עידן עופר מגלגל את הצלת צים לאחריות המדינה

הסדר החוב בחברת הספנות צים אושר ביום שישי בידי בעלי המניות של החברה לישראלברוב גדול של בעלי מניות המיעוט שאינם נגועים בניגוד עניינים. אלה העדיפו שהחברה לישראל תזרים לצים 200 מיליון דולר ותמנע את הפסקת הפיצול המתוכנן בחברה־האם, שפירוק צים היה שם לו סוף.

ההסדר הוא הגדול ביותר בתולדות המדינה. החברה לישראל תזרים 200 מיליון דולר כנגד הקצאה של 32% ממניותיה של צים ותיתן ערבות של 50 מיליון דולר לצים. החברה תוותר, כחלק מההסדר, על חוב של 238 מיליון דולר בגין הפחתת דמי חכירה בהסדר החוב הקודם שלה ב־2009.

ההסדר, שהיקפו 3.4 מיליארד דולר, כולל תספורת של 1.4 מיליארד דולר שעבורה יינתנו 68% ממניותיה של צים, כך שבידי צים ייוותר לאחר ההסדר חוב של 2 מיליארד דולר.

לצים גם יישאר חוב חוץ־מאזני של 175 מיליון דולר בגין חכירת אוניות מחברת זודיאק, שבבעלות עידן עופר, ומחברות אחרות שלו ושל אודי אנג'ל. בהצבעה שלשום היו אלה בעלי המניות הזרים שהכריעו את הכף, ומדובר בגופים המחזיקים בכ־3% ממניות החברה לישראל ואינם נגועים בניגודי עניינים.

מבין בתי ההשקעות הצביעו מנורה, הפניקס, אנליסט ופסגות נגד, ואילו כלל, הראל, עמיתים ומיטב דש — בעד.

חלק מבתי ההשקעות התפצלו: קופות הגמל הצביעו בצורה אחת וקרנות ההשתלמות בצורה אחרת.

המדינה לא מוותרת על מניית הזהב שלה בחברה

למרות האישור של בעלי המניות הרי שבין המדינה לחברה לישראל אין הסכמות לגבי הדרישה והתנאי של החברה לישראל להזרמת ההון; עיקר המחלוקת נוגע לוויתור של המדינה על זכות וטו לאחזקה של גוף כלשהו ביותר מ־24% ממניות צים, זכות שבאה לידי ביטוי במניית הזהב שהיא מחזיקה בה.

החברה לישראל מעוניינת לנצל את הסדר החוב כדי להיפטר מהמניה, והיא התנתה את ההזרמה בשינוי התנאים של מניית הזהב.

המדינה מתנגדת לוויתור. ל"כלכליסט" נודע כי בשיחות שנערכו ברביעי וחמישי בין נציגי החברה לישראל לבין נציגי משרדי האוצר, הביטחון, התחבורה והמשפטים עמדו נציגי המדינה על סירובם לוותר על מניית הזהב.

ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה כי צים דרשה לקיים פגישה בהולה מחר בבוקר בבקשה להעלות את רף ההתערבות של המדינה - הרף שמתחתיו המדינה יכולה להטיל וטו על כניסת שחקן חדש - מ־24% ל־40%.

הסיכוי להגיע להסכמות עד הדיון שאמור להיערך מחר בלשכתו של השופט המחוזי בחיפה עדי זרנקין קלוש. לכן השופט הוא שיצטרך לקבל החלטה אם לחייב את המדינה לשנות את תנאי מניית הזהב.

הדיון מחר בצהריים מתקיים לבקשת החברה לישראל לשנות את תנאי המניה שבבעלות המדינה ולהסיר את הסעיף שמקנה למדינה זכות וטו על העברת המניות כחלק מתהליך מכירה או מיזוג. תנאי נוסף שהחברה לישראל ביקשה לשנות הוא זה שמחייב אותה להחזיק צי של 11 אוניות לפחות שישרת את צורכי ההובלה של המדינה בשעת חירום.

החברה לישראל ביקשה לשנות אותו בתמורה להתחייבות להפעיל קו ספנות מסוים ולפקוד נמלים מסוימים לתקופה של עשר שנים באמצעות מספר קטן יותר של אוניות.

המדינה התנגדה בשבוע שעבר לשינוי תנאי מניית הזהב וכפרה בזכותו של בית המשפט המחוזי בחיפה לדון בה ובתנאיה, אולם השופט עדי זרנקין הורה לה לנהל מו"מ אינטנסיבי עם החברה לישראל עד היום, ואם לא תושג פשרה הוא יקבע את תנאי מניית הזהב.

הדיון בבית משפט אינו סוף פסוק במחלוקת

גורמים משפטיים במשרד האוצר סבורים כי גם ההחלטה של השופט זרנקין, תהיה אשר תהיה, איננה סוף פסוק.

באוצר רואים במניית הזהב — מלבד חשיבות ביטחונית (ראו מסגרת) — ערך כלכלי, הנאמד במאות מיליוני שקלים ובא לידי ביטוי, כך סבורים באוצר, בשווי המופחת שבו רכשה משפחת עופר את צים מידי המדינה.

את ההנחה שלכאורה קיבלה משפחת עופר, בשל היכללות מניית הזהב כתנאי לרכישה, דורשת המדינה כפיצוי תמורת ויתור, אם יגיעו הצדדים לפשרה. נכון לעכשיו סירוב המדינה, שאותו מוביל שר האוצר יאיר לפיד, מוחלט.

בפגישות שנערכו בשבוע שעבר התבטאו נציגי המדינה באגרסיביות וטענו כי המטרה של החברה לישראל היא להעלות את השווי של צים מיד אחרי ההסדר, שכן למגבלה יש כאמור משמעות כלכלית של מאות מיליוני שקלים.

מכולות של צים צילום: בלומברג

גורם באוצר אמר: "המדינה לא הביאה את צים למשבר הזה. למדינה לא היתה נגיעה כלשהי לחברה מאז נמכרה לחברה לישראל. אף אחד לא יכול להכריח את המדינה לוותר על מניית הזהב". גורם אחר המעורב במו"מ אמר כי אם לחברה לישראל כחברה ציבורית יש בעיה בהזרמת הכסף, הרי שניר גלעד, מנכ"לה, יכול לבקש ממשפחת עופר להזרים את ההון ישירות.

"החברה לישראל מגלגלת את הכישלון למדינה"

האוצר חושש שהחברה תימכר לגורם שלמדינת ישראל יהיה אינטרס שחברת הספנות היחידה במדינה לא תועבר אליו, גורם אשר יעסיק בין השאר צוותים זרים שלא יסכימו להיכנס למים הטריטוריאליים של ישראל בשעת חירום.

לטענת האוצר, החברה לישראל מגלגלת את הבלגן הניהולי והפיננסי שנוצר בחברת הספנות לפתחה של המדינה, זאת אף שבעשר השנים האחרונות, מאז הפרטת צים, המדינה לא התערבה בניהול השוטף של החברה, בשיקולים לרכישת אוניות ובהחלטות נוספות.

למעשה, ההחלטה של צים להוציא את פעילות השטעון (העברת סחורות) שלה מנמל חיפה פגעה קשות בהכנסות הנמל, חברה ממשלתית בבעלות מלאה, אבל גם אז המדינה לא התערבה בשיקולים שהם לכאורה מקצועיים.

"נוח להם לגלגל את בעיית החוב למדינה, ואלה אנשים שטענו שאי אפשר לאשר בקרב המוסדיים את הסדר החוב אם לא יוותרו על מניית הזהב. והנה, רק ביום שישי אושר הסדר החוב, אז נראה שכשהחברה לישראל רוצה, היא יכולה", אומרים באוצר.

בסביבת משרדי הממשלה המעורבים מזכירים שרק בסוף 2009 בוצע הסדר אחר בצים, שהיקפו הכספי היה נמוך בהרבה מזה הנוכחי וגוּבה בהצהרות של מנכ"ל החברה לישראל שלפיהן חשיבותה של צים כמובילה לאומית אינה מוטלת בפסק.

חמש שנים לאחר מכן, אומרים שם, החשיבות הזאת התפוגגה רק כדי לשרת את הסדר החוב של צים.

גם משרד התחבורה מתנגד נחרצות לוויתור על המניה. מנכ"ל המשרד עוזי יצחקי אף נשמע כאומר לפני כשבועיים למנכ"ל החברה לישראל שמדובר בתספורת על חשבונה של המדינה.

החברה לישראל: המדינה לא עמדה בתנאי ההסכם

בחברה לישראל טוענים כי מדובר בהזרמה משמעותית של הון, וכי בידי החברה אפשרות משפטית לא להיות כפופה לסעיף הביטחוני של מניית הזהב אם המדינה לא עמדה בתנאיה בשנה שעברה ולא מימשה זכות לפצות את צים כספית על שינוי ערכן הכלכלי של רוב האוניות.

כמו כן, טוענים שם, אין משמעות מעשית למגבלת עבירות המניות, משום שמול משרד הביטחון יש למעשה הבנות על התנאים במצבי חירום.

נוסף על כך מוכנים בחברה לישראל להעביר את נמל הבית של צים מפיראוס לחיפה, צעד בעל שווי כספי גבוה למדינה, המוערך ב־200 מיליון שקל.

הצבעת בעלי המניות שלשום היא מכה תדמיתית לחברת אנטרופי, שכמו במקרה של כלל תעשיות, חלק מהמוסדיים לא קיבלו את המלצתה.

אנטרופי המליצה להתנגד בטענה ששווי המניות שתקבל החברה לישראל בצים מגיע ל־67 מיליון דולר; כלומר, כשליש בלבד מההזרמה הכספית לצים, שלה היא מחויבת במסגרת הסדר החוב.