מנכ"ל אל על: "מתחילה אינתיפאדה בירושלים, וכבר רואים ביטולים"

"הפגיעה נמשכת. התיירות הנכנסת לא מתאוששת ביום אחד". כך אמר הבוקר (ג') ל"כלכליסט" דוד מימון, מנכ"ל אל על- בשיחה לסיכום תוצאות הרבעון השלישי שהראו קריסה של 82% ברווח הנקי של חברת התעופה הגדולה בישראל.

"תיירים מחו"ל מזמינים כרטיס חצי שנה או שנה מראש. מהרגע שיש מלחמה התיירות הנכנסת נעצרת. הם לא מחכים. אם יש להם נופש בפברואר הם ביטלו אותו באוגוסט ונסעו למצרים או יוון, אז זה מת, הם לא יבואו. אנחנו נמשיך לראות את הפגיעה גם ברבעון הרביעי וגם ברבעון ראשון של 2015. עוד מגמה מדאיגה שאנחנו רואים שמתחילה איתיפאדה בירושלים, וכבר רואים ביטולים של קבוצות", אמר מימון.

מצד שני הוסיף מימון כי החברה צפויה לראות השפעה חיובית ברבעון הרביעי מעליית הדולר וכן מירידת מחירי הדלק, כך שיהיו גורמים מקזזים להשפעות הביטחוניות השליליות.

צוק איתן אמנם פגע אנושות בתיירות הנכנסת, אבל ירי הרקטות מעזה על נתב"ג יצר גם הזדמנויות עבור אל על, כאשר חברות התעופה הזרות החלו להקפיא את הטיסות לישראל עקב המצב הביטחוני. כעת אומר מימון כי אל על רק הפסידה מהמצב הזה.

לדברי מימון, "זה היה יום וחצי בלבד שבו נעצרה התנועה. 29 חברות זרות המשיכו לטוס ביניהן בריטיש. אנחנו לקחנו מעל 13 אלף לקוחות של חברות זרות. אבל, בגלל הסכמי התעופה בין החברות, אם נתקע מטוס או שיש תקלה ויש מקום אצל חברת התעופה השכנה, מותר לחברות התעופה לכרטס את הלקוח במחיר מופחת משמעותית. כ-90% מהנוסעים שהטסנו לישראל היו לקוחות עליהם זכינו לקבל 30-150 דולר לכרטיס, ורוב הכרטיסים היו ברף המחיר הנמוך. חברות התעופה הזרות הרוויחו פעמיים – אנחנו הטסנו את הנוסעים שלהם, הם לא היו צריכות להוציא כסף על הטיסות, הם קיבלו מחיר מלא מהנוסע והעבירו לי 10%-20% ממחיר הכרטיס שהם גבון מהלקוח. אלו חיי חברות התעופה, אין לי אלא להתקומם ולכעוס. אנחנו הפסדנו כסף ולא הרווחנו כסף מהיום וחצי של עצירת הטיסות. שכרנו יצא בהפסדנו".

ביטולי הטיסות בנתב"ג בצוק איתן צילום: עו"ד אסף אשורי

הרבעון השלישי אמור להיות רבעון שיא עבור תעשיית התיירות הישראלית. למרות זאת, חברת התעופה אל על מסיימת רבעון שלישי חלש במיוחד, אותו היא מייחסת לחולשה שנרשמה בענף בשל מבצע צוק איתן. בה בעת, שורת ההכנסות של החברה ירדה בתקופה זו ב-6.5% בלבד, והפגיעה הקשה בשורת הרווח נובעת גם מעלייה בשורת ההוצאות ומעבר להפסד בשורת המימון. לדברי מימון, "לא ראינו ירידה כזאת ברבעון השלישי מאז שנת 2006, אז היתה מלחמת לבנון השנייה".

הכנסות החברה הסתכמו בכ- 601.2 מיליון דולר, לעומת כ-643.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ-6.5% כאמור.

במקביל לירידה בהכנסות, הוצאות ההפעלה עלו בשיעור של כ-2% לכ-493 מיליון דולר, לעומת 483.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הוצאות ההפעלה מהמחזור עלה מכ- 75.2% ברבעון השלישי של שנת 2013 ל-82% ברבעון, בשל עלייה בהוצאות עבור דלק סילוני ומגידול באגרות ודמי מעבר אווירי וקוזז על ידי ירידה בהוצאות השכר ובהוצאות הביטחון.

למרות הירידה בהכנסות והרבעון החלש, מצבת העובדים בחברה צמח מ-6,109 ל-6,216. הוצאות השכר קטנו ברבעון בעיקר בשל השפעת פיחות שער השקל ביחס לדולר על התחייבויות החברה בגין הטבות לעובדים.

ההתפוסה במטוסים עמדה ברבעון על 82.1% לעומת תפוסה של כ- 84.8% ברבעון המקביל אשתקד. למרות זאת, מסביר מימון, התפוסה הזאת היתה של לקוחות ששילמו מחיר נמוך מאוד - כאשר מחיר זה פוגע ישירות בשולי הרווח של החברה. "כשיש מלחמה הישראלים מורידים את הרגל מהגז, וברקע אין תיירים שנכנסים – אז אתה מוריד מחיר באופן יזום כדי לעודד ישראלים לצאת החוצה, וככה הגענו לזה שהישראלים יצאו. אז מטוסים יצאו מלאים אבל חזרו חצי ריקים, וגם הוצאנו את הנוסעים במחיר נמוך". מימון אומר כי הרווחיות נשחקה גם בגלל תחילת פעילות אל על בלואו קוסט באמצעות המותג UP, אך טוען כי הפגיעה בגלל UP התגמדה ליד הפגיעה מצוק איתן שאילץ את החברה לקצץ במחירים.

הרווח התפעולי ברבעון צנח ברבעון ל-29 מיליון דולר, מול 75.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. החברה עברה מהכנסות מימון של 5 מיליון דולר להפסד מימון של 15.4 מיליון דולר. השורה השלילית של המימון מוסברת על ידי החברה בתוצאות גידור שער חליפין. תוצאות אלה מעידות על כך שאל על ניסתה להגן על עצמה מירידות נוספות בשער הדולר, וכאשר התהפכה המגמה החלה לרשום הוצאות חריגות. רק סעיף זה הביא לפגיעה מהותית בשורה התחתונה (וזאת בלי שום קשר לצוק איתן או המצב הביטחוני) ובנטרול הוצאות המימון היתה אל על אמורה לרשום רווח נקי גבוה בכ-20 מיליון דולר.

בשורה התחתונה נרשמה לחברת התעופה צניחה ברווח הנקי ל-10.1 מיליון דולר, מול 57.8 מיליון דולר ברבעון המקביל.

דוד מימון מנכ"ל אל על צילום: עמית שעל