"הדולר נשק ל-3.2 שקלים, ורצינו להגן על עצמנו"

אלביט מערכות תרשום הוצאות מימון חריגות של 15–20 מיליון דולר ברבעון השלישי, כך עולה מדיווח של החברה לבורסה אתמול. הוצאות המימון החריגות נובעות מהימור אגרסיבי מדי של החברה על המשך ירידת שער הדולר מול השקל.

אם לשפוט לפי התוצאות של אלביט מערכות לרבעון הקודם ולרבעון המקביל, ההוצאה תוביל לפגיעה מהותית ברווח הנקי. החברה סיימה את הרבעון השני של 2014 עם רווח נקי של 43.9 מיליון דולר, ואילו ברבעון המקביל עמד הרווח הנקי על 49.6 מיליון דולר. אם הפגיעה הזאת היתה נרשמת ברבעון המקביל, היתה זו מחיקה של 40%–30% מהרווח של חברת המערכות הביטחוניות בשורה התחתונה.

הדולר היה בנפילה חופשית מול השקל מאז אוגוסט 2012, אז עמד על יותר מ־4 שקלים. ההידרדרות בשער נמשכה כמעט ברציפות עד יולי האחרון, אז הגיע הדולר ל־3.4 שקלים בממוצע, צלילה של 15%. לא מעט יצואנים קראו להתערבות מסיבית של המדינה בשער החליפין כדי למנוע שחיקה ברווחיותם. מאז, התהפכה המגמה, ושער הדולר היציג נקבע נכון לאתמול על 3.74 שקלים, קפיצה יומית של 1% ועלייה של 10% מאז השפל של יולי.

בצלאל בוצי מכליס צילום: דן בלילתי

יוסי גספר, סגן נשיא לכספים בחברת המערכות הביטחוניות, מסביר מדוע הימרה החברה על הסוס הלא נכון: "שנה־שנה וחצי אחורה כולנו הכרנו את מגמת הירידה של הדולר. יצואנים כמונו לא אהבו אותה והרווחיות נפגעה, כי שכר העבודה בישראל הוא בשקלים ואנחנו מוכרים בחו"ל בדולרים. כדי למנוע פגיעה קשה יותר עקב ירידת הדולר, אנחנו וגם אחרים עשינו עסקאות הגנה, שאם חס וחלילה הדולר ייפול מתחת ל־3.45 שקלים, נהיה מוגנים. בחודש וחצי האחרונים המגמה התהפכה".

מה דעתך על מניית אלביט מערכות:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

בגלל הורדת הריבית

הוצאות המימון החריגות של אלביט מערכות נובעות משיערוך של עסקאות ההגנה שהחברה ביצעה כדי להגן על עצמה מפני ירידה חדה יותר בשער הדולר.

"כדי לסגור את תוצאות הרבעון, נדרשנו לשערך לפי הדולר העדכני את כל עסקאות ההגנה ואת האלמנטים המאזניים, כמו חובות לספקים וחובות לעובדים. כך נוצרה הוצאת מימון, שהיא ברובה חשבונאית", אומר גספר.

אם ברבעון הבא הדולר יחזור לרדת, ההוצאה הזאת תימחק?

"נקבל חלק ממנה בחזרה, כי הוצאות השכר שלנו מבוצעות בשקלים, אבל בהוצאות המימון יש לשערך שנה קדימה".

מה ההשפעה על השורה התחתונה?

"ההשפעה שצוינה (של 15–20 מיליון דולר - ג"ק) היא על השורה התחתונה. אין השפעה על הרווח התפעולי וה־EBITDA. זוהי בעיקר הוצאה חשבונאית, יתר עסקי החברה מתנהלים כרגיל".

האם בעבר כשהדולר נחלש רשמתם רווחי הון כתוצאה מעסקאות ההגנה?

"העסקאות האלה נועדו להביא לביטחון מול קטסטרופה. מהי קטסטרופה במונחים שלנו? שהדולר יורד מתחת ל־3.4 שקלים. היו חודשים שהדולר נשק ל־3.2 שקלים, ורצינו להגן על עצמנו".

מה היה הרציונל לחשוב שהדולר יישאר פחות מ־3.5 שקלים לאורך זמן?

"כך העריכו אז בגופים רבים. בשוק מניחים גם שהדולרים מהגז יזרמו ויחזקו את השקל, ויש הרבה ספקולציות. לדעתי הלא מלומדת, ההתהפכות במגמה היתה כי הנגידה קרנית פלוג הורידה את הריבית".

בדרך לפגיעה מהותית

ברבעון השני של 2014 דיווחה החברה על קיפאון בהכנסות שעמדו על 702.6 מיליון דולר. הרווחיות הגולמית נשחקה מעט ל־28.4% לעומת 28.9% ברבעון המקביל. הרווחיות התפעולית ירדה ל־8.9% לעומת 9.5% ברבעון המקביל, בעיקר עקב הוצאות משפטיות. הוצאות המימון ברבעון השני עמדו על 8.3 מיליון דולר, ירידה של 34.6% שנרשמה בגלל אותו שער חליפין, הצפוי לפגוע בתוצאות לרבעון השלישי.