הנושים בסקורפיו לשטיינמץ: "תביא עוד כסף מהבית"

איש העסקים בני שטיינמץ פרסם לפני שבועיים את המתווה שרקם עם נציגות מחזיקי האג"ח להסדר חוב שני בהיקף של 242 מיליון שקל בחברת סקורפיו נדל"ן שבבעלותו. כעת נראה כי מסתערת עליו התנגדות בלתי צפויה מצד מחזיקי האג"ח הפרטיים בחברה, שדורשים ממנו להזרים עוד כסף, מעבר ל־160 מיליון שקל שכבר הודיע שיעביר. המתווה של שטיינמץ כבר קיבל את הסכמתם של מחזיקי האג"ח הגדולים בחברה, ובהם כלל ביטוח ומנורה מבטחים, המחזיקים יחד בכ־120 מיליון שקל מיתרת החוב.

שטיינמץ, ששווי נכסיו הכולל מוערך ב־2.5 מיליארד דולר, ביקש מהמחזיקים דחייה של חמש שנים בהחזר 242 מיליון השקלים, במקום לשלם חמישה תשלומים שנתיים שווים, וכן לשמור לעצמו את הזכות לפרוע 160 מיליון שקל מתוך החוב הזה במהלך התקופה - תספורת של 33%. כחלק מהההסדר הוא מוחק את האג"ח מהמסחר. סכום זה מצטרף ל־250 מיליון שקל שלהם ערב שטיינמץ באופן אישי לבנק הפועלים בגין חוב של סקורפיו. מחזיקי האג"ח צפויים להביע את מורת רוחם מהמתווה הנוכחי באסיפה שתכונס היום.

צילום: אוראל כהן

"אם הוא רוצה דחייה של חמש שנים, שיביא כסף"

"לא ייתכן שהאג"ח יימחקו מהמסחר עוד היום ורק בעוד חמש שנים, במקרה הטוב, אנחנו נראה את הכסף", אומר אחד המחזיקים הפרטיים הגדולים בשיחה עם "כלכליסט". "אי אפשר גם לבקש דחייה, גם למחוק את האג"ח מהמסחר וגם לעשות תספורת על החוב, זה פשוט לא הגיוני", הוא הסביר. "אם שטיינמץ רוצה דחייה של חמש שנים, שיביא עוד כסף, כולנו יודעים שיש לו כסף להביא מהבית".

מתווה ההסדר ששטיינמץ מציע נקבע בשיתוף נציגות מחזיקי האג"ח בראשות מורדי משיטה מכלל ביטוח ושמואל אשל ממנורה מבטחים, הצפויים לתמוך בו. חברת הביטוח הראל, המחזיקה ב־48 מיליון שקל מהאג"ח של סקורפיו, נעדרה מהנציגות נוכח קשריה עם דוד גרנות, יו"ר דירקטוריון סקורפיו לשעבר ויועץ של החברה בהווה, שמכהן בכמה ועדות דירקטוריון בהראל. מוסדיים נוספים הם מיטב דש עם אחזקה של 21 מיליון שקל, ומגדל שוקי הון באחזקה 10 מיליון שקל.

העמדות של הראל, מגדל שוקי הון ומיטב דש עדיין לא מגובשות בנוגע למתווה, אולם מחזיקי האג"ח הפרטיים המחזיקים בחוב של 42 מיליון שקל צפויים להתנגד. כדי להעביר את ההסדר שטיינמץ זקוק לרוב של 75% מקרב הערך הנקוב של האג"ח, כך שהוא זקוק להסכמה גורפת מצד המחזיקים המוסדיים. גם אם יקבל הסכמה שכזו הוא עדיין יתקשה להעביר את ההסדר, משום שאישורו מותנה גם ברוב מספרי של אנשים (מנטרל את היתרון היחסי של הגופים המוסדיים המחזיקים בערך נקוב ניכר), כך שאם כל המחזיקים הפרטיים יתנגדו — ההסדר ייפול.

בני שטיינמץ

ההסדר ב־2011: שטיינמץ הזרים 100 מיליון דולר

ההידרדרות של סקורפיו החלה ב־2009, כשקרס שוק הנדל"ן במזרח אירופה, שבו היא פועלת. שנתיים לאחר מכן נאלצה החברה לבצע הסדר חוב ראשון עם בעלי האג"ח בישראל, בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל. במסגרתו הזרים שטיינמץ 100 מיליון דולר מכיסו בתמורה לפריסת החוב לתקופה של שש שנים. מאז הונפקו האג"ח ב־2006 הזרים שטיינמץ לחברה ולמחזיקי האג"ח 800 מיליון שקל, ואם המתווה הנוכחי יאושר סכום זה יגיע לקרוב למיליארד שקל (960 מיליון שקל).

לפני שבוע דיווחה סקורפיו על הפסד נקי של 13 מיליון שקל ברבעון השני של 2014 ועל גירעון של 244 מיליון שקל בהון העצמי. לדו"חותיה הוצמדה הערת עסק חי, המעידה על ספק לגבי המשך קיומה. סקורפיו הסבירה בדו"חות כי הסיבה להפסד טמונה בסימני השאלה בנוגע להשלכות האירועים בחצי האי קרים על שוק הנדל"ן. הכנסות החברה לרבעון השני הסתכמו ב־1.1 מיליון שקל, ירידה של 85% לעומת הרבעון המקביל.