל במחצית השנייה של 2013, בניכוי הוצאות חד־פעמיות, עמד על 427 מיליון דולר, נמוך בהרבה מהרווח התפעולי במחצית הראשונה של אותה שנה - 756 מיליון דולר. אנחנו מנסים לבחון את רמת הרווחיות התפעולית הנוכחית של כיל, בהינתן תנאי השוק של הרבעון הרביעי של 2013. רמה זו צפויה לשקף בסיס לרווחיות העתידית, שצפויה להיות גבוהה יותר בזכות תוכנית ההתייעלות והרחבת תחומי הפעילות של כיל.
אשלג
כיל השיגה רווח תפעולי של 140 מיליון דולר בתחום האשלג ברבעון הרביעי של 2013. היקף הכרייה ברבעון זה (1.35 מיליון טונות של אשלג) היה דומה להיקף המכירות (1.33 מיליון טונות). לכן רבעון זה מייצג היטב את רמת הרווחיות הנוכחית של תחום האשלג ברמת המחירים הנוכחית. מכך נגזר קצב של רווח תפעולי של כ־560 מיליון דולר בשנה. קצב זה צפוי לעלות בעקבות ההשקעה בהפחתת עלויות של כריית האשלג בישראל, ספרד ואנגליה.
בטווח הרחוק יותר תיתכן השפעה על רווחי התחום לפרויקט הפקת האשלג באתיופיה, שכיל נכנסת אליו כעת. מנגד, ועדת ששינסקי 2, שדנה בתמלוגים המשולמים על משאבי טבע, יכולה להגדיל את התמלוגים שכיל תחויב לשלם על האשלג הנכרה בישראל המהווה את מרבית האשלג שהחברה כורה (כיל החלה בקמפיין פרסומי לצורך יצירת דעת קהל שתתמוך בה בנושא זה). ובאופק הרחוק, ב־2030 יסתיים הזיכיון לכריית אשלג הנובע מחוק ים המלח, וסביר להניח שהממשלה תנסה להשיג עבורה תנאים טובים יותר מבחינת מסים ותמלוגים כתנאי לחידוש הזיכיון.
פוספט
תחום הפוספט של כיל נפגע באופן קשה מירידת מחיר הפוספט, מכיוון שבניגוד לתחום האשלג שבו עלויות ההפקה בים המלח והכרייה בספרד נמוכות מהותית מהממוצע העולמי, עלות הכרייה של פוספט בארץ יקרה יחסית לעלותה במכרות אחרים בעולם. במחצית השנייה של 2013 הרווח התפעולי של תחום הפוספט, בנטרול הפרשה הנובעת מתוכנית לפרישה מוקדמת של עובדים, צנח ל־31 מיליון דולר. רווח תפעולי זה הושפע לרעה מירידת ערך מלאי בהיקף 10 מיליון דולר. אם ננטרל את ירידת ערך המלאי, קצב הרווחיות התפעולית של התחום עומד על כ־82 מיליון דולר בשנה.
כיל מדווחת על התאוששות קלה במחיר הפוספט בשלהי 2013. תחום כריית הפוספט של כיל תלוי מאוד בקבלת רישיון כריית פוספט בשדה בריר הסמוך לערד. תחילת כריית פוספט בשדה בריר תוכל לשפר את יעילות הכרייה (בזכות הגדלת היקף הכרייה) ולהקטין עלויות. מנגד, אם כיל לא תקבל רישיון זה, בין היתר בשל התנגדויות שהגישו תושבי ערד וגופים ירוקים, היא תיאלץ לפתח מקורות פוספט מחוץ לישראל כבר במהלך העשור הבא.
ברום
הרווח התפעולי של כיל מוצרים תעשייתיים, המבוסס בעיקר על תוצרי ברום המופק מים המלח, צנח מ־98 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2013 ל־52 מיליון דולר במחצית השנייה של השנה. צניחה זו נבעה בעיקר משילוב של ירידה כמותית במכירות עם ירידת מחירים. במחצית השנייה של 2013 נרשמה ירידה בביקושים למעכבי בעירה מבוססי ברום שנובעת מההאטה בביקוש מתחום האלקטרוניקה, וירידה בביקושים למוצרי ברום אנאורגניים ובביוצידים (חומרים בעלי פעילות ביולוגית לחיטוי מים מפני מיקרואורגניזמים).
לטיפול במים על בסיס כלור. קצב הרווחיות התפעולית של התחום, ברמת הביקושים הנוכחית, עומד על 104 מיליון דולר בשנה.
כיל מוצרי תכלית
תחום כיל מוצרי תכלית, המייצר בעיקר דשנים מורכבים מבוססי פוספט, הציג תוצאות חזקות בשנה החולפת עם רווח תפעולי של 196 מיליון דולר. בתחום זה אנחנו לוקחים את התוצאות השנתיות הן בגלל תלות נמוכה במחירי חומרי הגלם והן בגלל העונתיות החזקה המשפרת את הרווחיות ברבעונים השני והשלישי. חלק מהשיפור ברווחיות הגיע באמצעות רכישות של חברות. שלוש הרכישות הבולטות של כיל מוצרי תכלית היו רכישת חטיבה של חברת Thermphos בפברואר 2013, שהגדילה את הפעילות של כיל בתחום דשנים מיוחדים מבוססי זרחן; רכישת חברת Hagesud הגרמנית בדצמבר 2013, שהגדילה את הפעילות של כיל בתחום עיבוד המזון; ורכישת חלקה של חברת Vale בחברת Fosbrazil S.A, המייצרת חומצה זרחתית בברזיל. תחום כיל מוצרי תכלית צפוי להמשיך ולהציג רווחיות גבוהה גם בעתיד, כאשר רכישות שביצעה החברה במהלך 2013 צפויות להגדיל את הרווח התפעולי כבר בשנה הנוכחית.
הרווחיות של כיל
אם נסכם את הרווח התפעולי המייצג של ארבעת תחומי הפעילות של כיל, נקבל רווח תפעולי של 941 מיליון דולר בשנה. לכיל עודף התחייבויות של כ־1.74 מיליארד דולר שגוררים הוצאות ריבית שנתית של כ־50 מיליון דולר. תחת הנחת מס של 15% על ההכנסה, הרווח הנקי המייצג של כיל עומד כעת על כ־757 מיליון דולר בשנה. כאמור, רווח זה מהווה עוגן, מכיוון שהוא מייצג את הרווחיות בהינתן מצב העסקים הנוכחי של כיל. אך החברה לא קופאת על שמריה ומצויה בעיצומו של יישום תוכנית אסטרטגית לשיפור הרווחיות.
השורה התחתונה: הרווח הנקי המייצג של כיל שעומד כעת על כ־757 מיליון דולר בשנה, מהווה עוגן, כי הוא מייצג את הרווחיות בהינתן מצב העסקים הנוכחי. במקביל, החברה לא קופאת על שמריה ומצויה בעיצומו של יישום תוכנית אסטרטגית לשיפור הרווחיות.
הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק