למחליטים בעניין השוק העמוק יש ניגוד אינטרסים

הוועדה המקצועית של המוסד לתקינה חשבונאית תתכנס הבוקר כדי לקבוע אם קיים שוק אג"ח עמוק בישראל. ככל הנראה הוועדה תקבע כי הדבר יתוקן בדו"חות החברות הציבוריות רק מעתה והלאה. מבט אל ששת אנשי הוועדה המקצועית (להוציא היו"ר דב ספיר) של המוסד לתקינה חשבונאית, שיצביעו ויכריעו בסוגיה, מעלה תמונה של ניגודי עניינים אצל מרבית חברי הוועדה. 

בקרב חברי הוועדה נמצאים שני דירקטורים בלתי תלויים של בנק לאומי — אפרים צדקה ואריה גנס. בנק לאומי הוא הבנק שעליו תחול ההשפעה המהותית ביותר. אם יקבע כי לא קיים בישראל שוק עמוק, הבנקים יחשבו את ההתחייבויות הפנסיוניות על פי ריבית אג"ח ממשלתית — דבר שעשוי לגרוע 2.5 מיליארד שקל מהונו של בנק לאומי, עשירית מהונו העצמי. צדקה אמר אתמול בשיחה "לכלכליסט" כי "אין החלטה שאפשר לקבל בנושאים כאלה מבלי שזה לא ייגע לבעל תפקיד באופן כזה או אחר. מדובר בהחלטה שצריכים לקבל גם רואי חשבון שמשרדיהם מטפלים בחברות מסוימות".

אפרים צדקה צילום: דימיטרי שבצינקו

חבר ועדה נוסף, אבי זיגלמן, משמש גם כדירקטור בבנק מזרחי טפחות. בנק שעל פי דו"חותיו השנתיים של 2013 צפוי לספוג פגיעה בהיקף של 72 מיליון שקל מהעברת ריבית החישוב לאג"ח ממשלתית. רו"ח רונן מנשס, שחבר גם הוא בוועדה, שותף במשרד ארנסט אנד יאנג. המשרד עושה לחברת החשמל את שירותי האקטואריה מאז הרבעון הראשון של 2010 ולאחרונה אף ביצע הערכת שווי לחברה.

אם אכן יאושר כי קיים שוק עמוק, המשמעות היא ש־4 מיליארד שקל יועברו מקופת הפנסיה של עובדי חברת החשמל לקופת החברה. רו"ח משה פרץ, שותף במשרד PwC, פסל את עצמו מהצבעה לאחר שהמשרד ביצע עד לפני כמה חודשים הערכות שווי לחברת החשמל ופרץ אף ייעץ בעבר לחברה. בוועדה יושב גם רו"ח חיים אסייג ששותף במשרד פרטי שהקים — אסייג יעוץ חשבונאי. למה הגדרה חשבונאית של שוק אג"ח עמוק יוצרת מאבק רווי אמוציות? התשובה נעוצה בכך שהחברות הגדולות שעובדיהן זכאים לפנסיה תקציבית צריכות לחשב כמה כסף עליהן לצבור עבור העובדים שלהן. קיום שוק עמוק אומר כי על החברות לחשב את ההתחייבויות הפנסיונית לעובדים על פי ריבית של אג"ח קונצרניות ולא של האג"ח הממשלתיות – הנמוכה יותר, כפי שנעשה היום. וככל שהריבית לצורך החישוב גבוהה יותר, כך החברה צריכה לשים בצד פחות כסף היום.