"חברות המזון בארץ מרוויחות פחות מבחו"ל, אנו לא הגורם ליוקר המחיה"

"תעשיית המזון ורשתות המזון בישראל מרוויחות פחות מאשר בעולם, אז הסיבה ליוקר המחייה לא נעוצה בנו. אנחנו פועלים במדינה קטנה, עם כשרות שלא עובדת בשבת וזה מבדיל אותנו מהשווקים שמנסים להשוות אותנו אליהם". כך אמר היום מנכ"ל אסם, איציק צאיג, בפאנל מנכ"לים שנערך במסגרת ועידת פסגת ת"א 100 של "כלכליסט".

בדברים אלו דחה צאיג את האשמות הקמעונאים לפיהן רווחיות יצרניות המזון עלו במידה המחייבת אותן להוריד מחירים. הוא הוסיף כי אסם עושה שימוש בעליית הרווחיות לטובת הגדלת תקציבי השיווק נוכח ההאטה בשוק המזון.

"זה לא סוד שיש האטה. אבל מקור ההאטה הוא הסקטור הציבור שהוא הכי ריכוזי, מונופוליסטי וקרטליסטי. בתחילת כל חודש יורדות הוראות הקבע של תשלומי חשמל, ארנונה, מים ועוד. אחרי ההורדות האלו נשאר פחות כסף בידי האזרח והוא קונה פחות בסקטור העסקי הפרטי", כך הסביר רמי לוי, מנכ"ל ומבעלי רשת שיווק השקמה, את מקורה של ההאטה שבאה לידי ביטוי בצורה בולטת בענף המזון. לדבריו, "אם לא יטפלו בכך שישראל הפכה למדינת מסים, שאחרי מס ההכנסה גובה מכל אזרח עוד 50% מס דרך המע"מ, הארנונה, הדלק ועוד, לא יהיה שינוי".

רמי לוי צילום: נמרוד גליקמן

לימור גנות, מנכ"לית משותפת בקבוצת אלון רבוע כחול, אמרה: "יש האטה, אבל אם נדע לתת ללקוח מה שהוא צריך בתקופה הזאת, נראה שיש ערוצים שיכולים לצמוח גם בתקופה כזו". לדבריה, החורף הקל הוביל להגברת הטיולים ולעלייה במכירות הדלק ומכירות חנויות הנוחות שמפעילה החברה במתחמי התדלוק: "אנחנו פוגשים לקוח יותר בררן, שרוצה יותר תמורה לכסף שלו ומזהים שהלקוח מבקש לבצע קנייה ממוקדת. הצרכנים מוכנים לשלם פרמיה על הנוחות שבקניה בחנות בקרבה לבית, בכדי שלא להתפתות לקניה גדולה בחנויות הדיסקאונט".

גדעון תדמור, יו"ר דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר, אמר: "אני מרגיש כמו ילד חוץ שמדברים כאן על הצרות. אני רוצה לדבר על הפתרון. אי אפשר לתלות הכל בגז אבל הגז הטבעי הוא פתרון לחלק מהבעיות שהועלו כאן. כי הוא בא בתחילת שרשרת הערך והוא מנוע צמיחה ואם המדינה תדע להשתמש במן הזה, יוכלו להיוציא מזה הרבה טוב והמספרים מוכיחים את זה. בשנת 2014 החיסכון לתעשייה כתוצאה מהגז יהיה 3 מיליארד שקל. זה כסף שמוציאים אותו מהפח. החיסכון בייצור חשמל יהיה יותר מ-10 מיליארד שקל. כשאני יושב בפורום כזה, כולם בסופו של דבר צורכים חשמל ואנרגיה ומי שמייצא צירך לדאוג שכושר התחרות שלו שיישמר. זה הזדמנות פז, לא הזדמנות פז אלא הזדמנות דלק, וצריך לדעת איך לנצל את זה.

לימור גנות צילום: נמרוד גליקמן

על מחירי הגז לצרכנים בשוק: "בפועל מקבלים מחירים הוגנים למרות שאני שחקן יחיד בשוק. המחירים שנקבעו לנו כי אנחנו ספק יחיד ואני מקווה שתהיה תחרות כי זה דבר טוב, המחירים נקבעו ואושרו על ידי הרגולטור וכשמשווים אותו בהסכמי הייצוא ומשווים לארה"ב - הוא תחרותי גם מול המחיר הזה. אנחנו הגענו למסקנה שיש לנו אחריות למדינה, ואני לא דיברתי ש-60% מהתמורה שאנחנו מקבלים הולכת למדינה. בסו0פו שלד דבר המחיר הוגן כי אנחנו החלטנו שהמחיר הוגן.

אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום, אמר כי המנכ"לים הישראלים חייבים להתחיל לחשוב על איך בונים תעשיות שיגרמו להעלאת השכר של הצרכן, שבתורו גם יקנה יותר. לדבריו, "הדרישות של כולם מהממשלה נכונות אבל ההסתכלות צריכה להיות איך בונים מנועי צמיחה. דיברו פה על היי-טק אבל רוב המועסקים לא בהיי-טק. יש שוק מקומי וזה חשוב, אבל אנחנו צריכים לפתח מוצרים שנייצר בישראל ונמכור בעולם. איך יוצרים חברות ישראליות שמתפתחות וגלובליות ולא מסתכלות רק על הביצה שלנו.

"אני ציוני ואוהב את ישראל, אבל אנחנו צריכים להתעלות ולעלות קומה או חצי קומה למעלה. נכון יש מאבקים על מי צומח ומי מרוויח אבל צריכים לראות לאן הולכים עוד 5 שנים והשיח לא יהיה על איך מורידים 5 אחוז אלא איך יוצרים צרכן שעובד ומרוויח פי שתיים, צורך יותר ומרוויח יותר".

איציק צאיג אוראל כהן

"צריך לראות לאן הולכים הלקוחות בעולם ולא בפתח תקווה או שדרות. המאבק הוא לא בין מרכז לפריפריה אלא בין ישראל לעולם. אני שומע את המאבקים על איפה כוח הקנייה, איפה הרווח נשאר, בין רמי לוי לאסם לחברים אחרים שלנו ואנחנו רואים את זה בכל העולם".

"אנחנו פועלים ב-150 מדינות ונתח המכירות שלנו בישראל הוא פחות מ-5% אנחנו רואים מאבקים על כח הקנייה וזה אומר שאתה חייב להתייעל ואתה חייב לחפש מקומות איפה כן יש צמיחה מקומות בהם השווקים פועלים עם חדשנות".

לדברי מנכ"ל איתוראן, אייל שרצקי, דווקא בתחום הרכב הוא אינו מרגיש בהאטה בצריכה אלא בצמיחה מתונה. כאשר נשאל האם מדובר בצמיחה או ברכישות כלי רכב של הציבור באמצעות אשראי, שאחר כך ספק אם יוכלו להחזיר, אמר שרצקי כי "אנחנו לא חווים ירידה בצריכה. אם יש פה תהליך שהוא שלילי מבחינת קבלת החלטות של הצרכן - אין לי דרך לשפוט את זה".  

שרצקי הוסיף כי "הענף שאנחנו פועלים בו שונה מהענפים של הדוברים האחרים כאן, אבל יש קורלציה מאוד גבוהה בין הפעילות שלנו ליבוא כלי רכב חדשים. יבוא כלי רכב חדשים הוא בהחלט אינדיקציה. באופן חד משמעי יש אפילו צמיחה אצלנו, שוב אנחנו לא יכולים לדעת מה המספריחם, אבל מביאים יותר כלי רכב למדינת ישראל. זה אחד הסימפטומים לגבי צפי למיתון או התקיימות מיתון".

מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן. "על הספקים להירתם להורדת המחירים" צילום: נמרוד גליקמן

איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל, אמר במהלך הפאנל כי "המחאה החברתית היתה משמעותית בשוק המזון והצרכן מצפה להורדת מחירים בסל שלו. זירת התחרות השתנתה לכיוון הדיסקאונט ואי אפשר להתעלם מזה". לדבריו, "הממשלה פועלת להורדת יוקר המחיה באמצעות רגולציה ואי אפשר להתעלם מכך". אברכהן אף הפנה אצבע לספקים בדרישה שייתרמו להורדת המחירים: "שופרסל והקמעונאים נשחקים ותורמים את חלקם להורדת יוקר המחיה, עכשיו תורם של הספקים", אמר.

לדברי הבעלים של רשת פוקס, הראל ויזל, "ועדת טרכטנברג המליצה על ביטול המכסים על ייבוא בדים לישראל כי אין ייצור בארץ. ההמלצות התקבלו והמכס ירד בשתי פעימות מ- 12 אחוז לאפס. הורדנו מחירים ואפשר לראות את זה ברווח הגולמי של חברות האופנה הציבוריות. בתקופה שבין שתי הממשלות, לחשו על אוזני ועדת הכלכלה ובמחטף הצביעו על העלאת המכס ב-6%. עכשיו הישראלים משלמים 6% יותר, בלי סיבה". בדברים אלו ביקש. ויזל להסביר את השפעת הרגולציה על מחירי האופנה בישראל.