"להזרים עכשיו כסף לרוזבאד זה פשוט לזרוק אותו לפח"

בעוד שבועיים יחול יום ה־X שבו תצטרך רוזבאד להודיע למחזיקי האג"ח אם היא תוכל לעמוד בתשלום של 30 מיליון שקל (מתוך חוב כולל של 50 מיליון שקל). רק אם בעליה של חברת הנדל"ן המניב שרגא בירן ודודי ויסמן (82%) יכניסו יד לכיס — כפי שכבר עשו בעבר עם הזרמה של 220 מיליון שקל לחברה מכיסם הפרטי — בעלי האג"ח יזכו לפירעון החוב כלפיהם.

באסיפת מחזיקים ביום שלישי לא נכחו הבעלים, אלא רק היו"ר השכיר שלמה בראון והמנכ"ל ספיר רביד. לצערם של המחזיקים, לא היו לשניים תשובות מעודדות. בראון וספיר לא ידעו להגיד אם הבעלים יכניסו יד לכיסם ויזרימו כסף לטובת התשלום, זאת בזמן שמצבה של החברה גרוע מבעבר. היום נותר לרוזבאד רק נכס מהותי אחד — קרקע ברומניה — לאחר שהשבוע מימש בנק גרמני את השעבודים שהעניקה רוזבאד על נדל"ן מניב בגרמניה בעקבות כשל פירעון של הלוואה בגובה 105 מיליון יורו.

דודי ויסמן צילום: עמית שעל

אין טעם להזרים

בסביבת מחזיקי האג"ח מתגברים החששות לכך שהבעלים לא יזרימו הון אישי לצורך התשלום הקרב. "יש תחושה שהפעם הם לא יכניסו כסף ולא ישלמו, למרות כל ההתחייבויות וההצהרות שלהם. לא ניתן להצדיק יותר פסיכולוגית את התשלום, כי אם בעבר עוד היו ציפיות לכך שההשקעות יתרוממו, עכשיו להזרים כסף זה פשוט לזרוק אותו לפח. יתרה מכך, ידוע לנו שבירן וויסמן מסוכסכים וזה גם לא עוזר להתנהל מולם", אמר אחד המחזיקים.

בשיחות סגורות בעלי השליטה מטילים זה על זה את האחריות על תשלום החוב. אנשיו של ויסמן מציינים כי בירן מחזיק ב־80% מאמצעי השליטה ולכן עיקר האחריות להזרמת הכסף הוא עליו ואילו אנשי בירן מזכירים כי מי שהיה אחראי על קבלת ההחלטות עד כה היה ויסמן.

עו"ד אופיר נאור, המייצג קבוצה של מחזיקי אג"ח, אמר באסיפה: "רוזבאד קיבלה, ובצדק, מחמאות בשוק ההון כי בעליה שילמו עד כה עד השקל האחרון. אם הדבר הזה הולך להשתנות למרות כל המצגים וההתחייבויות שנתנו הבעלים, החברה תיכנס לחדלות פירעון ובעלי השליטה ישלמו מחיר בדמות קושי בגיוסי חוב בעתיד".

למחזיקים כמה טענות שמטרתן ללחוץ על הבעלים להזרים את הכסף. המחזיקים מאיימים לפנות לערכאות כדי לטעון כי הם נסמכו על הצהרותיו של ויסמן על כך שבכוונתו לעמוד בתשלום החוב. אם אכן יפנו המחזיקים לבית המשפט, הדבר יהיה בבחינת תקדים משפטי: הפעם הראשונה שבה מחזיקי אג"ח דורשים עמידה בהתחייבות של הבעלים להזרים כסף.

ההצהרה המרכזית שעליה נסמכים המחזיקים מקורה בראיון שנתן ויסמן בדצמבר 2013 ל"כלכליסט". באותו ראיון התייחס ויסמן לאיבוד השליטה של נוחי דנקנר באי.די.בי: "כשאתה לוקח חוב, אתה צריך לשלם אותו עד האגורה האחרונה. נקודה. מבחינתי, אין בכלל שאלה של לשלם או לא לשלם".

לטענת המחזיקם, הצהרה זו — שניתנה כשמצבה הכספי של החברה היה כזה שלטענתם היה ברור שתידרש הזרמת בעלים — גרמה להם להסתמך עליה וכעת היא עלולה להיות מופרת. בכוונת מחזיקי האג"ח להשתמש בפרוטוקול אסיפת מחזיקי האג"ח שהתקיימה לפני שנתיים, שבה נציגי החברה הבהירו כי הבעלים מוכנים לתת ערבות אישית לפירעון החוב אך לא יעשו זאת — רק בגלל דרישת רשות ני"ע להגיש הצהרת הון במצב של העמדת ערבות.

מחזיק אג"ח אחר בחברה חושב שבירן וויסמן ישלמו את החוב כמנהגם וכי מי שיש לו עילת תביעה זה הציבור הרחב שנבהל לאחר אסיפת האג"ח האחרונה מחוסר הוודאות סביבה התשלום ומכר את האג"ח: "בשנתיים האחרונות התרגלנו שלקראת כל תשלום ריבית או פדיון קרן, היו מודיעים בעלי השליטה שהם יעמידו את הכסף כהלוואה לחברה. אלא שבאסיפה הנוכחית לא נתנו התחייבות כזו – זאת משום שרשות ני"ע מסבכת את יכולת בעלי השליטה לתת ערבות מחזיקי האג"ח הפרטיים נבהלו וזרקו את הסחורה במחיר נמוך. מי שקנה את הסחורה הן קרנות מתוחכמות. גורמים אלו ירוויחו על גבם של המשקיעים כי להערכתי ביום הקובע שרגא בירן ששווה מיליארדי שקלים, לא יבזה את עצמו בשביל 20 מיליון שקל".

שרגא בירן צילום: אוראל כהן

לחצים היקפיים

זהו לא הקלף היחיד בידי המחזיקים. עיקר הלחצים שלהם מופנה כלפי ויסמן, שברשותו חוב נוסף שגייס מגופים מוסדיים (אג"ח פרטיות) דרך חברת אלון שבשליטתו. באוגוסט האחרון מכרה קרן הפנסיה של עובדי חברת חשמל אג"ח כאלו שברשותה לחברת הגמל של מיטב דש בהנחה של 30% על המחיר שלפיו שוערכו האג"ח.

ההנחה שיקפה את חשש המשקיעים ביחס ליכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה. בידי מחזיקי האג"ח של רוזבאד נמצא ניתוח פנימי שהם ביצעו, ולפיו אלון תצטרך לפנות לשוק ההון לגיוס אג"ח חדשות כבר בינואר 2016 כדי למחזר את החוב של אלון (300 מיליון שקל). כשל תשלום ברוזבאד יכול לאיים על יכולת הגיוס העתידית של ויסמן או לפחות לייקר את עלות הגיוס.

קלף מיקוח נוסף הוא מול הנהלת החברה והאחריות שלה ביחס לשיערוך הקרקע ברומניה. בספטמבר האחרון פנתה רשות ני"ע לרוזבאד והביעה פקפוק ביחס להערכת השווי שבוצעה לקרקע ב־2012, שלטענת הרשות כללה מתודולוגיה והנחות בעייתיות.

בירן וויסמן דוחים את טענות הרשות, אך עצם הספקות של הרשות יכולים לשמש לצורך הגשת תביעות משפטיות כנגד נושאי משרה בחברה שחתמו על הדו"חות הכספיים.

לא נמסרה תגובה מבירן וויסמן עד סגירת העיתון.