רשות ני"ע מתנגדת למנגנון המונע השתלטות עוינת על חברות ציבוריות

רשות ני"ע הציגה לאחרונה את עמדתה לבית המשפט בנוגע למנגנון ביצור שליטה המונע השתלטות עוינת על חברות ציבוריות. לפי הרשות, לא ייתכן שלבעל שליטה פוטנציאלי יהיה מנגנון המאפשר לו לבצר את שליטתו ולמנוע השתלטות עוינת מבלי שיהיה מחויב להגיש במקביל הצעת רכש מיוחדת לבעלי מניות המיעוט כדי לאפשר להם ליהנות מפרמיית השליטה שלו.

הרשות הביעה עמדה הסותרת את זו של הרמטיק, נאמן האג"ח של מעיין ונצ'רס – חברת השקעות הפועלת כחממה למיזמים עתירי טכנולוגיה. הרמטיק המליצה לאשר את הסדר החוב שאליו הגיעה מעיין ונצ'רס עם מחזיקי האג"ח שלה. במסגרת ההסדר שגובש בעלת השליטה (חברת ג'רוסלם) נהנית ממנגנון הקצאת אופציות שיקנה לה תקופת ביצור שליטה של שבע שנים, בזמן שהנאמן יחזיק (בשם בעלי האג"ח) רק ב־30% מהמניות. זאת מכיוון שההסדר מקנה לו לרכוש אופציות אחזקה של 90% בחברה במהלך שבע שנים בתמורה לסכום צנוע של 600 אלף שקל.

ברשות מסבירים כי "בתקופת ביצור השליטה לא יהיה לגורם כלשהו תמריץ כלכלי להשתלט על החברה, ללא קשר לפוטנציאל ההשבחה הטמון בה לנוכח הדילול העמוק שהוא עלול לספוג אם וכאשר ימומשו האופציות שהוקצו לג'רוסלם. זו מעין גלולת רעל המצפה לכל גורם שישקול להשתלט על החברה".

לפי הרשות, בחוק קיים מנגנון של הצעת רכש מיוחדת הקובע כי בחברה ציבורית לא תיעשה רכישה שבעקבותיה יחזיק אדם ביותר מ־45% מהמניות, אלא בדרך של הצעת רכש.

בורסת תל אביב צילום: בלומברג

במקרה הנוכחי הנאמן ביקש להחריג את ההסדר המדובר מהכלל הקבוע בחוק, וברשות מתנגדים לכך בשל החשש שהמנגנון ירתיע משתלט פוטנציאלי שיכול לייעל ולהשביח את החברה. ברשות מסבירים את תכלית הוראת הצעת הרכש המיוחדת, שנועדה לאסור השתלטות על חברה באמצעות איסוף "שקט" של מניותיה.

עוד אומרים ברשות כי אם תתקבל טענת הנאמן (לפיה הקצאה עתידית של מניות במסגרת הסדר חוב חריג להצעת רכש מיוחדת) עשויה להיות לכך השלכה רוחבית על קיומו של שוק שליטה בחברות. "בעלי מניות מהותיים בחברות שאין בהן דבוקת שליטה עשויים ליזום הצעות פרטיות, שבמסגרתן יוקצו להם ניירות ערך הניתנים להמרה ולמימוש למניות במשך שנים רבות, וזאת מבלי לשלם 'פרמיית שליטה' נאותה עבור רכישת דבוקת שליטה או עבור רכישת 45% מהון המניות של החברה".

הרשות מבהירה כי "יש חשיבות לקיומו של שוק שליטה תאגידית בחברות ציבוריות בישראל, המהווה כלי חשוב לפיקוח על מנהלים וליצירת ערך לבעלי המניות בחברות שאין בהן בעל שליטה המחזיק ברוב זכויות ההצבעה. אם חברה אינה מתנהלת ביעילות, שערי המניות ישקפו לה שווי נמוך מזה שהיו משקפים אילו היתה מנוהלת ביעילות. במצב רגיל חברה שאין בה בעל מניות המחזיק ברוב זכויות ההצבעה יכולה להפוך ליעד השתלטות מצד גורם חיצוני שעשוי לשפר את יעילות הניהול ולתרום לעלייה במניות. יש לשאוף למצב שבו בחברות שמניותיהן מוחזקות בידי הציבור לא יאומצו מנגנונים להגנה מפני השתלטויות".