רשות ני"ע דרשה וחברות ניכיון הצ'קים הציבוריות פירטו את השפעת המלצות ועדת לוקר על פעילותן

רשות ניירות ערך דרשה מחברות ניכיון הצ'יקים הציבוריות, אחים נאוי ואופל באלאנס, להתייחס להשפעות המלצות ועדת לוקר על פעילותן, כך נודע ל"כלכליסט". המלצות הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי (ועדת לוקר), שפורסמו בשבוע שעבר, כוללות כמה המלצות הנוגעות לאופן השימוש בצ'קים. בין היתר הוועדה מבקשת להגביל את האפשרות לפרוע צ'קים שהוסבו יותר מפעם אחת.

בתגובה לדרישת רשות ניירות ערך, העבירו אחים נאוי ואופל באלאנס את עמדתן ביחס להשפעות הצפויות להמלצות על פעילותן, אולם עד כה נמנעו החברות לשתף גם את ציבור המשקיעים בעניין. עמדת חברות ניכיון הצ'קים ביחס למשמעות מסקנות ועדת לוקר תובא לידיעת בעלי המניות מקרב הציבור במסגרת הדו"חות הכספיים לרבעון השני של 2014 שיתפרסמו בשבועות הקרובים.

לנוכח העובדה שרוב הפעילות של אחים נאוי ואופל באלאנס נעשית מול הלקוח הסופי (מקבל הצ'ק), ההגבלה על מספר ההסבות לא צפויה לפגוע בהן באופן משמעותי. בענף מעריכים שלהמלצות ועדת לוקר עשויות להיות גם השלכות חיוביות על חברות אלה, היות שהן כוללות הגבלות על עסקאות במזומן שבשלב הראשון יוגבלו ל־10,000 שקל ולאחר מכן ל־5,000 שקל. ההערכה היא שהמלצה זו תביא לעלייה במספר העסקאות שייערכו באמצעות צ'קים, ותביא עמה פוטנציאל פעילות נוסף לחברות ניכיון הצ'קים.

אם המלצות ועדת לוקר יקבלו את אישור הממשלה הן יישומו באופן הדרגתי, כך שכבר בטווח המיידי תוגבל האפשרות לפרוע צ'קים שהוסבו (סוחרו) יותר מפעם אחת, אולם מגבלה זו תחול רק על צ'קים בסכום הגבוה מ־10,000 שקל. בטווח הבינוני המגבלה תחול ביחס לצ'קים שסכומם גבוה מ־5,000 שקל ובעתיד מוצע לקבוע שהמגבלה תחול ביחס לצ'קים בכל סכום. הסעיף המעניין הוא שבעתיד ניתן יהיה לפרוע צ'ק שהוסב פעם אחת, ובלבד שהוא יוסב לגוף פיננסי מפוקח ורק לצורך קבלת אשראי ובכפוף להסדרת הרגולציה על ניכיון צ'קים.

נכון להיום, בישראל ניתן להסב צ'קים ללא הגבלה על הסכום ועל מספר ההסבות וללא כל תיעוד של מי שנתן את הצ'ק (מסב) ושל מי שקיבל אותו (נסב). בוועדת לוקר מציינים שהסבת צ'קים מאפשרת להעביר צ'קים ללא דיווח והם משמשים תחליף למזומן. היכולת לבצע תשלומים ללא חשבון בנק תומכת לטענת חברי הוועדה בכלכלה השחורה. בדברי ההסבר בדו"ח הסופי נכתב ש"השימוש בצ'ק סחיר טומן בחובו סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, והוא עלול להגיע

לגורמים פליליים".

בהערות ודגשים מטעם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שצורפו לדו"ח הוועדה, לצד ההכרה בחשיבות במאבק בתופעת ההון השחור והלבנת ההון, צוין שהמלצותיה עלולות לגרום לפגיעה לפחות בחלק מהציבור, ולפיכך מתחייבת מידה רבה של זהירות בבחינת האמצעים הננקטים.

הראל לוקר ראש ועדת לוקר צילום: אוראל כהן