תשובה מתכונן ליום שבו וודסייד תלך

 בשבועות האחרונים עושה בעל השליטה בקבוצת דלק יצחק תשובה מאמצים ניכרים להצטייד במזומנים. לאחר פיצוץ העסקה עם ענקית האנרגיה וודסייד, שביקשה לרכוש רבע ממאגר לווייתן, ולמרות התקרבות בין האוסטרלים לבין רשות המסים, תשובה — שכבר נכווה פעם אחת — לא יושב בחיבוק ידיים.  

וכך, לפני כמה שבועות הכריזה דלק כי תיפטר מכל הפעילויות שלא קשורות לחיפושי הגז, ותאגד את ענף האנרגיה תחת חברה חדשה שתירשם למסחר בלונדון. כדי לשפר את מבנה ההון שלה וטרם כניסה למתווה השקעות בכלל מאגרי הגז לשנים 2015–2018, מנסה דלק למכור את אחזקותיה בחברות ביטוח ובחברות דלק זרות.

בטווח הקצר הצהירה הקבוצה בדו"חותיה הכספיים שעד אפריל 2015 תסיים להתקין מדחסים במאגר תמר, וכך תגדיל את יכולת ההיצע ב־20%. במקביל אמורה דלק לפתח את מאגר הלוויין של תמר, תמר SW, ולחבר אותו למערכת ההולכה. עלות שני המהלכים היא 800 מיליון דולר. בטווח הארוך עליה להפוך את ים תטיס הריק למאגר אסטרטגי ולפתח את לווייתן, שם הערבות הבנקאית לבדה היא100 מיליון דולר. תשובה יידרש להזרים הרבה כסף, ובקרוב.

שעבוד זכויות ההפקה והולכת הגז ממאגר תמר, שאישר משרד האנרגיה בשבוע שעבר, יסייע בגיוס הון לפיתוח המאגרים. תשובה מחזיק ב־31.25% מתמר באמצעות דלק קידוחים ואבנר. במרץ 2013 נחשף ב"כלכליסט" כי דלק קידוחים ואבנר יצרו מתווה לגיוס של עד 3 מיליארד דולר עבור פיתוח לווייתן והקמת מתקן יצוא צף לגז נוזלי בתמר, וכי בחבילת המימון תוכננו להשתתף הסיטי, מורגן סטנלי ו־HSBC. ביוני 2013 הגבילה הממשלה את יצוא הגז, וכל שנותר מהתוכניות הוא מיחזור חוב ופיתוח לווייתן, תמר SW ותמר.

השעבוד הנוכחי נועד לגייס חוב של עד 2 מיליארד דולר עבור פיתוח מאגרים אלה וכן מיחזור חובות של אבנר ודלק קידוחים בהיקף של קרוב ל־900 מיליון דולר, שנלקחו בעבר מברקליס ו־HSBC עבור פיתוח תמר.

ביום חמישי האחרון נערכה פגישה בין רשות המסים לוודסייד. בניגוד להתבצרות הקודמת בעמדות, הפעם ניכרה הבנה כי אם העניין ימשיך להתעכב, עסקת האנרגיה הגדולה תברח להם בין הידיים. האוסטרלים עזבו את הארץ וברשות המסים מחכים שיחזרו עם תשובות.

בכנס משקיעים שנערך באותו היום רמז גדעון תדמור, יו"ר דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר, כי לווייתן יפותח עם וודסייד או בלעדיה.

מהו לוח הזמנים ליישום התוכנית?

למרבה ההפתעה, בשבוע האחרון החלו להוציא השותפות תוכניות מגירה שונות כדי לסייע פיננסית לפיתוח המאגר, במקביל לגיוס הון של כ־2 מיליארד דולר שמתבצע היום. באמצע השבוע ביקר תשובה במשרדי נובל אנרג'י ביוסטון, טקסס, לשם חשיבה על כיוונים אפשריים לפיתוח לווייתן. הראשון, הפיכת אחד הבנקים הזרים שותף לפיתוח. שמו של גולדמן זאקס, שביצע בעבר הערכות שווי שונות למאגרי גז בעולם, עלה כמי שייכנס כשותף עד 5% בכחצי מיליארד דולר.

אפשרות שנייה שדוברה היא הכנסת אחד הלקוחות כשותף במתקני ההפקה. חלופה שעלתה היא חברת בריטיש גז, הרוכשת המיועדת של דלק לגז טבעי למתקני יצוא הגז הנוזלי שלה בצפון מצרים, העשויה להצטרף כמשקיעה במתקן שנבנה עבור מאגר לווייתן.

קפיצה לאחור, ל־27 במרץ, אז התכנסו הצדדים במלון המלך דוד בירושלים. מי לא היה שם? יו"ר ומנכ"ל נובל אנרג'י צ'רלס דיווידסון, תשובה, שגריר אוסטרליה בישראל וסגן שגריר ארה"ב — כולם ציפו לבשורה על כניסת שחקן חדש לענף קידוחי הגז המקומי.

התנאים: וודסייד תרכוש 25% ממאגר לווייתן תמורת סכום של עד 2.71 מיליארד דולר, כחצי ממנו בתשלום דו־פעימתי ובתוך כחצי שנה, והשאר לאחר הפקת כחמישית מנפח יצוא הגז שהותר בחוק. שעה לפני החתימה הודיע מנכ"ל וודסייד פיטר קולמן שהוא לא חותם על דבר עד שרשות המסים לא תסגור את הקצוות. לא עזרו שיחות טלפון ממנכ"ל

הרשות משה אשר, שנמשכו הרבה אחרי שהטקס התפוצץ.

האם תשובה יוכל לקדם את לווייתן גם ללא וודסייד?

באשר לפיתוח המאגר בלבד, בכללו קידוחים וחיבור צנרת על קרקעית הים מבלי להקים מתקני הנזלת גז שצפים בים — נובל אנרג'י כבר הוכיחה את יכולותיה במאגר תמר. מהשוואה בין תמר ולווייתן עולה כי שניהם שוכנים במים עמוקים ובעומק דומה (5,200–5,800 מטר), יותר מ־100 ק"מ מחופי ישראל.

וודסייד יכולה לבצע את אותה העבודה, והובאה בעיקר כדי לנצל את מומחיותה בהקמת מתקני יצוא לגז נוזלי הממוקמים בלב ים. ההתעקשות על סגירת העסקה עם וודסייד נובעת משתי סיבות. הראשונה — מימון. פיתוח מאגר תמר עלה עד כה כ־3.7 מיליארד דולר, שרובם גויסו מבנקים זרים. פיתוח מאגר לווייתן צפוי לעלות 4–5 מיליארד דולר — חבילת מימון כבדה שתיפול על כתפי השותפות, שייאלצו ככל הנראה לגייס ממקורות זרים.

נובל אנרג'י ודלק הן השותפות הבכירות בלווייתן (85%) ובתמר (67%), ואף שהזרמת הגז מתמר החלה לפני כשנה, הן רחוקות מהחזר השקעתן. מישהו יצטרך להכפיל ולשלש את המימון הנדרש כשעוד לא ראה גרוש מהמאגר השני. אם מוסיפים למשוואה את רציו (15%), שלה אין תזרים ממאגרים אחרים אבל היא כן אחראית להשגת חלקה במימון (600 מיליון דולר), התמונה מסתבכת.

מה דעתך על מניית דלק קבוצה:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

הסיבה השנייה היא לוחות הזמנים. הזיכיון שהגיש משרד האנרגיה לשותפות רק לפני כשבועיים להפקת גז ולמכירתו לאורך 30 שנה, הציב אבני דרך להגשת תוכניות פיתוח. בתוך חצי שנה על השותפות להגיש מתווה הכולל אבני דרך להפקת הגז. הקמת מתקן יצוא גז נוזלי בשיתוף וודסייד תחייב מתווה אחד, והפקה וחיבור לחוף יכתיבו מתווה אחר.

תשובה ודיווידסון לא ראו בעין יפה את ביטול החתימה ברגע האחרון, ובדלק פוזלים לשיפור תנאי העסקה לפני חתימה.

האם חברות אחרות ממתינות להיכנס לנעלי וודסייד?

בדלק אומרים שבהיעדר וודסייד, יתבצע פיתוח עצמאי של לווייתן. באמצע 2012, במהלך המו"מ למציאת שותף לפיתוחו, קיבלו המחזיקות בו כ־15 הצעות שונות. הרציניות שבהן הגיעו מחברות ממשלתיות סיניות ורוסיות, בכללן גזפרום ו־CNOOC. אלה הציעו יותר מהצעת האוסטרלים כרגע — 2.71 מיליארד שקל עבור 25% מלווייתן, שמגלמת למאגר שווי של 10.85 מיליארד דולר.

נובל אנרג'י לא ששה להיקשר לחברות רוסיות, שחלקן מהוות מונופול באספקת הגז לאירופה. לפני כמה שנים סגרה רוסיה את צינור הגז לאוקראינה בגלל חילוקי דעות פוליטיים, ואיש לא רוצה להיות שבוי בידיה, בטח לא כשמדובר בדובדבן שעל הקצפת של נובל אנרג'י. גם במשרדי החוץ והאוצר ובמועצה לביטחון לאומי חששו שבעת משבר מדיני או אזורי, מישהו עלול לסגור את הברז. מבחינה זו האוסטרלים הם דף חלק ונטול בעיות פוליטיות.

צ'רלס דווידסון מנכ"ל נובל אנרג'י צילום: יובל חן

האם האוצר מסרב להיכנע לוודסייד מחשש לתקדים?

באוצר חוששים מהתחייבות רשמית שלא ישונה המיסוי, מחשש שכל השקעה עתידית בישראל תכלול דרישה אפריורית למסמך דומה ותעלה למדינה מיליארדים.

כמו כן, ברשות המסים עוד זוכרים את הזעזוע התקשורתי של הטבות המס והרווחים הכלואים. אף שעסקאות הגז יניבו למדינה הכנסות אדירות — לפי בנק ישראל, 127 מיליארד דולר עד 2040 — איש לא יזכור זאת כשתוותר על חצי מיליארד שקל בהווה. לכן ראש הרשות מתעקש להצהיר בכל הזדמנות שהוא שומר על חלקו של הציבור הישראלי.

אז מה השתנה ביום חמישי האחרון מכל הלילות, בפגישה בין וודסייד לרשות המסים ואנשי האוצר? כל אחד ניסה לבדוק את גמישות הצד השני. וודסייד הבינה שלא תקבל מסמך משפטי מחייב שלא ישונה מודל המיסוי מעתה ועד עולם. רשות המסים מצדה התגמשה בהטבות המס שוודסייד תקבל, וכפי שפורסם ב"כלכליסט", שאלת הפחת המואץ על ההשקעה במאגר תיקבע ככל הנראה בין 9 ל־14 שנה.

ההסכמות יאפשרו את טקס החתימה החדש, אולי כבר אחרי פסח. הטקס החדש, אם ייערך, יהיה שקט וצנוע מקודמו. השף ארז קומרובסקי לא יוזמן לבשל, ומארינה מקסימיליאן בלומין לא תשיר. אם יצוף ביטול שני, לפחות ייחסכו עלויות הבידור והאש"ל.

האם הדרישות של וודסייד אכן מוגזמות?

בדלק מסבירים שוודסייד, כמו כל חברה, חותרת למקסום ההסכם. ההבדל המהותי הוא במוצר: בניגוד לתרופות או שבבים, לגז אין תחליף. מאחר שכל ייצור החשמל נשען על ייצור הגז, לישראל אינטרס להגעתו המהירה. לכן הפער על סוגיית הפחת המואץ — בין 200 מיליון שקל ל־800 מיליון שקל, תלוי את מי שואלים — בטל בששים לעומת הנזק שיגרום עיכוב בפיתוח המאגר.

באוצר זוכרים שכשהמשק היה נטול גז ב־2011–2012, כשמובארק נעלם ואיתו הגז המצרי, נשרף סולר יקר, תעריף החשמל זינק ב־33%, וכל התוכניות להקמת תחנות כוח פרטיות או להפרטה נשכחו. באוצר לא מתכוונים לחזור על הטעות. לשכת השר דוחפת לסגירת הנושא משני טעמים: ראשית, רווח ההון מקיום העסקה יכניס לקופת האוצר מיליארדי שקלים ממס רווחי הון, ויממן חלקית את הנחת המע"מ על דירה. שנית, אלמלא וודסייד, תוכניות הפיתוח של המאגר יידחו בעד שנה, ההכנסות מהמיסוי ייכנסו באיחור והמדינה, שמאז חוק ששינסקי ממרץ 2011 מקבלת 62% מס מכל מכירה, תיאלץ להסתפק בפחות.