המשנה לנגידת בנק ישראל: "אנחנו ערים לכך שהציבור לקח הרבה אשראי"

"זה שחוב משקי הבית לא השתנה כאחוז מהתמ"ג לא אומר שלא היה גידול בחוב, ואנחנו ערים לכך שהציבור לקח הרבה אשראי". כך אמרה הבוקר (ד') ד"ר נדין בודו טרכטנברג, המשנה לנגידת בנק ישראל, שדיברה בוועידת שוק ההון 2014 של "כלכליסט", הבנק הבינלאומי ודלויט בריטמן אלמגור זהר. בודו טרכטנברג סקרה בוועידה את השינויים בהיקף החוב - של המדינה, המגזר העיסקי ומשקי הבית - ב-7 השנים האחרונות מאז המשבר הפיננסי האחרון.

בודו טרכטנברג אמרה כי "כמה מדינות הצליחו לצמצם קצת את החוב של משקי הבית כאחוז מהתמ"ג ב-7 השנים האחרונות, ארה"ב, אירלנד, יפן, ספרד. אנחנו עלינו קצת על פני 7 שנים, אבל זה לא גידול מהותי. באירופה סך כל החוב של משקי הבית גדל מאז המשבר. מבחינת רמת החוב אנחנו ברמה יחסית נמוכה לעומת המדינות האחרות".

בודו טרכטנברג הוסיפה כי "באופן כללי, יש פחות חוב. אם לוקחים את כל הסקטורים, ציבורי, פרטי ומשקי בית. מה מסביר את הירידה הזאת? הירידה המשמעותית של החוב הציבורי אבל גם את החוב של הסקטור העיסקי מהשיא של המשבר ועד היום. חוב משקי הבית נשאר יציב על 40% מהתוצר, וההרכב שלו לא השתנה, בערך שני שליש לדיור והשאר לאשראי צרכני. השינויים הגדולים לא באו ממשקי הבית. מבחינת רמת החוב, רוב המדינות המפותחות והלא מפותחות עברו עלייה ברמת החוב. ישראל היא בין הבודדות שהורידו חוב בסקטור הציבורי".

בודו טרכטנברג אמרה לגבי המגזר העיסקי כי "אנחנו המדינה היחידה שחוותה ירידה דרמטית בחוב של הסקטור העיסקי כאחוז מהתמ"ג. אפילו מדינות כמו ארה"ב וגוש היורו עדיין החוב של הסקטור העיסקי כאחוז מהתמ"ג גדול יותר ממה שהיה לפני 7 שנים, בין היתר כי התמ"ג לא גדל באותם אזורים".

בודו טרכטנברג שירטטה את מערכת הכוחות בין הרגולטור לשווקי ההון: "לב המדיניות המוניטרית הוא איך האינטראקציה בין שווקי ההון לשווקים הריאליים. איך שהשווקים האלה פועלים יחד, זה אמור לתת לנו באיזה כלים המדיניות המוניטרית צריכה להשתמש ומה האפקטיביות של הכלים האלה. השוק בארץ עבר שינויים רבים. יש לשאול כמה מנגנון התמסורת בין מדיניות מוניטרית לשוקי ההון לשווקים הריאליים עד כמה המנגנון הזה פועל ובאיזה אפקגטיביות הוא פועל. אני לא יודעת לתת לזה תשובה. על זה דנים הרבה מהבנקים המרכזיים בעולם".

ד"ר נדין בודו טרכטנברג צילום: עמית שעל

"אנחנו יודעים שיש כלים ישירים כמו ריבית, אבל זה גם עובד דרך ציפיות של שחקנים שונים בשוק, ויש להניח שלשחקנים שונים יש ציפיות שונות. כמובן שוקי ההון מגיבים יותר מהר מהשווקים הריאליים. המדיניות המוניטרית מכוונת לעתיד ושוקי ההון יגיבו מהר, וצריך לראות עד כמה השווקים הריאליים הגיבו לשינויים וזה מה שמכוון אותנו בראש ובראשונה במדיניות המוניטרית", בודו טרכטנברג הסבירה.

בודו טרכטנברג התייחסה ללווים ואמרה כי "יש פחות לווים, ויש יותר אפיקים בהם הלווים מקבלים את ההון שהם צריכים. לגבי המרווחים, אנחנו יודעים שהם אמורים לשקף גם סיכונים וגם להיות צמודים לריבית - בסקטור הבנקאי השנים האחרונות אין הבדל גדול במרווחים, יש טיפה ירידה לא מאוד משמעותית. אבל אם מסתכלים על אשראי בשוק ההון, שם המרווחים נמוכים יותר. אבל זה לא אותם שחקנים ולא אותם סיכונים אז קשה להשוות".

בודו טרכטנברג אמרה "במקרים של משבר, עברו לכלים אחרים במדיניות המוניטרית. אנחנו שואלים את עצמנו האם מנגנון התמסורת הוחלש או התחזק? אני משאירה אתכם עם השאלה הזאת".

בודו טרכטנברג התייחסה לבסוף לעניין ההתערבות בשווקים: "השאלות האם להתערב בשער חליפין או להתערב בשווקים הן לא תיאורטיות אידיאולוגיות אלא בעלות תשובה אמפירית. עד כמה זה משפיע על שוק ההון. והשחקנים של היום הרבה יותר מתוחכמים לפני 15 שנים. כל מילה מנותחת על ידי מספר רב של אנליסטים שחלקם יושבים כדי לדעת מה בדיוק אנחנו נעשה. כיום מנגנון התמסורת הוא בסימן שאלה - לא רק בגלל משברים בחו"ל, אלא גם בגלל השינויים הרבים בשווקים הפיננסיים בארץ. לכן הדיונים האלה צריכים להיות איך הדברים משפיעים ולא האם המילה שאמרנו משקפת א' או ב'".